יום שישי, 28 בפברואר 2020

ספרד - גראן קנאריה/האיים הקנריים 02/2020


גראן קנאריה/האיים הקנריים 02/2020

לפני הרבה מאד שנים (20 ליתר דיוק) ביקרנו עם הילדים בטנריף וכבר אז אמרנו שצריך לעשות טיול גם לחלקים אחרים של קבוצת האיים הזאת.

שבעת האיים הקנריים היפים ששייכים לספרד אך קרובים יותר לחופי מרוקו, מציעים שמש כל השנה, חופים מדהימים ואתרי נופש הומים. אל תישארו כל היום בחופים, כי לפנים האיים יש הרבה מה להציע: נופים געשיים ופעילות וולקנית, אזורים צחיחים לצד יערות עבותים, ערים יפות וכפרים ציוריים.
האי הגדול והמפורסם ביותר מבין האיים הקנריים הוא האי טנריף. זהו אי מגוון להפליא – יש בו חופים יפים, הר געש (טיידה). ערי נופש תוססות, חיי לילה סוערים ושפע של אטרקציות משפחתיות. בין האתרים הבולטים באי ניתן למנות את הבירה סנטה קרוז דה טנריף; את עיר הנופש פוארטו דה לה קרוז, שבה יש אטרקציות משפחתיות רבות כמו הגנים הבוטניים, פארק התוכים וקומפלקס הבריכות לאגו מרטינז; את הפארק הלאומי טיידה בו נמצא הר הגעש הגבוה ביותר בספרד; את עץ הדרקון הגדול והזקן בעולם בעיירה איקוד דה לוס וינוס ואת אתר הנופש ההומה פלאייה דה לאס אמריקס שבדרום האי. בטנריף מתקיים בחודש פברואר קרנבל ססגוני.
האי גראן קנאריה גדול ומגוון מאוד, והוא מתאפיין בדרום צחיח עם  חופים נפלאים ואתרי נופש הומים ובצפון פורה וירוק. בין האתרים שאין להחמיץ בגראן קנאריה: הבירה לאס פלמאס דה גראן קנאריה, עיר תוססת עם הרבה מוזיאונים וגנים ומרכז עתיק ומלא אווירה; אתר הנופש פוארטו דה מוגאן שזכה לכינוי ונציה הקטנה; יער עצי האורן טמאדאבה; המכתש הוולקני בנדמה; ופסגת פוזו דה לאס נייאבס שהיא הפסגה הגבוהה באי.
האי פורטאוונטורה, השני בגודלו בקנריים, הוא האי הקרוב ביותר לאפריקה והוא מפורסם בנופיו הצחיחים. יש באי כמה אתרים מעניינים כמו העיר בטאנקוריה וכפר הדייגים קוראלחו, אך הסיבה העיקרית להגיע לאי היא החופים הנהדרים שבהם דיונות חול ענקיות ומים צלולים בצבע טורקיז.
האי לה פלמה הוא האי הגבוה בעולם והפורה והירוק ביותר בקנריים. יש בו חופים יפים עם חול שחור, אבל כדאי לבקר בו דווקא בשל האתרים המעניינים שהוא מציע, בהם הבירה היפה סנטה קרוז דה לה פלמה, מצפה הכוכבים ובעיקר הפארק הלאומי Caldera De Tauburiente, ובו מכתש וולקני עצום שחלקים ממנו מכוסים ביער עבות.
האי גומרה הוא אי קטן ושליו, שמפורסם בשפת השריקות שהתפתחה  במקום ובפארק הלאומי גאראחונאי, שנכוסה ביער עבות של עצי דפנה.
האי לנזרוטה הוא אי צחיח עם נופים געשיים יפהפיים, בו מומלץ לבקר  בפארק הלאומי טימאנפאיה שבו הר געש שעודנו מבעבע ונופי ירח מדהימים; במערת ורדס; בחאמאוס דל אגואה שם יש אגם תכול יפהפה; ובמפרץ, בו מתרחשת פעילות וולקנית.
האי היירו הוא הקטן ביותר מבין האיים הקנריים, והאטרקציה העיקרית שהוא מציע היא שקט ושלווה.
הזמן חלף ועבר אבל החלום נשאר וגם חומר לאט לאט נאסף ועודכן מידי פעם, בדצמבר האחרון לאחר שחזרנו מסופ"ש של טרום קריסמס בוורוצלב ופוזנן נוצר חלון לטיול חורף ויומולדת (אבל שיהיה במקום חמים) והאיים הקנריים נשלפו מהמגרה.
שלב ראשון היה חיפוש טיסות (אין טיסות ישירות לאיים שלא בעונה), "חפירה" ארוכה באינטרנט הביאה אותנו שוב ושוב לאותן תוצאות לטיסה הנוחה ביותר טיסה סדירה דרך שוויץ וחזרה דרך גרמניה. היעד טיסה הלוך לגראן קנאריה וחזור מהאי לנזרוטה.
הכרטיסים הזולים ביותר היו עם סוויסאייר בטיסות סדירות (420$) כולל מזוודות, ובוצעה הזמנה.
נשאר עכשיו למצוא מקומות לינה וטיסה מקומית מגראן קנאריה ללנזרוטה, שבוצעו בהמשך (2 כרטיסי הטיסה בין האיים עלו פחות מ-$60 כולל מזוודות).
יום ליפני הטיסה אני רוצה לעשות צ'ק איין והאתר של סוויס לא נותן לי, לאחר מס' ניסיונות הוא הפנה אותי לחברה המבצעת (אל על) שבאתר שלהם הצלחתי לעשות את הצ'ק איין אבל רק עד ציריך ואת ההמשך לא הצלחתי.
בבוקר הגענו לנתב"ג השדה היה די שומם הגענו לדלפק אל על והמזוודות נשלחו ישירות לגראן קנאריה אבל צ'ק איין להמשך היא לא הצליחה לעשות (אמרה שנעשה בציריך ואין מה לדאוג) הטיסה עברה בקלות רבה ונחתנו בציריך,
יש לנו שעה וארבעים דקות למעבר לטיסה הבאה, הרכבת הפנימית לוקחת אותנו לטרמינל הרצוי אבל איפה עושים צ'ק איין? זאת השאלה, במודיעין מפנים אותנו לכיוון שער היציאה, הדלפק ליד סגור, אבל על המסך יש הודעה שהדלפק ב-.......... פתוח, מתחילים לעשות צעידה לצד השני של הטרמינל ושם מוצאים דלפק פתוח ומבצעים את הצ'ק איין ועכשיו כל הדרך חזרה לכיוון הדלפק יציאה.
חברת התעופה שמבצעת את הטיסה לאיים היא חברת EDELWEISS AIR (חברה מצוינת, חברת בת של סוויסאייר), גם הטיסה הזאת עברה במהירות (אוכל, שתיה, אוכל, שתיה ושרק לא יהיה משעמם). המזוודות שלנו גם הגיעו במהירות והליך קבלת הרכב היה זריז ויעיל בדלפק חברת הרץ.
העמסנו את הציוד שלנו ויצאנו (17:00) למקום הלינה שלנו באי (Apartamento Adriano en Agaete), התארגנו קצת,
נחנו קצת ואחר כך יצאנו בנסיעה לכיוון לאס פאלמס דה גראן קנריה (Las Palmas de Gran Canaria), הערב יש את ערב הפתיחה של הפסטיבל עם הלהקות והתחפושות שמסתיים בכיכר סנטה אנה (Plaza Sta. Ana) עם הופעות בבמה המרכזית.
הגענו בזמן לכיכר אחרי ארוחת ערב קלה ב- Parque Santa Catalina, לאחר כניסת התהלוכה לכיכר היו הופעות על הבמה המרכזית אך אנחנו פרשנו באמצע (עייפות של יום הטיסות הארוך)
מצעד פתיחת עונת הקרנבל
המסיבה בבמה המרכזית בכיכר סנטה אנה
וב-23:00 הגענו חזרה לדירה שלנו לאחר כחצי שעה נסיעה.
תם היום הראשון של הטיול.

היום השני (שבת 08/02/2020)
השמש זורחת רק לאחר 7 בבוקר כך שאין מה למהר, לאחר ארוחת הבוקר שהכנו לעצמנו יצאנו לטייל (09:45).
היום השני כוון לחוף המערבי והצוקי של האי ולחלק הדרומי שלו
התחלנו את הנסיעה דרומה תוך טיפוס לעבר השמורה Tamadaba Natural Park בדרך אין הרבה מקומות לעצור וניצלנו את זה שהכביש היה די ריק ע"מ לעצור במספר מקומות לצילומים,
  באופק הישוב Agaete בו אנחנו ישנים
חלק מהדרך היה חסום ונאלצנו להיכנס למנהרה (כביש GC-2) של מעל 7 ק"מ ע"מ לחצות את הרכס, ביציאה מהמנהרה יש פניה חזרה לכביש מעל (דרך ללא מוצא) ועלינו איתה (כ-2.5 ק"מ) עד לתצפית Mirador del Balcón.
 Mirador del Balcón
לאחר מכן ירדנו חזרה למטה ונסענו לכיוון חוף אלדאה (Playa de la Aldea) והנמל הקטן שצמוד לישוב.

 חוף אלדאה (Playa de la Aldea)

לאחר סיור רגלי בנמל אנחנו ממשיכים בנסיעה דרומה, עוצרים ליד Los Azulejos לראות את קירות האבן הצבעוניים


וממשיכים לאורך הכביש המתפתל (GC-200) ובאמצע הדרך קרוב לשום מקום על הכביש מצאנו מסעדה מאד נחמדה שגם סוחטת מיצים טבעיים במקום (Restaurante Las Cañadas) ועצרנו להפסקת התרעננות, במקום גם אוסף ענתיקות קטן שנאסף למוזאון שצמוד למסעדה.
 Restaurante Las Cañadas
אנחנו ממשיכים בדרכנו דרומה לעבר חוף מוגן (Playa de Mogán), ישוב קטן ומאד, תיירותי שמשמעות הדבר זה מציאת חניה.
החניון ליד החוף מלא עד אפס מקום ואנחנו מסתובבים בישוב ע"מ למצוא חניה פנויה שנמצאה לבסוף באחת השכונות העליונות ואנחנו יוצאים לטיול רגלי.
 Playa de Mogán
 
 
ישוב יפיפה עם נמל ולגונה לרחצה ופעילויות של ספורט ימי, טיילת מלאה בחנויות ומסעדות ומלא מלא תיירים, אנחנו כמוהם מסתובבים ומטיילים,
 
 Playa de Mogán
 
בחוץ חם בסביבות 25 מעלות וזה בדיוק הזמן והמקום למילקשייק קר ליד נגני הרחוב שנמצאים ליד.
השעה כבר כמעט 3 ואנחנו עוזבים את המקום לכיוון מספלומס (Maspalomas) לבקר בדיונות של המקום,
תחנה ראשונה ליד האגם (La Charca de Maspalomas) ש"כלוא" מרחק קצר מהים ולארכו טיילת נחמדה ובעלי כנף שונים.
 La Charca de Maspalomas
לאחר סיור לאורך האגם אנחנו חוצים את העיר לכיוון מלון ריו (Hotel Riu Palace Maspalomas) שאת מרכזו חוצה טיילת לעבר הדיונות הגדולות שמתפרסות ממנו ועד הרחק לכיוון האוקיאנוס,





 Dunes of Playa del Inglés

  Dunes of Playa del Inglés
הסתובבנו כשעה על הדיונות טיפסנו והצטלמנו ירדנו וטיפסנו ובסיום חזרנו לרכב, השעה כבר כמעט 5 ואנחנו יוצאים בנסיעה חזרה לעבר חדרנו שנמצא בקצה הצפון מערבי של האי, הדרך המהירה ביותר היא דרך החוף המזרחי ושדה התעופה ולאחר פחות משעה וחצי נסיעה אנחנו מגיעים לישוב בו אנחנו ישנים ופונים יש לכיוון הנמל, מוצאים חניה ויוצאים לסיור בטיילת שלאורך הים,
ביקרנו בנמל ופנינו רגלית לכיוון צפון לעבר בריכות המלח (
Las Salinas) שאותן ראינו ממש עם השקיעה,
 Las Salinas
  Las Salinas
חזרנו לרכב ובנסיעה קצרה הגענו לחדרנו, מקלחת קצרה ויצאנו לארוחת ערב.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה נחמדה שקרובה מאד למלון (Restaurante La Palmita)
ובסיומה חזרנו לחדרינו עייפים אבל מאד מרוצים.
תם היום השני של הטיול.

היום השלישי (ראשון 09/02/2020)
התעוררנו לבוקר מעונן עם עננים נמוכים, 
 המראה מחדרנו בבוקר
התוכנית היום היא מרכז האי וההרים הגבוהים של האי, לאחר ארוחת הבוקר יצאנו (09:40) לכיוון פירגס (Firgas). למרות העננים הנמוכים והגשם הדקיק שירד מידי פעם בחרנו בדרך המפותלת והיותר מעניינת מבחינתנו.
לאחר נסיעה קצרה על כביש החוף הצפוני (GC-2) לכיוון מזרח פנינו ליד Albercón de la Virgen לכביש מס' GC-70 שעולה דרומה ומכניס אותנו ישר לתוך ההרים ומיד בהמשך לכביש GC-700 (שבדרך כלל סגור בזמן גשם) עד El Lance ומשם בהמשך עד פירגס (Firgas).
חניה מצאנו בקלות וירדנו רגלית למרכז הכפר שם נמצאים 2 אתרי ביקור חשובים, מרכז מקסים עם "מדרגות מים" מזרקות היורדות לאורך מדרגות עם ספסלים ססגוניים (Fuente Paseo de Canarias) ומדרגות המוקפות בסמלי היישובים השונים של קראן קנריה ובתבליטי ומפות שבעת האיים הקנריים (Paseo de Gran Canaria Firgas).
לאחר סיור במקום (והרבה צילומים) אנחנו חוזרים לרכב כאשר לאורך כל הסיור מלווה אותנו ערפל דק ורטוב.
אנחנו ממשיכים דרומה במעלה ההרים לעבר העיירה טרור (Teror) שכל כולה נמצאת מסביב לכנסיית נוסטרה סניורה דל פינו (Nuestra senora del pino) שבה נמצא פסל מעץ אורן של מריה, הפטרונית הקדושה של העיר. אנחנו מגיעים לעיירה ומתברר (בניגוד לפירגס) שאנחנו לא לבד, פקק תנועה ארוך ואיטי משתרך לאורך כל כבישי העיירה ואנחנו בתוכו, יש סדרנים בחליפות זוהרות שמכוונים את התנועה לחניונים ואני בוחר את החניון מתחת לתחנה המרכזית של האוטובוסים, לאט לאט מגיעים לפתח החניון וחלק מהרכבים עושים פרסה וחוזרים, מתברר שהחניון "עולה כסף" (2 יורו) וחלק מהנהגים מחפשים כנראה חינם, השארנו את הרכב בחניון ויצאנו לתור את הישוב.
 בניין העירייה מלפנים ומאחור
 מתברר שהיום יש תחרות אקסטרים ברחבי הישוב וסיום התחרות הוא ליד הכנסייה,
דבר נוסף היום יום ראשון ויש שוק מסביב לכנסייה וגם הכנסייה מלאה במאמינים שבאו לתפילות.
 כנסיית נוסטרה סניורה דל פינו (Nuestra senora del pino)
צילמנו חלק מהמתחרים והמתחרות, סיירנו בשוק והצצנו לתוך הכנסייה סה"כ הסתובבנו כשעה וחצי וחזרנו לרכבנו.
אנחנו ממשיכים דרומה במעלה ההרים לכיוון מעבר ההרים Cruz de Tejeda, מעבר הרים בגובה 1580 מ' מעל פני הים, המסמן את המרכז הגאוגרפי של גראן קנאריה ובו מלון עם מרפסת תצפית (פתוחה לציבור) שמשקיפה על האזור וצלב אבן שמסמן את המקום. מזג האוויר כנראה מתחשב בנו ואולי בגלל הגובה הראות די טובה ויש רק מספר עננים מתחתנו ואנחנו נהנים מהנוף היפה שנשקף מהמרפסת תצפית.
 מעבר ההרים Cruz de Tejeda
צילום פנורמי של הנוף מהמרפסת
מכאן אנחנו יורדים לכפר טחדה (Tejeda), הכפר מוקף עצי שקדים (שזאת בדיוק עונת הפריכה שלהם) וההתמחות שלו היא בתעשיית הממתקים והעוגות משקדים, זה גם זמן לארוחת צהריים, אנחנו מסתובבים לאורך הטיילת של הכפר כמו רבים מהמבקרים במקום,
 בכפר טחדה (Tejeda)
מוצאים מסעדה לאכול ובסיום בדרך חזרה לרכב מצטיידים ב"קצת קלוריות" ממטעמי המקום.



השעה כבר 16:30 ואנחנו נוסעים ל-2 צוקים אדירים שנמצאים בקרבת מקום.
הצוק הראשון - Roque Bentayga, מגיעים לרחבת החנייה והשומר מבהיר לנו שזאת לא השעה לטפס לכיוון הצוק,
 Roque Bentayga
 הנוף מהתצפית ליד הצוק ברקע השפיץ של Roque Nublo
הסברנו לו שרק הגענו לתצפת על המקום והסביבה ואין בכוונתנו לטפס לכיוון הצוק, כך גם עשינו והמשכנו לצוק הבא.
הצוק השני - Roque Nublo, שנראה בולט מכל נקודת תצפית בהרים
הוא גם הצוק היותר מפורסם של האי והשביל לעברו פתוח כל הזמן, משאירים את הרכב במגרש החניה ומתחילים לטפס לעבר התצפית והצוק,
 Roque Nublo
משך העלייה כ-45 דקות ואת הדרך מלווה רוח חזקה מאד, אנחנו מגיעים לאוכף ושרי מחליטה להישאר בתצפית ואני מתחיל לעלות לעבר הצוק, איך שאני עולה את השלב הראשון מגיע ענן ומכסה את הצוק קרן שמש מבצבצת מבין העננים ויוצרת קשת עגולה ומדהימה,
למצלמה קשה להתמקד בגלל הערפל אבל בכל זאת יצאו מספר תמונות, ואני חוזר למטה מבלי להגיע לצוק (שנעלם בערפל), הירידה לוקחת פחות זמן, השמש שוקעת והשמיים נראים כאילו יש שריפה באופק

 בירידה מהצוק

לרכב אנחנו מגיעים באור אחרון (18:45) ועכשיו נשארה משימה אחת – ירידה בחושך ובערפל מההר למקום הלינה שלנו, על המפה זה קצר מאד (52 ק"מ) אבל החושך והערפל עשו את שלהם והנסיעה לקחה לנו שעה וחצי של נהיגה איטית וזהירה בפיתולי הכביש עד הגעתנו למקום הלינה שלנו ב- Agaete (20:15).
תם היום השלישי של הטיול.

היום הרביעי (שני 10/02/2020)
היום הרביעי מוקדש להשלמות בהר הגבוה ובחוף המזרחי של האי
יצאנו מהדירה ב-09:40 מזג האוויר מצויין ואנחנו בדרך לכפר ארטנרה (Artenara), לאחר כשעה נסיעה בדרך יפה ומפותלת אנחנו מגיעים לכפר, בכניסה לכפר אנדרטה שמהווה גם נקודת תצפית יפה על הכפר והסביבה,
זהו הכפר הגבוה ביותר באי (1,270 מ'), שבקצה מכתש תחאדה, הם שוכני מערות שנוצרו מזרמי הלבה.

אנחנו יורדים לסיור בכפר שדי שומם בשעה הזאת של אמצע השבוע ומגיעים למיני מוזאון שמראה את החיים בתוך בתי המערות, המוזאון בדיוק נפתח ואנחנו מסיירים ומצלמים בתוך המערות (שווה ביקור)
 Museo Etnográfico Casas Cuevas de Artenara
 Museo Etnográfico Casas Cuevas de Artenara
ובדיוק בסיום מגיעה למקום קבוצה גדולה של טיול מאורגן שנכנסים פנימה, איזה מזל שיצא לנו להסתובב בפנים בלי כל ההמולה.
אנחנו עוזבים את הכפר ופונים לעבר שמורת הטבע Pico de Tamadaba, כבר בכניסה לשמורה אנחנו מבינים שנעשה רק סיור עם הרכב בשמורה והסיבה – שריפה גדולה היתה במקום וכל עצי האורן הקנריים ניצבים שרופים עם ניצנים חדשים של ליבלוב,
 שמורת הטבע Pico de Tamadaba
 הסיבוב בשמורה הוא מעגלי עם מספר נקודות תצפית לכיוון מערב שבאופק נראה האי טנריף עם הר הטיידה הבולט שלו.
 שמורת הטבע Pico de Tamadaba
עזבנו את השמורה ופנינו דרומה על כביש GC-210 ואנחנו בירידה לכיוון Mirador del Molino,
הפסקה קטנה במקום וממשיכים בירידה לעבר הסכר והאגם, הגענו עד הסכר, ע"פ גובה סימני המים על קירות הצוקים לא ירד כנראה הרבה גשם השנה,

חוזרים חזרה מהשכר לקצה האגם ופונים לכביש מס' GC-606, כביש תלול ומפותל מאד שמעלה אותנו לכיוון דרום לעבר Mirador de Parralillo
ובהמשך ל- Mirador El Toscón
 

זהו כביש צר עם נוף מרהיב והחיסרון היחידי שלו (לפי דעתנו) שאין איפה לעצור ולצלם, אנחנו ממשיכים בכביש הנ"ל ופוגשים תצפית נוספת Mirador Degollada del Humo,
 Mirador Degollada del Humo
יש לציין שליד התצפיות הנ"ל יש מספר מקומות שמאפשרים עצירה לרכבים, בהמשך הכביש אנחנו מגיעים לצומת עם כביש מס'
GC-60 שכבר נסענו עליו אתמול ופונים ימינה לכיוון מערב עד למפגש עם כביש GC-600, כאן יש 2 בתי קפה שמהווים גם מקום הפסקה לכל רוכבי האופניים הרבים שמסתובבים בכבישים על ההר הגבוה, זה גם המקום בו גם אנחנו עשינו את הפסקת הצהריים שלנו.
לאחר ארוחת הצהריים אנחנו פונים לכביש GC-600 וממשיכים לעלות למרומי ההר עוברים ליד בכניסה ל- Roque Nublo ששם סיימנו אתמול בערב את המסלול, ומגיעים לצומת עם כביש מס' GC-13 שמוביל אותנו ל-Pico de las Nieves, שזאת הפסגה הגבוהה ביותר באי – 1949 מטר,
 על הפיסגה של Roque Nublo
משאירים את הרכב בחנייה ועולים רגלית עליה קצרה לפסגה מתרשמים מהנוף סביב (במקום גם מתקן לבקרה אווירית) ויורדים לחניה, יש עוד מקום שמסומן אצלי ליד, חלון גדול בסלע שהגוגל אומר לי שהוא 100מ' ממני אבל אין שום שילוט איפה זה, אנחנו נוסעים מהתצפית חזרה לכביש הראשי ומליד הצומת אנחנו מבחינים בחלון שפשוט היה מתחתנו שהיינו על התצפית.
השעה כבר כמעט 4 אחה"צ ואנחנו חושבים ומחשבים מה אנחנו רוצים לעשות בהמשך, ההחלטה נפלה על נסיעה לכיוון העיר אגווימס (Agüimes) שנמצאת במזרח האי ושקראנו שהיא מאד מתויירת עם הרבה פסלי ברונזה של בעלי חיים ואנשים, עם רחובות צרים וצבעוניים ובעיקר המון בתי קפה וגלריות עם עבודות של אומנים מקומיים. ואנחנו מתחילים בנסיעה מערבה בירידה לכיוון הים. בדרך עוצרים לתצפית על מכתש וולקני גדול שנמצא בצמוד לכביש (Caldera de Los Marteles)
ומגיעים לאחר השעה 5 לעיר Agüimes סיבוב קצר ואנחנו מוצאים חניה ליד העיר העתקיה ויוצאים לסיבוב רגלי, זה זמן לקפה ומאפה, בעיר העתיקה רחובות צרים ויפים פסלי חיות ואנשים ממש כפי שקראנו מראש
אבל הכל הכל סגור, לא גלריות, לא מסעדות ולא בתי קפה, מצאנו בר אחד פתוח שרק הסתכלנו פנימה יצא לנו לגמרי החשק למשהו.
מאוכזבים חזרנו לרכב ויצאנו לנסיעה למקום הלינה שלנו, תוך שעה וקצת הגענו לחדרינו לאחר שבדרך עצרנו לקנות ארוחת ערב ולקחנו אותה לאכול בדירה,
על העיר הגדולה, לאס פאלמס דה גראן קנריה, ויתרנו אנחנו אוהבים יותר הרים מאשר ערים.
תם יום הטיול הרביעי שלנו.


היום החמישי (שלישי 11/02/2020)
היום הייתה השכמה מוקדמת ובשעה 06:35 אנחנו כבר בנסיעה. הכיוון – שדה התעופה של גראן קנריה.
שעה נסיעה כולל תדלוק והחזרת הרכב ואנחנו כבר בדלפק מוסרים את המזוודה, עוד רגע עובר ואנחנו ב"סטארבקס" עם קפה ומאפה מחכים לטיסה שלנו לכיוון האי לנזרוטה.
הטיסה ממריאה בדיוק בזמן (09:30) המטוס קטן עם דלת אחת שנכנסים מאחור אין מקומות מסומנים ואנחנו התיישבנו בשורה השנייה (לא אוהב קיר מול הפרצוף), 45 דקות טיסה וכבר נחתנו באי לנזרוטה, המזוודות הגיעו במהירות וגם קבלת הרכב הייתה מהירה מאד.


למעבר להמשך הטיול (לנזרוטה ופוארטונטורה) לחץ ==> כאן

לרשימת שאר הטיולים שלי לחץ ==>  כאן



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג