יום שבת, 29 בפברואר 2020

ספרד - לנזרוטה/האיים הקנריים 02/2020

לנזרוטה/האיים הקנריים 02/2020

תאור כללי:
האי לנזרוטה הינו אי בעל אופי געשי מודגש, שהינו בעל נוכחות בולטת החופפת על כל פינה ברחבי האי. באי ממתינות לכם שלל אטרקציות געשיות, כמו מערות וולקניות מרתקות, הרי געש אל פסגותיהם תוכלו להעפיל על גבי גמלים וטירות מרשימות המתנוססות על עמודים געשיים. כינויו של האי בפי המקומיים – “Island of Fire”, הינו מוצדק בהחלט, הודות לגלוית הנוף המפעימה של האי, שגווני הוורוד – סגול – חום אדמדם משמשים בה בערבוביה. השמועה מספרת כי לנזרוטה הייתה בעבר חלק מהעיר אטלנטיס – אי וממלכה דמיוניים קדומים, שעל פי האגדה, שקעו בים ונעלמו במצולות. מאמינים או לא? זה כבר לבחירתכם…
האמן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האמן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאמן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אמנותיות שונות על האי.
היום החמישי (שלישי 11/02/2020)
היום הייתה השכמה מוקדמת ובשעה 06:35 אנחנו כבר בנסיעה. הכיוון – שדה התעופה של גראן קנריה.
שעה נסיעה כולל תדלוק והחזרת הרכב ואנחנו כבר בדלפק מוסרים את המזוודה, עוד רגע עובר ואנחנו ב"סטארבקס" עם קפה ומאפה מחכים לטיסה שלנו לכיוון האי לנזרוטה.
הטיסה ממריאה בדיוק בזמן (09:30) המטוס קטן עם דלת אחת שנכנסים מאחור אין מקומות מסומנים ואנחנו התיישבנו בשורה השנייה (לא אוהב קיר מול הפרצוף),
45 דקות טיסה וכבר נחתנו באי לנזרוטה,
המזוודות הגיעו במהירות וגם קבלת הרכב הייתה מהירה מאד.
האי לנזרוטה שונה מאד - הוא מדברי, מלא בהרי געש כבויים, האדמה/סלעים רובם שחורים ועל הרקע הזה כל הבתים לבנים ובולטים למרחוק, אין בניה גבוהה באי והכבישים – כאילו נסללו לכיבודנו כולם נראים חדשים עם כיכרות מעוצבות.
חצי שעה לאחר הנחיתה אנחנו כבר בנסיעה לאתר הראשון שבחרנו לבקר באי Casa Museo del Campesino, עלינו למונומנט,
 - Casa Museo del Campesino מונומנטו אל קמפנסינו
המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", הוא המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו של סזאר מנריקה באי. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי. נמצאת במרכז לנזרוטה. זהו בעיקר מוזיאון קטן המוקדש לאוכלוסיה הכפרית הקשה ומציג את האומנויות המסורתיות של האיים הקנריים. שוכנת למרגלות שדה לבה, תוכלו למצוא גם בודגה קטנה עם טאפאס כמו גם מסעדה מעוצבת בצורה מרשימה.
הסתובבנו במבנה ליד שמלא בחנויות/סדנאות של אמנים וחזרנו לרכב.
התחנה הבאה שלנו היא Montana Colorada, הר געש לא פעיל עם תופעות גאולוגיות סביבו, את הרכב השארנו בחניה מסודרת ליד ההר ויצאנו להקיף את ההר, בחוץ חם וויתרנו על הטיפוס לראשו.
תחנה ראשונה העיקוף הייתה bomba volcanica Gude, סלע ענק שעף בזמן ההתפרצות ונשאר תקוע ושלם בקרקע,
בהמשך חלק מצלע ההר הופך לאדום (אולי מכאן השם "ההר הצבעוני" - Montana Colorada) ולמרגלות ההר אנחנו חוצים את נהרות הלבה שירדו ממנו (המסלול כולו מסודר ומשולט),
 Montana Colorada
בסיום הסיבוב המעגלי שערך כשעה הליכה אנחנו מגיעים לרכב ונוסעים למלוננו שנמצא ב- Puerto del Carme. המלון נמצא בחוף המערבי של האי מדרום לשדה התעופה.
לאחר התארגנות קצרה במלון אנחנו יוצאים לסיור בחוף הדרום מערבי של האי.
אנחנו עולים מהמלון לכיוון צפון עד לכביש הראשי LZ-2 ופונים מערבה עוברים את כיכר הגמלים (Rotonda de Los Camellos) לעבר הישוב Yaiza ופונים צפונה לעבר Camel Ride, ונכנס לתוך הפארק הלאומי טימאנפאיה, הגענו למקום ומתברר שיש שם רק סיבוב של 20 דקות על הגמלים
(חוויה לתיירים אבל לא בשבילנו) אבל לא נכנסים ממש לתוך השמורה, ניצלנו את השירותים הנקיים (מאד) של המקום וחזרנו דרומה לעבר Yaiza ומשם מערבה לעבר חוף הים ולמפעלי המלח (Salina De Janubio) תצפתנו על בריכות המלח ממזרח ומצפון
Laguna de Janubio - לגונה דה ג'נוביו
לגונה של מים מלוחים גדולים וירוקים, הממוקמת בסלינס דה-ג'נוביו (Salinas de Janubio), העבודות הפקת מלח המסחריות היחידות המופעלות באי. במהלך תקופת השיא שלה, ייצרו הסלינס כ- 10,000 טונות של מלח ים בשנה, כאשר במקור מוזרמים המים ללגונה על ידי כוח הרוח, שהוחלף על ידי משאבות חשמליות.
השימוש העיקרי בייצור המלח היה בענף הדגים לשימור ועיבוד. עם המצאת המקרר, הייצור פחת במידה ניכרת ומגיע כיום רק לכ-2,000 טון לשנה. חלק קטן מההפקה עדיין נמכר כמלח שולחן איכותי וכל שנה, במהלך פסטיבל קורפוס כריסטי ביוני, משמשים באופן מסורתי טונות של מלח צבוע ביצירת קישוטים מפוארים ברחובות ובכיכרות של עיר הבירה Arrecife .
והמשכנו לעבר החוף על כביש LZ-703, עצרנו בקצה הלגונה Laguna de Janubio וירדנו לחוף לצפות בים הסוער שלווה ברוח חזקה מאד,
עוצמת הגלים ריתקו אותנו למקום עוד צילום ועוד אחד ועוד ועוד.
 ↑ חוף הים הסוער      ↓ וחוף הלגונה מהצד השני 
חזרנו לרכב וממשיכים צפונה על אותו הכביש עד לחניה של Los Hervideros, כאן מעל הצוקים במקום בו פגשה הבזלת את הים יש שביל הליכה בקצה הצוקים עם תצפיות לעבר המערות והנקרות שבמקום,
 Los Hervideros
הים הסוער רק הגביר את תחושת העוצמה של המקום,
 Los Hervideros
 Los Hervideros
בסיום השביל אנחנו חוזרים לרכב וממשיכים צפונה על כביש LZ-703 לכיוון הישוב El Golfo, הכניסה הדרומית לעבר הלגונה הירוקה חסומה ואנחנו ממשיכים לעבר הישוב, עוקפים ממזרח את Montana del Golfo ומגיעים לכניסה של הישוב כאן יש מגרש חניה וממנה שביל מסודר (דרומה)

 האגם הירוק (El Lago Verde)
לתצפית על האגם הירוק (El Lago Verde), תצפית נוספת על הצוק ממערב לעבר הכפר והחוף הדרומי,
כמו כן ירידה מסודרת לעבר החוף השחור שמדרום לתצפית וממנו אפשר ללכת לעבר האגם הירוק, אבל שאנחנו היינו שם אפשר היה לרדת רק לחוף והים הסוער לא אפשר מעבר לעבר האגם,
חזרנו חזרה לחניה, עשינו סיור עם הרכב בכפר והתחלנו לנסוע חזרה דרומה לעבר הכביש הראשי
LZ-2 ופנינו איתו דרומה לעבר העיר פליה בלנקה (Playa Blanca),
רצינו לברר את האפשרויות השונות למעבר לאי פוארוונטורה, לאחר הבירורים (מחירים וזמנים בחברות השונות) פנינו לטיילת שצמודה לנמל למצוא מסעדה נחמדה לארוחת הערב,
 פליה בלנקה (Playa Blanca)
בסיום ארוחת הערב חזרנו לרכב ויצאנו בנסיעה צפונה חזרה למלון שלנו (נסיעה של כחצי שעה).
תם היום הראשון שלנו בלנזרוטה.

היום השישי (רביעי 12/02/2020)
היום מוקדש לחלקו הצפוני של האי
יצאנו מהמלון שלנו ב-09:45 ופנינו צפונה לעבר הספינה הטרופה (Temple Hall) שנמצאת מצפון ל-ארסיפה (Arrecife),
 Temple Hall
זאת ספינה טרופה על החוף שהובילה בולי עץ מחוף השנהב לסלוניקי ועקב סערה קשה באזור ודליפת מים עלתה על שרטון מצפון לארסיפה ב- 31 באוקטובר 1981. הכניסה הקרובה לספינה חסומה ויש להיכנס אליה דרך אזור התעשיה, לאחר סיור קצר וצילומים אנחנו ממשיכים בדרכנו צפונה. 
אנחנו נכנסים לישוב Costa Teguise מחנים את רכבנו בחניה שקרובה ללגונה
ויוצאים לסיור רגלי לאורך הטיילת מהלגונה לכיוון צפון עד האנדרטה Los juguetes de Erjos
  Los juguetes de Erjos
ומכאן "חותכים" חזרה לחניה בה השארנו את רכבנו ויוצאים מהישוב.
התחנה הבאה שלנו היא גן הקקטוסים (Jardín de Cactus de Lanzarote),
הכניסה לאתר עולה כסף אבל נתקלנו בקופאי מאד נחמד שהסביר לנו על כרטיס משולב ל-4 או 6 אתרים (שממילא היו ברשימה שלנו) ועל סמך המלצתו קנינו כרטיס משולב ל-4 אתרים כאשר הוסיף והסביר שהכניסה ל- Mirador del Ríoעולה רק  €5 וכדאי לשלם את זה במזומן כי זה האתר הכי זול.
כשעה שלמה הסתובבנו בגן היפיפה הזה שבנוי על שרידי מחצבה שהיתה במקום, זהו הפרויקט הגדול האחרון של מנריקה, ובמקום אלפי צמחים שהסתגלו לתנאי המדבר וכ-1300 מיני קקטוסים מכל רחבי העולם.
אנחנו ממשיכים בדרכנו לעבר הכפר הציורי חריה (Haría), שנמצא בלב עמק אלפי הדקלים.
 הכפר הציורי חריה (Haría)
האזור הוא נווה מדבר ירוק וייחודי עם עצי דקל רבים שגדלים בכל הסביבה, סיירנו קצת במרכז הכפר, עשינו הפסקת גלידה קצרה ובקרנו בשוק הקטן שבמקום.
מכאן אנחנו מתחילים לטפס (עם הרכב) לעבר תצפית ריו (Mirador del Río) שנמצאת על הצוק בקצה הצפוני של האי לנזרוטה.
המקום נבנה בשנת 1974 על ידי האמן המקומי César Manrique בסגנונו האופייני, המורכב מבית קפה מעקה, חנות מזכרות ותצפית בראשו המשולבים בסלע הלבה. המבנה בנוי כך שבקושי נראה מבחוץ הודות לתמרון הסוואה עדין וגאוני של הסתרת מבנהו תחת ציפוי אבן כבד שמשתלב עם הסביבה. מהתצפית רואים יפה מאד את האי Graciosa והמיצר המפריד בינו לבין האי לנזרוטה.
לאחר סיור במבנה התצפית אנחנו חוזרים לרכב ופונים לכיוון דרום מערב ונוסעים לאורך הצוק שנמצא בקצה האי (כביש LZ-202) ויורדים בהמשך לכיוון מזרח לעבר מערת הלבה Cueva De Los Verdes,

שכלולה בכרטיס הכניסה המשולב שקנינו בגן הקקטוסים, הסיור במערה נערך בקבוצות ועם מדריך בלבד, חיכינו כרבע שעה לתחילת הסיור שעורך כ-45 דקות, ההסברים בספרדית ובאנגלית קלה,

 מערת הלבה Cueva De Los Verdes

 מערת הלבה Cueva De Los Verdes
ובסיום אנחנו ממשיכים לקו החוף לעבר
Jameos del Agua,
שהאטרקציה המרכזית בו היא אגם תכול יפהפה שבו חיים סרטנים לבנים זעירים (גם אתר זה כלול בכרטיס המשולב).
 Jameos del Agua
בסיום הסיור אנחנו פונים צפונה לעבר הישוב הכי צפוני בלנזרוטה – אורזולה (Órzola), מגיעים לכפר לקראת השעה 17:00, בחוץ רוח חזקה וים סוער מאד, אין הרבה מה לעשות במקום שמהווה נמל דיג ונמל למעבורת ששטה מכאן לאי השכן Graciosa,
ישבנו באחת המסעדות לאכול ולשתות משהו ופנינו דרומה לעבר החוף הלבן (
Caletón Blanco) זהו חוף עם חול לבן והנקי לחלוטין,
בשונה מחופים אחרים. בריכת שחייה טבעית של מים צלולים תופסת את רוב המיקום החלומי הזה ומנוקדת בלבה געשית, למרות הרוח והים הסוער אזור החוף שקט לחלוטין בזכות הריף שמהווה מאין שובר גלים בעומק הים, בזמן ביקורנו הים היה בשפל ואפשר היה להסתובב על סלעי הבזלת שתוחמים את החוף מדרום וליהנות מיופי המקום.
בסיום הסיור השעה כבר 18:00 ואנחנו פותחים בנסיעה חזרה דרומה לעבר מלוננו, תוך פחות משעה הגענו למלון התארגנו ויצאנו לארוחת ערב באחת מהמסעדות הרבות שליד המלון.
תם היום השישי של הטיול.

היום השביעי (חמישי 13/02/2020)
היום הוקדש לחלק המרכזי של לנזרוטה
את היום אנחנו פותחים במקום הכי מפורסם של האי לנזרוטה - שמורת טימאנפאיה (Timanfaya National Park).
לפני פחות ממאתיים שנה, במשך 6 שנים רצופות בין 1730-1736, הקרקע באזור זה רעשה וגעשה. ההתפרצויות התדירות יצרו 32 הרי געש חדשים על שטח של 18 קמ"ר, ונוף וולקני מרשים ומיוחד וקשה להישאר אדישים לנוף הירחי ולהרים האדומים והשחורים שבפארק. לא בכדי זכתה השמורה לשם "ארץ הרי האש".
הפארק, המשתרע על שטח מדהים של 200 קילומטרים רבועים, הוכרז על ידי אונסק”ו כפארק לאומי בשנת 1993.
אל השמורה מומלץ להגיע מוקדם לפני שמגיעים תורי האוטובוסים של הטיולים המאורגנים (אנחנו נכנסנו לשמורה ב-09:20).
הכניסה לשמורה דרך כביש LZ-602 (הכניסה בתשלום וכלולה בכרטיס המשולב שקנינו אתמול) שמסתעף מהכביש הראשי LZ-67
 הכניסה לשמורה (צילום מאוטובוס המבקרים)
עד לחניה שצמודה למרכז המבקרים מכאן עולים לאוטובוסים לסיור של כ-45 דקות בכביש שמסתובב בתוך השמורה תוך שמיעת הסברים (מוקלטים) בספרדית, אנגלית וגרמנית,

 שמורת טימאנפאיה (Timanfaya National Park)
 שמורת טימאנפאיה (Timanfaya National Park)
בסיום הסיבוב באוטובוס יש מספר אטרקציות שצמודות למרכז המבקרים.
1. מגע עם אבני הטוף החמות שנמצאות באחד השקעים של ההר 
2. הבערת שיחים יבשים בתוך בור לוהט מהחום שההר פולט
3. שפיכת מים לתוך צינור שחודר לאדמה ויוצר "גייזר" שפורץ חזרה ממנו.

במרכז עצמו מסעדה שנקראת "מסעדת השטן" (El Diablo Restaurant) ובה שימוש מעניין ליתרונות הגעשיים של האזור.
בתצוגה מרשימה מונחים סטייקים ונתחי עוף לצלייה על גריל גדול המונח על פתחו של בור (לוע של הר געש).
בסיום הסיור שלנו שערך כשעה וחצי עזבנו את מרכז המבקרים ובכניסה כבר ראינו תור ארוך של רכבים שממתין להיכנס, אנחנו פונים דרומה על הכביש הראשי לכיוון Yaiza ומשם מזרחה וצפונה על כביש מס' LZ-30 לכיוון La Geria, זהו אזור של גידול גפנים ליין בשיטת גידול ייחודית למקום בשקעים מעגליים המכוסים אפר וולקני שחור!.
 La Geria
 La Geria
ביקרנו ב-2 יקבים שמשני ציידי הכביש הראשי טעמנו וקנינו יין מקומי שהיה טעים לחכינו

 La Geria
המשכנו צפונה לעבר חוף פאמארה (Caleta de Famara).
 Caleta de Famara
סיירנו לאורך החוף (הים היה סוער מאד) ולאחר צילומי גולשים בחוף הישוב ישבנו במסעדה מקומית לארוחת צהריים (Restaurante Sol), שהייתה טובה מאד.
 Restaurante Sol
בסיום אנחנו חוזרים דרומה ומזרחה לכיוון העיירה Teguise, בירת לנזרוטה העתיקה עד 1852, שם נמצא מבצר הצופה על הישוב (Santa Bárbara Castle) שמשמש היום כמוזאון לפירטים, הדרך למבצר הייתה סגורה ומרחוק רואים שכל המבצר על ההר בשיפוצים.
אנחנו ממשיכים לעבר העיירה נצרת (Nazaret)
 נצרת (Nazaret)
שם נימצא בית מוזאון של השחקן עומר אלשריף (Museo Lagomar), הבית חצוב בצורה מדהימה בתוך הסלע והעיצוב החיצוני שלו מרהיב, ע"פ הכתובים במקום עומר "זכה" להיות בבית הזה יום אחד בלבד לפני שהפסיד אותו בהימורים אליהם היה מכור.

 Museo Lagomar
 Museo Lagomar
מכאן יצאנו ישירות חזרה למלוננו, 
את הערב סיימנו בשיטוט בטיילת היפה לאורך החוף של Puerto del Carmen (Av. de las Playas).
 Av. de las Playas
 הקניון ליד המלון מקושט לקראת חג האהבה
תם היום השביעי של הטיול.

היום השמיני (שישי 14/02/2020)
היום הזה תוכנן כולו לאי פוארטוונטורה (Fuerteventura)
כבר שקיבלנו את הרכב בשדה התעופה של לנזרוטה בררנו האם אפשר לעבור ליום אחד עם הרכב לפוארטוונטורה במעבורת, וקיבלנו אישור לכך (בארץ אמרו שזה אסור), כבר ביום הראשון בלנזרוטה בררנו בקשר למעבר לאי השכן. יש 3 חברות שמפליגות בין האיים.
1.      מסיעה רק אנשים ללא רכבים ואפשר לשכור דרכה רכב באי השכן, זאת העלות הכי זולה אבל לא הצלחנו להבין עד כמה הביטוח מכסה אם חס וחלילה קורה משהו, וגם כמה זמן נבזבז בקבלה ומסירת הרכב.
2.      2 החברות הנוספות מעבירות אנשים ורכבים ההבדל מהאפשרות הראשונה היה כ- €30 ואמרו לנו שצריך להתייצב כ-45 דקות לפני ההפלגה לצרכי רישום והבטחת המקום.
קמנו מוקדם עוד לפני הזריחה וב-07:40 כבר יצאנו מהמלון בנסיעה לעבר הנמל בפלייה בלנקה (Playa Blanca),
חצי שעה נסיעה ואנחנו במסוף המעבורות, מתברר שיש מעבורת עוד רבע שעה של החברה השנייה (Fred. Olsen Express) אנחנו בודקים אפשרות לעלות עליה ומקבלים מיד אישור, משלמים, עוברים בדיקת דרכונים וכבר אנחנו על המעבורת,
איזה יופי חסכנו חצי שעה המתנה, עולים למפלס העליון תופסים מקום ישיבה והמעבורת יוצאת בדיוק בזמן.

40 דקות שייט ואנחנו עוגנים באי פוארטוונטרה (Corralejo) ויוצאים בזריזות עם הרכב מהמעבורת ומתחילים את יום הטיול שלנו. חוצים דרומה את העיר Corralejo ופונים מערבה על כביש FV-10 לכיוון הישוב Tostón, במקום מסומנים לי מספר כוכבים, ואנחנו פונים ישירות לעבר המצודה שעל החוף (Castillo del Tostón),
צמוד למצודה אוטובוס עם תיירים שמחפשים זווית צילום טובה לעבר המצודה והים, אבל אף אחד לא חושב להגיד לנהג "תזיז קצת את האוטובוס שנוכל לצלם" שלחתי את שרי לנהג והאוטובוס זז בין רגע ועכשיו כולם יכולים לצלם בנחת. צמוד למצודה פסל של שלד ליוויתן (
Wal-Skelett) שנראה יפה מאד מכל כיוון.
אנחנו ממשיכים רגלית לעבר נמל הדייגים הקטן (
Puerto Pesquero) שמוקף צוקים וחוזרים חזרה לרכב.
עכשיו אנחנו נוסעים לפינה הצפון מערבית של האי לעבר המגדלור Faro del Tostón שבמבנה שמתחתיו יש מוזאון (היה סגור) ומגדל של המגדלור הישן והנמוך.
 המגדלור Faro del Tostón
הקפנו רגלית את מתחם המגדלור והתחלנו בנסיעה דרומה, עצרנו לכמה צילומים במפרץ של
Playa Chica
 
 
ופנינו חזרה לכיוון מזרח ובהמשך דרומה על כביש FV-10.
נכנסנו לישוב La Oliva, הישוב עצמו אין בו שום דבר מיוחד (לדעתנו)
 Iglesia de Nuestra Señora de la Candelaria
 בשוק הקטן של הישוב
עשינו בו סיבוב רגלי של כחצי שעה והמשכנו בדרכנו דרומה, בהמשך עלינו על כביש מס' FV-207 שממשיך דרומה ובהמשך FV-20 ומעט לפני הישוב Antigua נתקלנו במוזאון לגבינה שנמצא ממש צמוד לכביש שנראה מבחוץ מאד מרשים (Museo del Queso Majorero) והחלטנו להיכנס אליו,
זהו מוזאון "תאורטי" בלבד ודי התאכזבנו ממנו.
לאחר המוזאון פנינו לכיוון צפון מערב על כביש FV-416 שהוביל אותנו לכיוון ההרים וממנו דרומה על כביש FV-30 שנכנס לתוך גוש ההרים ואתו אנחנו מתחילים לטפס במעלה ההר, 
עד לתצפית ב- Mirador Corrales de Guize כאן פגשנו גם קבוצה גדולה של רוכבי אופניים מגרמניה
 Mirador Corrales de Guize 
 
 
כאן נמצאת גם האנדרטה Estatuas de Guise y Ayose במקום שני פסלי ברונזה מרשימים בגובה של כ-4 מ' המייצגים את מלכי פוארטוונטורה הקדומים לפני הכיבוש בשנת 1,402, גייז ואיוס, ששלטו בשתי הממלכות בהן היה האי מחולק.
בהמשך הכביש דרומה אנחנו מגיעים לישוב Betancuria שהיתה הבירה של כל האיים הקנריים,
 Betancuria שהיתה הבירה של כל האיים הקנריים
 Betancuria שהיתה הבירה של כל האיים הקנריים
אנחנו מסתובבים במרכז ההיסטורי של הישוב וממשיכים בדרכנו דרומה.
התחנה הבאה שלנו בהמשך הכביש בגבול בין 2 המחוזות
היא Mirador del Risco de las Peñas, כאן אנחנו עושים הפסקת בנסיעה וצועדים ברגל לעבר Monkey rock שזהו סלע שנמצע מערבית לחניון וממנו תצפית יפה על כל האזור,
 Mirador del Risco de las Peñas
 Monkey rock
במקום גם הרבה סנאים עם פרוות פסים שמחפשים אוכל מהמטיילים למרות כל השלטים שאוסרים לתת להם אוכל.
מכאן אנחנו מתחילים לרדת בנסיעה דרומה עד לעיירה Pájara ופונים לכיוון צפון מערב על כבישFV-621  לעבר החוף של הישוב Ajuy, יורדים עם הרכב בדרך עפר שמצפון לישוב עד למגרש החניה שקרוב לחוף,
כאן מתחיל מסלול הליכה על הצוקים שצמודים לחוף לעבר המערות הימיות,
המסלול לא קשה, הים סוער והגלים המתנפצים על הסלעים מרשימים מאד, ההליכה עד קצה השביל לוקחת כחצי שעה,
ובקצה מדרגות ירידה לאחת המערות,
לאחר סיור במערה אנחנו חוזרים חזרה לחניון, בדרך עוצרים ויורדים לתצפית (
Ajuy Stollen)
שדילגנו עליה בדרך למערות וממשיכים חזרה לרכב.
השעה כמעט 4 ואנחנו צריכים להתחיל לחזור צפונה, עוד אתר חובה מסומן אצלי ונמצא בצפון מזרח האי וזה ים החולות שהוא גם שמורת טבע (Parque Natural de Corralejo), כשעה ורבע נסיעה מביאה אותנו אל הדיונות הלבנות של קוראלחו,
המעבורת שלנו יוצאת ב-19:00 לכיוון לנזרוטה ויש לנו כשעה להסתובב בדיונות וליהנות מיופים
ובסיום הסיור שהיה ב-2 נקודות חניה שונות אנחנו נוסעים למסוף המעבורות
Puerto de Corralejo נעמדים בתור ויוצאים להסתובב ולהתרשם מהמרינה היפה והשקיעה שמגיעה,
המעבורת מגיעה ואנחנו ממהרים חזרה לרכב, עולים על המעבורת שיוצאת בדיוק בזמן ולאחר כחצי שעה אנחנו כבר יורדים בחוף של לנזרוטה, משאירים את הרכב בחוף קרוב לטיילת והולכים לאכול ארוחת ערב לפני הנסיעה למלון (באותה מסעדה בה אכלנו בערב הראשון), בסיום הארוחה נסיעה ישר למלון (כחצי שעה נסיעה).
תם היום השמיני של הטיול.


היום התשיעי (שבת 15/02/2020)
התעוררנו למזג אוויר יפה וחם ואנחנו יוצאים מהמלון (09:30) צפונה לעבר הכנסייה הלבנה (Ermita de los Dolores) שנמצאת צמוד לישוב מנצ'ה בלנקה (Mancha Blanca), שבה נמצא פסל מדונה שלפי האגדה עצר את זרימת הלבה מהתפרצות געשית, הגענו לכנסיה והכל ריק מסביב,
 הכנסייה הלבנה (Ermita de los Dolores)
אולי טעינו במיקום? לא – על דלת הכנסייה פתק קטן שכתוב בו שהכנסייה סגורה למשך שבועיים (הפסידה אותנו המדונה).
חזרנו לרכב, חצינו את מנצ'ה בלנקה לכיוון מערב על כביש LZ-67 ועלינו על דרך עפר לכיוון החניון Volcanic Trail Parking כאשר המטרה שלנו טיול רגלי לעבר Caldera Blanca, במקום שביל מסודר לכיוון הר הגעש, באתרים רשום שזה מסלול של חצי יום (4-5 שעות), אבל לא היה ברור לי איפה מסתיים המסלול, התחלנו בהליכה בשביל שחוצה את "ים הלבה"
ובדרך יש בכמה מקומות שלטי הסבר,
לאחר כ-45 דקות של הליכה הגענו ל-
Montana Calderetaשהוא ההר קטן יותר ממזרח ומאפשר ירידה קלה למרכז המכתש,
מכיוון שהיה כבר חם מאד ויתרנו על המשך הדרך לאחר שראינו את מסלול העלייה לכיוון פסגת ה-
Caldera Blanca ולא בדיוק הבנו איכן מסתיים המסלול יחסית לחניה בה השארנו את הרכב, ופנינו חזרה במסלול בו הגענו חזרה לרכבנו,
יצאנו מהדרך עפר שהובילה אותנו לחניון ופנינו מיד שמאלה בכביש צר לכיוון צפון, לאחר כחצי ק"מ פנינו שוב שמאלה לכיוון צפון מזרח גם בכביש צר שעובר בין כרמים לכיוון הר הגעש
Montaña Teneza, בקצה הכביש צומת T
ואנחנו פונים שוב שמאלה ולאחר כק"מ ימינה בכביש שחוצה את "ים הלבה" עד לחוף הים (3 ק"מ) ל"ישוב"
Tenesar,
דרך עפר נוחה ממשיכה דרומה לאורך הצוקי הבזלת עד
Tenesera Lanzarote, הים הסוער רק מגביר את עוצמת הנוף במקום.
לאחר סיור במקום אנחנו חוזרים עם הרכב חזרה לכיוון מנצ'ה בלנקה ופונים על הכביש הראשי (LZ-67) דרומה ובהמשך LZ-2 לכיוון Playa Blanca, חוצים את העיר מערבה לכיוון הפינה הדרום מערבית של האי.

מנצ'ה בלנקה ו-Monte Roja שצמוד לה
שם ניצב המגדלור Faro de Punta Pechiguera במקום 2 מגדלורים
המגדלור הישן - המגדל הגלילי הישן נחנך בשנת 1866 והוא פועל כ -120 שנה. הוא נבנה מסלע בזלת וולקני ומגיע לגובה של עשרה מטרים. ממשלת האיים הקנריים הכריזה על המגדלור הישן ב- 20 בדצמבר 2002 כנכס תרבותי בעל עניין מיוחד.
מגדלור חדש - בשנת 1986 הוקם המגדלור החדש, הגלילי וגובהו 50 מטרים, ממש ליד הישן. 
 המגדלור Faro de Punta Pechiguera
לאחר תצפית מהמקום אנחנו פונים מזרחה, חוצים את פלייה בלנקה לכיוון מרינה רוביקון (Marina Rubicon),
כאן אנחנו עושים הפסקת צהריים באחת המסעדות שצמודה למים ובסיומה (15:40)
 מרינה רוביקון (Marina Rubicon)
רצינו להגיע ל-Cueva de Agua, למקום מובילה דרך עפר שבהמשך מתבררת שמובילה לחוף בתשלום, השומר במקום לא יודע כלום על המערות ופנינו חזרה לכביש הראשי.
יש עוד נקודה שלא נכנסנו אליה עיר הבירה של האי, ארסיפה (Arrecife), למרות חוות הדעת שקראתי מחבר (טבריה של שנות ה-70 חוף ים מגעיל) הגענו למקום והתברר שהכל נכון עשינו סיבוב עם הרכב וחזרנו לכיוון העיר שלנו Puerto del Carmen, ירדנו ישירות לכיוון העיר העתיקה והנמל הישן (Old Town Harbour),
מצאנו חניה לרכב ויצאנו לסיור רגלי, בתחילה לאורך שובר הגלים הלוך וחזור והמשכנו מזרחה ברגל עד ל- Playa Chica Beach 
 Playa Chica Beach 
וחזרה לרכבנו, נסיעה של מספר דקות והגענו למלוננו.
עכשיו נשאר רק לעשות check in לטיסה של מחר, למוד ניסיון מהיציאה מהארץ חיפשתי מי החברה המבצעת את הטיסה (בכרטיס לא רשום) והתברר שלחברה קוראים Eurowings נכנסנו לאתר החברה לבצע check in וזה נתן לי לעשות רק עד מינכן, עם הניסיון מהארץ הבנו שצריך לסדר את זה בשדה התעופה.
תם היום התשיעי של הטיול.

היום העשירי (ראשון 16/02/2020)
יצאנו מהמלון ב-08:30 ולאחר רבע שעה נסיעה הגענו לשדה
החזרנו את הרכב (הרץ מהירים ויעילים) ואנחנו כבר בתוך הטרמינל, מוצאים את הדלפק, מוסרים את המזוודות והדיילת במקום גם סידרה לנו את טיסת ההמשך כולל כרטיסי עליה למטוס והושבה ממינכן לארץ (יעילות של לופטהנזה).
הטיסה יצאה ונחתה בזמן,
 שלום לך לנזרוטה
הגענו לטרמינל המתאים (לא של אל על) ועכשיו יש לנו זמן עד לטיסה כרטיסי העלייה למטוס ביד ואין מה למהר, שפתחו את השער ואנשים התחילו להיכנס לשרוול, זה גם הזמן לשירותים, פתאום קוראים לנו במערכת הכריזה, להגיע דחוף לדלפק, הפקיד במקום מסביר לנו שהכרטיסים שיש לנו ביד לא תקינים! (זה רק מה שחסר לנו עכשיו) הלב מחסיר פעימה אבל הוא מיד מרגיע אותנו שהכרטוס לא נעשה על ידם אז הם צריכים לכרטס מחדש אבל אין מה לדאוג המקומות נשמרו ושוב אין מה לדאוג, גם הליך זה הסתיים ואנחנו עולים למטוס שיצא בזמן ונחת בארץ לפני הזמן, והנחנו מ-27 מעלות בלנזרוטה הגענו ליום גשום וקר בארץ.

תם הטיול המוצלח באיים הקנריים

למעבר לתחילת הטיול (גראן קנאריה) לחץ ==> כאן

לרשימת שאר הטיולים שלי לחץ ==>  כאן


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג