כף ורדה (Cape Verde) פברואר - מרץ 2025

סיכום הטיול בכף ורדה

כף ורדה? מי מה איפה זה? אלה השאלות ששמעתי כאשר אמרתי לאן אנחנו טסים
אז קצת הסבר רקע
איי כף ורדה (10 איים) יחד עם האיים האזוריים, מדירה, והאיים הקנרים, יוצרים את האזור המכונה 'מקארונזיה' (Macaronesia).

האיים נמצאים כ-500 ק"מ מערבית לאפריקה סמוך לסנגל שבמערב אפריקה. ויושבו לראשונה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15. במרוצת השנים שימשו האיים כאחד המרכזים הגדולים לסחר בעבדים אפריקאים. ב-30 ביוני 1975 התקיימו בחירות כלליות באיים וב-5 ביולי 1975 הוכרזה עצמאות האיים מפורטוגל.
לאיים תרבות רבגונית ומעניינת, שכן אוכלוסייתם מורכבת מצאצאי עבדים ומבני תערובת של אפריקנים ופורטוגזים, שהיו בעלי השלטון במקום עד שנות ה-70 של המאה ה-20. השפעתה של פורטוגל ניכרת גם היום במדינה, וממנה ניתן להגיע לאיים ביתר קלות.
הפרסום הגדול של האיים היה בזכות זמרת אחת בשם Cesaria Evora "הדיווה היחפה" שרה את שירי הבלוז של כף ורדה המכונים "מורנה" ומשקפים בעצבותם את הגיאוגרפיה הקשה וההיסטוריה האכזרית של האיים.
דבר מפורסם נוסף שיש באיים – הקרנבל שהוא מצעד ססגוני שבתי הספר לסמבה שמתקיים בכל שנה בחודש מרץ.
ואז הגיע פרסום של חברת "אקו" על טיול לאיים שהשיא שלו זה השתתפות בקרנבל השנתי בעיר מינדלו (Mindelo) שבאי סאו ויסנטה (Ilha de São Vicente).
שבוע לפני תחילת הטיול התבצעה שיחת זום עם המדריך (בן קציר) ובה הוסבר על מסלול הטיול, התנאים, המלונות ותאום ציפיות וכמובן מענה לשאלות.

הטיול

היום הראשון לטיול (יום ראשון 23/02/2025)
בשעת בוקר נוחה אנחנו יוצאים ברכבת לכיוון שדה התעופה, מגיעים לשדה והשדה כמעט שומם לגמרי, עושים צ'ק איין מהיר ואנחנו כבר ממתינים לטיסת אל על לליסבון שאמורה לצאת בשעה 13:40, הטיסה יצאה בחצי שעה איחור ונחתנו בליסבון בשעה 18:30 (זמן מקומי), ביקורת דרכונים איסוף מזוודות וכל הקבוצה ונסענו ישר לבית המלון בליסבון (Olissipo Oriente) ללילה הראשון, ארוחת ערב במלון ושיחת פתיחה של הקבוצה לצורך היכרות ראשונית ובסיומה חזרנו לחדרים לישון.

יום מס' 2 של הטיול (יום שני 24/02/2025)
השכמה ב-05:00, ארוחת בוקר זריזה וב-05:45 אנחנו עולים לאוטובוס ועוזבים את המלון לכיוון שדה התעופה של ליסבון. הטיסה לאי סנטיאגו (Santiago) שבכף ורדה המריאה בשעה 10:00 (שעה איחור מהזמן המתוכנן) ובשעה 13:10 נחתנו בשדה התעופה של פראיה (Praia) עיר הבירה של כף ורדה.

סנטיאגו (Santiago) הוא הגדול באיי כף ורדה הוא ובו גם שוכנת בירת הרפובליקה פראיה (Praia). פראיה הומה אדם, צפופה, רעשנית ומאד ססגונית. כעשרה קילומטר מפראיה שוכנת עיר הנמל Cidade Velha שהיא בעצם Praia העתיקה (The Old City Of Praia ). זוהי עיר נמל, אשר שימשה כמרכז לסחר עבדים אשר הובאו ממערב אפריקה. את הנמל הזה פקדו קפטן קוק, ואסקו דה גמה וסר פרנסיס דרייק במסעותיהם לגילוי יבשות חדשות.

נחתנו ב-13:10, ביקורת דרכונים וויזות (חייבים ויזה בכניסה לאיים), איסוף מזוודות ובשעה 13:55 אנחנו עוזבים את השדה בדרך למלוננו בעיר (Oasis Atlantico Praia Mar). לאחר התארגנות בחדרים יצאנו בנסיעה מהמלון לכיוון העיר העתיקה והמבצר של פראיה, למבצר (São Filipe Royal Fortress) הגענו ב-15:45

לאחר הסברים על המקום ועל הסביבה נכנסנו לסיור במבצר ותצפית על הנמל העתיק שמתחתיו וסיום הסיור ירדנו עם האוטובוס לעיר העתיקה (16:45).

סיירנו ברחבי הישוב, ביקרנו בבית מקומי וטעמנו משקה אלכוהולי מיצור עצמי, כמו כן ביקרנו בכנסיה המקומית
ולסיום זכינו (בהזמנה) למופע מוזיקלי של מספר נשים מהישוב במרכז למורשת התרבות (Centro Cultural Cidade Velha),

בסיום לקראת שקיעה (18:30) חזרנו למיניבוס ואיתו למלון, ארוחת ערב ונגמר היום.
תם היום השני של הטיול

יום מס' 3 של הטיול (יום שלישי 25/02/2025)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לסיור בעיר, תחילה נוסעים לאנדרטה לזכר "אמילקר קברל" (Memorial Amílcar Cabral) ושומעים על פועלו למען עצמאות כף ורדה ושחרורה מהקולוניאליזם הפורטוגזי.

בהמשך אנחנו נוסעים לעבר מרכז האי, עוצרים לסיור קצר בגן הבוטני (Jardim Botanico) ומקבלים הסברים על הצמחים המקומיים והצמחים שהובאו לאי (10:00-10:30),

לאחר הסיור אנחנו ממשיכים לחצות את האי לכיוון צפון לעבר העיר אסמדה ומבקרים בשוק המקומי (Assomada market) על שלל צבעיו, הריחות והמראה של שוק מקומי (11:00-11:40).

התחנה הבאה שלנו היא מחנה הריכוז לשעבר טרפאל (Tarrafal Prison) שהיה מחנה ריכוז של האימפריה הפורטוגזית, כאן נהגו הרשויות הפורטוגזיות להחזיק ולחקור אסירים פוליטיים במהלך שנות ה-40. הוא נסגר ב-1975 והוסב מאוחר יותר למוזיאון. היום הוא נשאר תזכורת רודפת להתעללות קולוניאלית, סיירנו במחנה וקיבלנו הסברים על המאבק של המקומיים נגד השליטים הפורטוגזים. שוטטנו בין הצריפים לשעבר, תאי הכלא, הספרייה, המרפאה הישנה ועוד קומץ מבנים, עם שילוט באנגלית, צרפתית ופורטוגזית המספק פרטים על החיים במחנה.

בסיום חציית האי לכיוון צפון אנחנו מגיעים לחוף הים של העיירה טאראפאל (Tarafal), עוצרים לארוחת צהרים במסעדה ברחוב הראשי (Churrasqueira Mangui Baxu) ולאחר הארוחה ממשיכים ברגל לכיוון חוף הים היפיפה של הישוב ומטיילים לאורכו.

בסיום הביקור (15:40) אנחנו מתחילים בנסיעה דרומה לאורך החוף המזרחי של האי,

עוצרים לביקור באחד מכפרי המהפכנים (Aldeia Rabelarte), זוהי קהילה דתית שנמצאת בעיקר בחלק הפנימי של האי סנטיאגו בכף ורדה. הם נוצרו מקבוצות שמרדו נגד הרפורמות בליטורגיה של הכנסייה הקתולית, שהוכנסו בשנות הארבעים, ובודדו את עצמן משאר החברה, וכעת הם נמצאים בסכנת הכחדה. הראבלאדוס דוחים סמלים של מודרניות כמו רדיו או טלוויזיה, ומאמצים סגנון מליניארי מגמתי. הם מוקדשים בעיקר לחקלאות, דיג ומלאכה. מעשים דתיים מתקיימים בימי שבת או ראשון. בימים אלו הם לא עובדים, הם הולכים מרחקים ארוכים למקומות תפילה וצמים עד אמצע אחר הצהריים. סיירנו בכפר שמענו על התרבות והפולקלור שלהם וראינו את עבודות המלאכה והציור והמשכנו בדרכנו (17:10).

עוד נסיעה של שעה וקצת והגענו חזרה למלוננו בפראיה (Oasis Atlantico Praia Mar).
לאחר מנוחה קצרה יצאנו לארוחת ערב במסעדה עם הופעה (Quintal da Música) במרחק קצר של נסיעה מהמלון, בסיום הארוחה וחלק גדול מההופעה חזרנו חזרה למלוננו.

תם היום השלישי של הטיול

יום מס' 4 של הטיול (יום רביעי 26/02/2025)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו נוסעים לשוק סוקופירה (Sucupira Market) זהו שוק אוהלים צבעוני שבו כל יום מחפשים תושבי העיר פראיה מוצרים לחיי היומיום שלהם. ולתיירים זהו המקום האידיאלי למצוא בו את מה שהם מחפשים - ציורים, הצבים בעץ או חרסינה, גילופי עץ, הפאנו די טרה המסורתי ושמלות בדוגמאות אפריקאיות, ממתקים מקומיים וכו'.
ההמולה היא קבועה, במיוחד בשעות הבוקר, כאשר אנשים מנצלים את רעננות הבוקר כדי לצאת לקניות. אבל מה שהופך את המקום לקסום היא הסביבה שהיא חלק ממנו. הצבעים החמים של השוק. לשוטט בין האוהלים הזעירים, שנדמה שאין להם סוף, והם מבוכים אותנטיים. המוכרים, שמתקשרים אלינו ומנסים למכור את המוצרים שלהם. השיחות בין המקומיים, שבקריאולית בדיו, דנים במחירים, במקום בו מתמקחים לעתים קרובות, כדי לעשות את העסקה הטובה ביותר.

לאחר סיבוב בשוק (וגם קנית כמה מזכרות/מתנות) אנחנו חוזרים למיניבוס ונוסעים לעבר Plateau אזור שנמצא מעל הנמל, זהו המרכז ההיסטורי של עיר הבירה פראיה הוא קיבל את שמו מכיוון שהוא ממוקם על רמה המשקיפה על נמל פראיה. מבני ציבור רבים ממוקמים במקום, בעיקר הארמון הנשיאותי, הקתדרלה, בית העירייה והמוזיאון האתנוגרפי. כאן גם גרים עשירי העיר.

אנחנו עוצרים בגינה שבמרכז הרובע ומכאן מתחילים בסיור רגלי, תחילה בכנסיה הגדולה עוברים ליד בית העירייה לכיוון ארמון הנשיא (אסור לצלם חיילים שמאבטחים את המקום), האנדרטה של דיגו גומז Estátua de Diogo Gomes)), מתצפתים על העיר והנמל וממשיכים לעבר המדרחוב של הרובע והשוק הגדול שנמצא בבניין במרכז המדרחוב (Mercado Municipal di Praia).
בסיום הסיור אנחנו נוסעים חזרה לעיר לארוחת צהרים במסעדה (Aqui Si Trinka um Lanche) שסביבה כל קירות הבניינים מכוסים בציורי קיר יפים,

בסיום הארוחה אנחנו עולים למיניבוס ונוסעים לעבר שדה התעופה (Nelson Mandela Airport) של פראיה ע"מ לתפוס את הטיסה לאי פוגו (Fogo).

הטיסה יצאה ב- 15:15 ולאחר כ-20 דקות אנחנו נוחתים בשדה התעופה (Fogo Airfield) של האי פוגו בסאו פיליפה (São Filipe), המזוודות מועמסות על טנדר ואנחנו במיניבוס שלוקח אותנו למלוננו (Bamboo Xaguate) שנמצא מרחק קצר משדה התעופה.

פוגו (Fogo) - פירושה של המילה פוגו בקריאולית הוא אש והאי הוא למעשה הר געש כבוי. הר הגעש נמצא ממש במרכזו של האי ונקרא Pico De Fogo ומתנשא לגובה של כמעט 3000 מטר. באי צוקים וולקניים שחורים המסתיימים בחופים לבנים, יוצרים ניגוד מיוחד במינו שאין למצוא כמעט בשום מקום בעולם. העיר הגדולה / עיר הבירה Sao Filipe בנויה כולה על אחד מהצוקים הללו, ומסתיימת בחוף העשוי חול שחור.

לאחר התארגנות בחדרים אנחנו יוצאים מהמלון לסיור רגלי בעיר שעובר דרך הנקודות ההיסטוריות, בית העירייה, הכנסייה כחולה (Paroquia Ns Conceição) ומגיעים לבית מאפה (Padaria Maria Augusta) עם קינוח טעים במיוחד שדומה מאד לעוגיות הפורטוגזיות פסטל דה נאטה (Pastel de Nata)

ממנו יוצא שביל צר לאורך המצוק שניקרא שביל האהבה, עשינו הפסקה בגינה ליד לראות את השקיעה

והמיניבוס חיכה לנו ע"מ לעלות אותנו חזרה לכיוון המלון. ארוחת הערב הייתה בחצר בית המלון.

תם היום הרביעי של הטיול

יום מס' 5 של הטיול (יום חמישי 27/02/2025)
אחרי ארוחת בוקר אנחנו עולים למיניבוס (08:30) הטנדר כבר עמוס במזוודות ואנחנו יוצאים לדרך, הכיוון הקלדרה של הר הגעש במרכז האי פוגו,

בתחילה נוסעים לכיוון מזרח על מדרון ההר תוך כדי עליה איטית עד לכפר Patim (09:10) שלידו עושים הפסקה ע"מ לראות את גידולי המטעים בצל ההר סמוך לאפיק הנחל, שם יש גם ריכוז של בורות כביסה שכיום כבר לא פעילים,

לאחר הפסקה קצרה ממשיכים מזרחה עד לישוב הקטן Achada Poio וממנו מתחילה העלייה התלולה לכיוון צפון עד הכניסה לשמורה (Scenic Viewpoint on Pico) שם נמצאות מקומיות שמוכרות מזכרות שונות מאבני הלבה (10:20), הקלדרה עצמה ענקית ובתוכה "צמח" חרוט גבוה פיקו דו פוגו (Pico do Fogo) שהוא כיום נקודת שיא הגובה של ההר (2,829 מ').

לאחר הפסקה לצילומים והסברים אנחנו ממשיכים בנסיעה בתוך הקלדרה הגדולה, בשלב מסוים אנחנו יורדים מהמיניבוס וממשיכים בהליכה לעבר היקב הקורפורטיבי שנמצא סמוך לצוק הדרומי של דופן הקלדרה כאשר המיניבוס מאסף מאחורינו במקרה ומשהוא מתעייף,

ביקב עשינו הפסקת שירותים וביקרנו בגן הבוטני שמגדלים במקום היבש הזה. בסיום הסיור אנחנו עולים למיניבוס וממשיכים בנסיעה אל מלוננו ללילה (Casa Marisa) שנמצא קרוב לצוק המערבי של דופן הקלדרה הגדולה (12:20), המלון יפה אבל עם שירותים מינימליים (מים מביאים במכלים, חשמל סולרי, אינטרנט חלש מאד ורק לפעמים והרבה נוף).

לאחר התארגנות קצרה אנחנו יוצאים בנסיעה לארוחת צהרים שמתקיימת בכפר הסמוך ב- Pensâo Pedra Burkan, את הארוחה מכינה בעלת הבית ובסיום הארוחה הנעימו לנו 2 בחורים בנגינה ושירה בהמשך היה לנו במקום טעימות יין.

ולאחר מכן ירדנו לחלק התחתון של ביתה של בעלת הבית לראות את "פלישת" הלבה שהייתה לתוך הבית בהתפרצות שהייתה לפני 10 שנים.

כאן התפצלה הקבוצה "העייפים" חזרו למקום הלינה עם המיניבוס ואנחנו בליווי המדריך יצאנו לסיור בכפר שנפגע קשות בהתפרצות הלבה ולאחר מכן עשינו מסע רגלי של חציית שדה הלבה עד למקום הלינה אליו הגענו ב- 17:00,

מנוחה מקלחת וקצת דיבורים עם חברים מהקבוצה והגענו לארוחת הערב שהייתה בחדר האוכל המקומי.
תם היום החמישי של הטיול

יום מס' 6 של הטיול (יום שישי 28/02/2025)
לאחר ארוחת בוקר אנחנו עולים למיניבוס וממשיכים בטיול (08:30), עוזבים את מקום הלינה ועוצרים לרגע בכפר הסמוך לראות את הכנסייה שקבורה תחת הלבה ובה היו עשרות חביות יין מקומי שנקברו יחד איתה בהתפרצות האחרונה (לפני 10 שנים).
ממשיכים בנסיעה ועוצרים במשטח לבה גדול עם צורות שונות, ממשטחים עם סדקים גדולים דרך תצורת חבלים ועד לגושים בגדלים שונים.

אנחנו עוזבים את הקלדרה, יורדים ממרומי ההר ומתחילים בהקפת האי נגד כיוון השעון בדרך נתקלים בצעדת תלמידים (תחילת חגיגות הקרנבל) בישוב Cova Figueira עוצרים במקום ונהנים מהמראות והמוזיקה ולאחר הרבה צילומים. ממשיכים בדרכנו,

המורדות הצפוניים של האי מקבלים יותר גשם משאר האי וזה מתבטא בהרבה מאד כתמים ירוקים, בהמשך הדרך אנחנו סוטים מהכביש הראשי ועולים לאחד העמקים לכיוון דרום לראות את גידולי הקפה, הבננות והמנגו.

ולאחר סיור קצר יורדים חזרה לכיוון הכביש הראשי עוצרים בתצפית יפה (Mirador dos Mosteiros) לכיוון חוף הים והישוב Mosteiros (12:10),

וממשיכים בנסיעה לעבר הישוב Mosteiros שם אנחנו אמורים לאכול ארוחת צהרים ובדיוק מתחת למסעדה נתקלים בצעדה נוספת של תלמידים לכבוד הקרנבל, איזה כיף,

בסיום הארוחה (13:40) אנחנו ממהרים וממשיכים בהקפת האי עד לישוב São Filipe היישר לשדה התעופה (Fogo Airfield) יש לנו טיסה בשעה 16:30 לאי סנטיאגו וטיסת המשך משם לאי סאו וויסנטה (São Vicente), מגיעים בזמן לשדה אך המטוס עדיין לא הגיע ולבסוף המטוס מגיע ואנחנו ממריאים לכיוון פראיה בשעה 16:55

נוחתים לאחר 25 דקות, יורדים מהמטוס וממתינים להורדת שאר הנוסעים והציוד שלהם ומיון של המזוודות כי זה אותו מטוס שאנחנו נמשיך איתו לסאו וויסנטה, לבסוף אנחנו חוזרים למטוס והטיסה ממריאה ב-18:30 ולאחר 50 דקות טיסה נוחתים באי.

מיד עולים למיניבוס שלוקח אותנו ישירות למלון שלנו בעיר מינדלו (Mindelo), ארוחת ערב במלון ועולים לישון.
תם היום השישי של הטיול

יום מס' 7 של הטיול (יום שבת 01/03/2025)
השכמה מוקדמת מאד (05:30), ארוחת בוקר וב-06:30 אנחנו יוצאים לכיוון מסוף המעבורות ע"מ לעבור לאי סנטו אנטאו. ב-07:00 המעבורת יוצאת ולאחר שעה של שייט הגענו לאי סנטו אנטאו (Santo Antão).

סנטו אנטאו (Santo Antão) - בפורטוגזית "אנטוני הקדוש" - הוא אחד מתשעת האיים המיושבים של כף ורדה, זהו האי השני בגודלו של כף ורדה והגדול מקבוצת איי ברלבנטו. ומופרד מהאי סאו ויסנטה מדרום מזרח, על ידי ערוץ הים Canal de São Vicente. האי לא היה מיושב כאשר התגלה על ידי פורטוגל בשנת 1462, הוא החל להתיישב, בהצלחה מועטה, בשנת 1548. רכס הרים, שנחשב מזמן בלתי עביר, מפריד בין האי בין צפון לדרום. מרכזי האוכלוסייה העיקריים הם העיר ריברה גרנדה Ribeira Grande)) והעיר פורטו נובו (Porto Novo), נקודות כניסה ויציאה לאנשים וסחורות. התיירות הופכת לאחת הענפים הדומיננטיים ביותר באי.

לאחר הירידה מהמעבורת עלינו למיניבוס ויצאנו בנסיעה לכיוון העיר פורטו נובו, תחנה ראשונה עשינו בשחזור כפר התושבים הראשונים Aldeia Cultural "Nos Reiz" ,

יצאנו מהעיר לכיוון צפון והתחלנו לעלות עם המיניבוס אל פיקו דה קרוז (Pico da Cruz)

במעלה ההר לכיוון הקלדרה Cova Crater השארנו את המיניבוס למעלה וירדנו ברגל לתוך הקלדרה מסביב היה ענן שמידי פעם נתקע בפסגות הקלדרה שהסביר לנו בדיוק מה זה "צל גשם", כל החלק התחתון של הקלדרה מכוסה בשדות מעובדים, בעיקר קני סוכר (10:45),

המיניבוס ירד למטה ע"מ שלא נצטרך לטפס את כל הדרך חזרה והמשכנו לכיוון כללי צפון, עצרנו ב- Cova Crater Panoramic Viewpoint לצפות על הקלדרה מלמעלה ובמקום נמצאת גם "עגלת קפה" שדאגה שלא יהיה לנו משעמם בפה (11:30).

אנחנו ממשיכים צפונה ועוברים את הכפר Corda שמיד לאחריו הכביש עובר לאורך "סכין" כאשר משני צידי הכביש תהום עמוקה עם נוף מרהיב, אנחנו עוצרים ב- Delgadinho זאת נקודת תצפית ל-2 הכיוונים (12:20),

מסיירים קצת לאורך הכביש (והרבה צילומים) וממשיכים בנסיעה תוך כדי ירידה לעבר החוף הצפוני של האי לעיר ריברה גרנדה (Ribeira Grande) היישר לארוחת צהרים במסעדה מקומית (13:00).
לאחר הארוחה נסענו דרך עמק פורה לכיוון הכפר Xôxô ועשינו הליכה לאורך העמק הפורה (14:40),

בסיום ההליכה עלינו למיניבוס ונסענו לכיוון פונטה דה סול (Ponta do Sol), ירדנו במרכז הישוב (15:50) ליד בית העירייה והכנסייה וצעדנו לכיוון המלון שלנו (Tiduca) שנמצא ליד הים,

בעיר קרנבל של ילדים, ואנחנו עוברים דרכו ומגיעים למלון (16:15), מקבלים וחדרים וזמן חופשי לטייל בישוב עד לארוחת הערב שתהיה במלון. סיירנו לאורך הצוקים בחוף ובנמל הקטן לראות שקיעה (18:45) וחזרנו למלון.

תם היום השביעי של הטיול

יום מס' 8 של הטיול (יום ראשון 02/03/2025)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים למסלול רגלי במעלה הישוב לעבר בית הקברות היהודי ושם שמענו על תולדות היהודים באזור (08:50).

מכאן המשכנו ברגל (המתקשים נסעו במיניבוס) ב"דרך האהבה" שגובלת בדופן צוק ענק בצד אחד וים למטה

עד לכפר הנסתר, פונטאיניאש (Fontainhas) סה"כ 4 ק"מ, זהו אחד הכפרים היפים ביותר בכל איי קאבו ורדה, כפר ציורי היושב על מדרון תלול ובתחתיתו צוקים שחורים נושקים לים

שם עשינו הפסקת שתיה קרה, התכבדנו ב-2 נגנים שהנעימו את ההפסקה (10:10-10:45) ועם המיניבוס חזרנו לכיוון ריברה גרנדה.

המשכנו בנסיעה מזרחה לאורך החוף הצפוני של האי עד לשרידי הישוב סינאגוגה (Sinagoga) וחוף הים שמתחתיו (11:30).

בהמשך הדרך אנחנו עוזבים את כביש החוף ועולים לכיוון מרכז האי בעמק פאול (Paul valley), הירוק עם צמחיה טבעית ומטעים של קנה סוכר, שהוא הגידול העיקרי באי, זהו המקום הירוק ביותר באיי כף ורדה. כאן עשינו הליכה (12:00) במורד הדרך (2 ק"מ) עד למקום ארוחת הצהריים שלנו במסעדה מקומית (Pé d'Dragoeiro).

בסיום הארוחה נסענו במורד העמק למבשלת רום מקומית (Beth d’Kinha) שבה למדנו על תהליך יצור הרום, טעמנו ליקרים שונים וגם קנינו מס' בקבוקים.

ובסיום הביקור במזקקה פגשנו את תהלוכת המנדינגה (Mendinga) שמתקיימת כל יום ראשון שלפני הקרנבל ומנציחה את זכר השורשים מאפריקה (הצבע השחור - שמן מכונות שרוף שהם מורחים על עצמם) בתהלוכה עצמה הרבה תלבושות מפחידות, רעש מחריש אוזניים של תופים והרבה ריקודים,

לאחר שהתהלוכה עברה נסענו עם המיניבוס לאורך החוף דרומה לעבר מלוננו בעיר פורטו נובו (Santantao Art Resort) וכאן פגשנו צעדה נוספת של המנדינגה, סיימנו בארוחת ערב משותפת.

תם היום השמיני של הטיול

יום מס' 9 של הטיול (יום שני 03/03/2025)
תחילת היום הוקדש למרכז ההררי של האי סנטו אנטאו, לאחר ארוחת הבוקר (08:30) עלינו על טנדרים 4X4 ויצאנו לכיוון ההרים של האי, בכל טנדר 4 נוסעים + נהג, הדרך בהתחלה כביש סלול וכאשר מתחילים לעלות לכיוון מרכז האי הדרך זאת כבר דרך מרוצפת אבנים, ליד הכפר Cha de Morte אנחנו עולים לתצפית על קניון הנחל שמתחת וההרים סביב

וממשיכים בנסיעה במעלה ההרים עד מעבר ההרים (ללא שם) שמהווה גם את קו פרשת המים והגבול בין האזור הצחיח והאזור היותר חקלאי,

מכאן אנחנו מתחילים לרדת לכיוון צפון, עוברים ליד הכפרים Miguel Pires ו- Ribeira da Cruz וממשיכים בדרך עפר בתוך קניון עד לחוף הים השחור עם צוקים סביב שבאחד מהם נוצרה מנהרה שהגלים מתנפצים דרכה (12:00).

כאן אנחנו עושים הפסקת צהרים ולאחריה אנחנו עולים חזרה לטנדרים, חוזרים דרך הקניון לדרך עפר חוצים את הגשר שמעל הנחל (12:45)

ופונים תוך כדי עליה לכיוון דרום מערב לעבר הישוב Cha de Norte Fussballplatz ובהמשך העלייה בדרכי עפר פתלתלות אנחנו פוגשים גם העננים שיוצרים ערפל קל עד שמגיעים לכפר Fussballplatz Cha de Feijoal (13:40) כן אנחנו עושים הפסקה קלה להתאוששות מדרך העפר הקופצנית שהייתה לנו עד עכשיו.

לאחר ההפסקה אנחנו ממשיכים בדרך עפר בכיוון כללי דרום עד שמגיעים למפגש עם הכביש שליד החוף וממנו בזריזות למלון שלנו (14:40). כאן העמסנו את כל המזוודות ויצאנו לעבר הנמל ע"מ לתפוס את המעבורת של השעה 16:00 שתיקח אותנו חזרה לאי סאו ויסנטה,

המעבורת יצאה בזמן ולאחר שייט של שעה הגענו לנמל במינדלו (Mindelo) ומשם נסיעה קצרה ישירות למלון שלנו (Don Paco).
סאו ויסנטה (São Vicente) - הוא האי השני המאוכלס בכף ורדה , הממוקם בצפון- מערב לארכיפלג. נמל התעופה הבינלאומי Cesária Évora ממוקם דרומית לעיר מינדלו, האי, בעל מראה צחיח, ומקורות ההכנסה העיקריים שלו דיג, תיירות והנמל העמוס שלו פורטו גרנדה. מינדלו (Mindelo) היא העיר הגדולה בסאו ויסנטה והעיר השנייה בגודלה במדינה, בה מרוכז חלק גדול מאוכלוסיית האי,. בעיר זו נולדה Cesaria Evora - "הדיווה היחפה". האי ידוע כמרכז תרבות למוסיקאים ואמנים. הנמלים באי שימשו כתחנות מעבר ולטעינת פחם לאוניות העבדים והסחר בדרכם מאפריקה ליבשת אמריקה. החוף ב- Sao Pedro נחשב לאחד הטובים בעולם לגלשני רוח. במהלך השנה, בתאריכים קבועים, ניתן ליהנות ממופעים מוזיקליים ופסטיבלים ובחודש מרץ מתקיים קרנבל הנמשך מספר ימים, בדומה לקרנבל בברזיל.

התמקמנו במלון ובערב יצאנו למסעדה (Cocktail_Mindel) בקרבת המלון (19:00) לארוחת ערב וצפיה על תחילת חגיגות הקרנבל.
במצעד אמור היה להתחיל ב-20:00 ובינתיים אנחנו סיימנו לאכול, הקטע הראשון הגיעה רק ב-20:45 ועבר תוך 15 דקות,

ועכשיו הפסקה עד לקטע השני (שלא ידוע מתי יתחיל) לאחר חצי שעה של "התייבשות" במסעדה שרי ואני החלטנו שנמאס לנו לשבת סתם וירדנו לראות מה קורה, עשינו ברגל את כל הסיבוב של המצעד ואין צועדים, רק ב-22:40 מצאנו אותם מתכוננים לתחילת הצעדה ליד מרכז האומנות הלאומי (Centro Nacional de Artesanato) מצאנו ליד מקום טוב (מאד) ברחוב והמתנו לתחילת המצעד.
כמעט התייאשנו מרוב המתנה ולבסוף המצעד התחיל לצעוד (00:10), תלבושות מהממות, ריקודים, בובות גדולות, הרבה צבע ומוזיקה קצבית חגיגה לעיניים והאוזניים.

לאחר שעה של חגיגה עבר אחרון הצועדים לידנו וחזרנו למלון שהיה בקרבת מקום, בדרך ראינו את הצופים במסעדה עומדים בצפיפות על המרפסת כאשר עדיין השליש האחרון צועד למטה.
תם היום התשיעי של הטיול

יום מס' 10 של הטיול (יום שלישי 04/03/2025)
את הבוקר התחלנו יותר מאוחר, ב-09:00 יצאנו עם טנדרים (4 מטיילים + נהג בכל אחד) מהמלון, נסענו ישירות לתצפית על הנמל והעיר ממבצר המלך (Fortim do Rei) שנמצא קרוב למלון.

לאחר מכן נסענו לשוק של העיר (Estrella Square) כי הרבה רצו לקנות מזכרות (09:45). ובינתיים אני הסתובבתי מול השוק לצלם הרבה מאד ציורי קיר כחולים על על חרסינות - אזולז'ו (azulejo) שהיא אמנות פורטוגלית של ציור על אריחי קרמיקה.

לאחר סיום הזמן המוקצב עלינו חזרה לרכבים וחצינו את מרכז האי לכיוון מזרח לעבר כפר הדייגים Calhau (11:20) עשינו סיבוב רגלי בכפר, ראינו את הבריכות בהם משקמים צבי ים פגועים.

בסיום הסיור נסענו צפונה לאורך חוף הים והדיונות הלבנות, ליד אחת מהדיונות הגדולות (12:00) עצרנו לסיבוב רגלי על הדיונה, זאת דיונה שנמצאת בן שפכי הבזלת,

עשינו סיבוב בכפר סמוך לראות ציורי קיר והמשכנו לכפר Baía das Gatas

שם הוזמנה לנו ארוחת הצהריים במסעדה בכפר (Restaurant Hamburg) המקום הוזמן לשעה 13:00 והגענו 20 דקות לפני הזמן והמסעדה סגורה, רק ב-13:00 הגיעו לפתוח את המסעדה ולקח עוד זמן להכין את האוכל (קוראים לזה – זמן אפריקה), ב-14:20 עזבנו את המקום ונסענו לתצפית מההר הירוק Monte Verde (14:45) שמתנשא לגובה של 774 מ' וזאת הנקודה הגבוהה ביותר באי סאו ויסנטה.

בסיום התצפית נסענו חזרה למלון שלנו במינדלו. הכבישים בעיר די חסומים עקב ההכנות למצעד הראשי שיהיה בערב ובכל מקום עגלות עם בובות גדולות, למלון הגענו ב-15:45 ופרשנו למנוחה לפני הערב הגדול. בשעה 18:00 כבר יצאנו למסעדה שנמצאת בבית מלון גדול שצמוד למסלול הצעידה (Oásis Porto Grande), לאחר ארוחת הערב (בופה) הבננו שאין סיכוי שנצליח לראות מהמרפסת את המצעד וירדנו לרחוב ומיד מצאנו מקום מצוין לעמוד בו ולראות את הקרנבל שהתחיל לעבור מולנו ב-20:00.
הקרנבל מורכב מ-5 בתי ספר לסמבה כאשר כל בית ספר צועד בנפרד עם הפסקה של כחצי שעה בין אחד לשני והם נמדדים במספר רב של קטגוריות.
ראינו את המצעד הראשון וחזרנו לחדרנו,

המצעד אמור להסתיים ליד המלון שלנו, לאחר הפסקה בחדר שמענו את קול התופים וירדנו למרפסת חדר האוכל לצפות בחלק האחרון של הקבוצה השנייה (21:30), אני החלטתי לעשות לבד סיבוב ולראות מהיכן מתחילה הצעידה והגעתי למקום, בכיכר ליד אנדרטת הציפור ("The Bird” Monument to Gago Coutinho & Sacadura Cabral) בדיוק לפני שהתחילה הקבוצה הרביעית לצעוד, התמקמתי ממש צמוד לכיכר (על הכביש) בתקוה שלא יגרשו אותי משם, שוטר נעמד לידי אך לא אמר מילה כנראה הבין שלא באתי לעשות צרות אלה סתם תייר שרוצה לצלם, מקומיים שהתקרבו למקום הורחקו מידית מהאזור ואני נהניתי מכל רגע, המצעד התחיל ב-22:00 ועבר בממש בצמוד אלי כאשר חלק מהעגלות הרחבות דרשו ממני להיצמד לשיחים ע"מ לא להיפגע (והשוטר רק הסתכל שהכל בסדר)

הקבוצה (מס' 4) סיימה לצעוד ב-23:25 ואני חזרתי לחדר, מתברר ששרי ראתה בזמן הזה את קבוצה מס' 3 עוברת מתחת למלון, את קבוצה מס' 5 לא ראינו (היא סיימה בסביבות 01:30).
כעבור יומיים התבררו התוצאות – קבוצה מס' 4 הקבוצה של הדסון, המדריך המקומי שהדריך אותנו באי זכתה, והוא אישית זכה בשיר הטוב ביותר.
תם היום העשירי של הטיול

יום מס' 11 של הטיול (יום רביעי 05/03/2025)
היום שאחרי הקרנבל הגדול (והארוך)
את הבוקר התחלנו בצעידה לעבר בית קטן שהפך למוזאון לזכר הזמרת סזריה אבורה (Cesária Évora) לאחר מכן גם ביקרנו בביתה ופגשנו את אח שלה.

סזריה אבורה (Cesária Évora) - הייתה הזמרת המוכרת ביותר בכל ההיסטוריה של המוזיקה הפופולרית של קייפ ורדה, אבורה הייתה מוכרת גם כ"הדיווה היחפה" ("a diva dos pés descalços"), מכיוון שנהגה להופיע יחפה, שרה את שירי הבלוז של כף ורדה המכונים "מורנה" ומשקפים בעצבותם את הגיאוגרפיה הקשה וההיסטוריה האכזרית של האיים. היא הייתה אישה קשת יום, שהחיים לא האירו לה פנים. אבורה החלה את קריירת השירה שלה בגיל 16 במשך עשרות שנים סובבה בברים ובבתי הקפה של Sao Vicente עם חבורה קטנה של נגנים בתקווה להתפרנס ולפרוץ את מעגל העוני והאנונימיות. עם קולה העמוק של אישה גדולת ממדים, סיגריה בפיה וקול ענק שקורע את הלב. היא שרה בשפתה הקריאולית, שהיא דיאלקט פורטוגזי מעורב בשפות מערב אפריקאיות שרה את שירה המפורסם Sodad, מזדהה כך עם העוני והסבל של בני עמה. המוזיקה של אבורה זכתה לשבחים רבים, כולל פרס גראמי בשנת 2004, והיא השפיעה על מוזיקאים רבים, נמל התעופה של האי סאו ויסנטה קרוי על שמה. בכניסה לשדה התעופה מוצב פסל גדול בדמותה.
בהמשך ביקרנו בבית מלאכה ליצור כלי מיתר ובעיקר "קווקיניו" (Cavaquinho) שהוא כלי מיתר ממשפחת הגיטרות האירופאיות, בעל 4 מיתרים. בברזיל הכלי משמש בעיקר לשני סוגי מקצב עיקריים: הסמבה והשורו. הקווקיניו הוא כלי מיתר עיקרי במוזיקה הפורטוגלית, הברזילאית, וכן באזור האי כף ורדה שבאפריקה, וגם גיטרות מיוחדות וכלי מיתר נוספים, בהמשך קיבלנו מופע קונצרט קצר ומיוחד כולל שירה וריקוד קצר של מדריכנו המקומי (בטרם ידע על הזכייה).