אלבניה 10/2025 – דרום
יום מס' 9 של הטיול (יום שבת 18/10/2025)
09:00 אנחנו עוזבים את הדירה ואת העיר טירנה ומתחילים בנסיעה ארוכה לכיוון אגם אוחריד ולחצי האי לין – Lin שנחשב קסום במיוחד, בדרך עננות מרובה וגשם קל מידי פעם, הגענו ללין ב-11:10, טעות קטנה בנסיעה ונכנסנו ישר לתוך ה"רחוב" הראשי שמוביל לכיוון האגם, רחוב צר מאד ולא נשאר לנו אלה להחזיק אצבעות, למצא מקום להסתובב ושלא יגיע רכב ממול.
שמורת הטבע דרילון (והכפר דרילון הסמוך שהיא נקראת על שמו) שנמצאת על שפת אגם אוחריד נחשבת לאחד המקומות היפים באלבניה. בחלל גאוגרפי יחסית קטן ניתן לראות כמה מנקודות החן הטבעיות של אלבניה. למשל: מעיינות דרילון (Drilon) שבפארק הלאומי הם מקורו של נהר הדרין (Drin) הזורם לאגם אוחריד ההליכה בשבילי המטיילים, על הגשרים תספק לכם רגעים שקטים ושלווים של טבע והנאה צרופה. במקום יש אגם קטן שמוקף בצמחייה – מה שהופך את האזור ובעיקר את הכפר הסמוך Tushemisht לשילוב נדיר של יופי ושלווה. כיום זהו יעד נופש מבוקש בעיקר תקופת הקיץ.
הגענו לשמורה ב-12:00, השארנו את הרכב בחניה ליד Bar Restorant Drilon ויצאנו לסיור, מסביב הכל העצים בצבעי שלכת, על השביל עלים צבעוניים, השמים התבהרו חלקית ויש הרבה השתקפויות במים.
תחילה צעדנו בטיילת לאורך הגדה המזרחית של הנחל לכיוון דרום וחזרה, ולאחר מכן עברנו דרך המסעדה לחלק השני של השמורה שבה מס' אגמים והרבה מסעדות סביבם וחזרנו לרכבנו (13:30).
נסענו נסיעה קצרה מאד לכפר טושמישט (Tushemisht) שממוקם ממזרח לשמורה על גדות האגם ובו יש מסעדות וברים הממוקמים ממש על המים, בחרנו באחת המסעדות וישבנו לנשנש ארוחת צהרים, בסיום הארוחה עשינו סיבוב קצר בכפר ובכנסיה וחזרנו לרכב (15:25).
אנחנו ממשיכים בנסיעה דרומה על כביש E68 לכיוון אגם פרספה (Prespa) ופונים צפונה לכביש SH79 שחוצה את מעבר ההרים ומגיע לאגם, לא ירדנו לאגם עצמו אלה עצרנו בתצפית Pustec view point (16:30),
הזמנו מקום לינה ללילה הקרוב ונסענו חזרה דרומה לכביש הראשי E68 ובהמשך למקום הלינה (Guesthouse Sara&Esi) בעיר קורצ'ה (Korçë) בחלק העתיק של העיר ליד המרכז (17:30).
הגענו לשמורה ב-12:00, השארנו את הרכב בחניה ליד Bar Restorant Drilon ויצאנו לסיור, מסביב הכל העצים בצבעי שלכת, על השביל עלים צבעוניים, השמים התבהרו חלקית ויש הרבה השתקפויות במים.
קורצ'ה היא אחת המרכזים התרבותיים והכלכליים הגדולים והחשובים ביותר של אלבניה. העיר נמצאת בדרום מזרח המדינה ובה חיים יותר מ-100 אלף תושבים. העיר ידועה בשכונותיה הציוריות המורכבות מבתים פרטיים ווילות חד קומתיות המחופות באבנים. הבתים כאן בנויים בסגנון טורקי, עם מרפסת פתוחה למחצה למעלה – סגנון שהיה פופולרי בעבר בכפרים. מעקות מקושטים ופסלי אבן הם מאפיין טיפוסי לאדריכלות של קורצ'ה. בנוסף, העיר ידועה בגינות הנוי עטורות הפרחים שבה (ורדים, צבעונים, הידראנגאה ועוד), כמו גם הכיכרות שלה עם בארות המים הציבוריות העתיקות. מאפיין נוסף של העיר הם רחובות מרוצפים בשבילי העיר בשכונות העתיקות.
לאחר התארגנות בחדר יצאנו לסיור במרכז העיר (19:00), סיירנו לאורך מדרחוב שדרות הרפובליקה השדרה הזו ידועה באלבנית גם בשם "שדרת השוטטות" מכיוון שזהו המקום האהוב על תושבי העיר בשעות היום והערב ונחשבת לאנדרטה תרבותית ולה בתים אלבניים אופייניים העוטפים את הרחובות עם עצים ופרחים. הגענו עד לקתדרלה שהיא מהקתדרלות הגדולות באלבניה וחזרה לאורכו לכיוון מגדל התצפית ובנין התאטרון,
לאחר מכן נכנסנו לסמטאות השוק וכיכר השוק שסביבו מלא מסעדות ובתי קפה, המשכנו דרך הסמטאות לעבר מסגד Iliaz Bay Mirahorit שהוא האנדרטה העתיקה ביותר בקורצ'ה והמסגד העתיק ביותר באלבניה. המבנה הוקם בשנת 1496, ראינו את מגדל השעון שלידו וחזרנו לכיכר השוק,
בחרנו מסעדה לארוחת הערב, בסיומה חזרנו לחדרנו (21:00).
תם יום מס' 9 של הטיול
יום מס' 10 של הטיול (יום ראשון 19/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר (08:30) אנחנו יוצאים לסיור רגלי ע"מ לראות את העיר גם באור יום,
אנחנו עושים בערך את אותו סיבוב של הערב וחוזרים לחדר להתארגנות והמשך הטיול. אנחנו מתחילים בנסיעה לעבר ווסקופויה (Voskopojë) שהוא כפר אותנטי קטן ומטופח עם בתים עתיקים והאטרקציה העיקרית היא הכנסיות הביזנטיות העתיקות הפזורות ברחבי הכפר. הגענו לכפר (09:50) השארנו את הרכב ויצאנו לסיור רגלי, ביקרנו ב-2 מהכנסיות העתיקות עם שלל ציורי הקיר שבהם
וחזרנו לרכבנו להמשך הדרך (11:00). אנחנו נוסעים חזרה לכיוון קורצ'ה וממנה פונים דרומה אל כביש מס' SH75, זהו אחד מהכבישים היפים ביותר שפגשנו באלבניה (בזמן הסתיו!) אמנם חלקו מלא בפיתולים, עולה ויורד אבל מבחינת הנוף שווה שווה. ומגיעים לישוב Leskovik (13:10) ועושים הפסקת נשנוש מאחת המסעדות לפני המשך הדרך,
זה גם הזמן לקבוע ולהזמין מקום לינה ללילה הקרוב (בפרמט). לאחר ההפסקה אנחנו ממשיכים לנסוע דרומה לכיוון גבול יוון על כביש מס' SH65 שגם הוא משופע בנופים וצבעי סתיו מהממים. אנחנו מגיעים לגשר (הרוס) Perati Bridge וממול רואים את דגל יוון (שלא מתנפנף כי אין רוח), 
ולמטה נהר Sarantaporos שזורם לאיטו ובהמשך מתחבר לנהר הויוסה בתוך אלבניה. בהמשך אנחנו פונים צפונה על כביש SH80 עוצרים לצילומים ליד מספר גשרים תלויים שחוצים את נהר נהר ויוסה (Vjosa),
פוגשים שוב את כביש SH75 ובהמשך פונים לכיוון קניון לנגריצה (Langarica) והבריכות התרמיות הטבעיות שבו. אנחנו מגיעים לחניון (15:35) ואין אפשרות להמשיך עם הרכב, משלמים על החניה ומתחילים לצעוד לעבר גשר קטיו (Kadiut Bridge, Bënjë, Përmet) מהמאה ה-19, מוקף במעיינות תרמיים טבעיים, 
זהו גשר העות'מאני הטיפוסי הזה שנבנה על ידי עלי פשה מטפלנה מאבן ואומנים מקומיים, הוא למעשה קשת אחת גדולה המשתרעת מעל הנהר בגובה 7 מטרים ובאורך 30 מטרים. בדרך רואים את הפיתוח הנרחב שנעשה במקום (חניון ענק ומספר בריכות), ומגיעים לגשר, חוצים אותו לעבר 2 הבריכות התרמיות שנמצאות מצידו השני, 
וחוזרים ויורדים לאפיק הנחל. המשך הדרך לתוך הקניון מחייב הליכה בתוך המים (והבוץ) וויתרנו על הרעיון הזה (הליכה הלוך ושוב).
קניון לנגריצה משתרע לאורך של 4-5 ק"מ עם מצוקי אבן בגובה של 150 מטרים לאורכו. המסע המרהיב הזה כולל את תצורות הסלע העתיקות עם נהר לנגריצה שזורם דרכן – זהו הנהר האחראי לאותם מים תרמיים מרגיעים של מרחצאות Benjë. אפשר לטבול בשתי בריכות מים חמים יפהפיים ורחבי ידיים שנמצאים בכניסה לערוץ הנחל. המעיינות נמצאים סמוך לגשר Kadiut העות'מני. הגשר מסמן את סוף קניון Lengaricë הנמשך לאורך 5 ק"מ. אם תמשיכו אל תוך קניון לנגריצה תוכלו לגלות בין הצוקים בריכות תרמיות נוספות, צפופות פחות משתי המפורסמות שבכניסה. הטיול בקניון מתחיל בגשר קטיו (Kadiut Bridge, Bënjë, Përmet) מהמאה ה-19, מוקף במעיינות תרמיים טבעיים, הוא גשר העות'מאני הטיפוסי הזה שנבנה על ידי עלי פשה מטפלנה מאבן ואומנים מקומיים, הוא למעשה קשת אחת גדולה המשתרעת בחינניות מעל הנהר בגובה 7 מטרים ובאורך 30 מטרים, הוא מקום נהדר לצלם תמונות מדהימות של הנהר והאזור שמסביב. ההליכה לאורך השביל תוביל אתכם עד מורדות הקניון. כאן מצוקי הסלעים עומדים קרוב זה לזה בצורה שיוצרת חלל בולט. מראות מרהיבים יותר יתגלו לעיניכם כשתמשיכו לאורך הקניון ותעברו על פני בריכות גדולות (אחת מהן בצורת לב) ומקווי המים בצורות שונות. כל המסלול אורך עד 6 שעות אך שווה כל רגע. לאורך הקניון תוכלו למצוא כמה מערות מעניינות. המרשימה ביותר הוא מערת היונים, באורך 160 מטרים ובגובה שמגיע עד 3 מטרים בכמה נקודות. לא המראה שלה בלבד גורם למערה הספציפית הזו להתבלט אלא העובדה שכאן נמצאו שרידי אדם קדמון בני 4,000 שנה מהתקופה הניאוליתית המעניקים למערה ערך ארכיאולוגי ואנתרופולוגי חשוב ביותר.
לאחר שמיצינו את המקום חזרנו לרכב (16:30) והתחלנו בנסיעה לכיוון מקום הלינה בפרמט (Përmet). מקום הלינה נמצא במעלה העיר העתיקה (אבל עם חניה צמודה) אנחנו מגיעים אליו לאחר נסיעה במעלה הסמטאות (17:00), ומקבלים את החדר, מתארגנים קלות ויוצאים לסיור בעיר שנמצאת פרוסה ליד הנהר,
מסיירים לאורך הנהר עד הסלע הגדול וחוזרים למרכז העיר, מוצאים מסעדה לארוחת הערב בסיום חוזרים למלון (Villa Përmet Hotel & Restaurant).
לאחר התארגנות בחדר יצאנו לסיור במרכז העיר (19:00), סיירנו לאורך מדרחוב שדרות הרפובליקה השדרה הזו ידועה באלבנית גם בשם "שדרת השוטטות" מכיוון שזהו המקום האהוב על תושבי העיר בשעות היום והערב ונחשבת לאנדרטה תרבותית ולה בתים אלבניים אופייניים העוטפים את הרחובות עם עצים ופרחים. הגענו עד לקתדרלה שהיא מהקתדרלות הגדולות באלבניה וחזרה לאורכו לכיוון מגדל התצפית ובנין התאטרון,
תם יום מס' 9 של הטיול
יום מס' 10 של הטיול (יום ראשון 19/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר (08:30) אנחנו יוצאים לסיור רגלי ע"מ לראות את העיר גם באור יום,
לאחר שמיצינו את המקום חזרנו לרכב (16:30) והתחלנו בנסיעה לכיוון מקום הלינה בפרמט (Përmet). מקום הלינה נמצא במעלה העיר העתיקה (אבל עם חניה צמודה) אנחנו מגיעים אליו לאחר נסיעה במעלה הסמטאות (17:00), ומקבלים את החדר, מתארגנים קלות ויוצאים לסיור בעיר שנמצאת פרוסה ליד הנהר,
תם יום מס' 10 של הטיול
יום מס' 11 של הטיול (יום שני 20/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר במלון, אנחנו עוזבים את המלון והעיר פרמט (09:15)
ומתחילים לנסוע צפונה לאורך נהר הויוסה, בחוץ עננים נמוכים מלווים אותנו בדרך, עוצרים לרגע לצלם את הגשר התלוי Ile bridge 
וליד הישוב Këlcyrë הכביש פונה מערבה בצמוד לנחל שעובר בין רכסי ההרים, עוברים ליד מסעדת Restorant Gryka e Këlcyrës שמתחתיה אמור להיות מפל מים אך המפל יבש ויש רק סימנים על הסלע לקיומו בעונה (10:05).
נהר הויוסה הוא הנהר הפראי האחרון באירופה וצובע את האזור בטורקיז בוהק ומציע לחובבי הטבע וההרפתקאות לא מעט. זהו אפיק מים הזורם בחופשיות ללא הפרעה, כגון סכרים או תשתית משבשת אחרת. הטבע הבלתי נגוע של נהרות פרא הוא חיוני לשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות, במרץ 2023, ויוסה הוכרז רשמית כפארק לאומי באלבניה, והיה לפארק הנהר הראשון באירופה בכלל. חלק משטח הפארק חופף עם פארק לאומי Fir of Hotova. לאורך דרכו הוא עובר דרך מספר אזורים מרכזיים המציגים את קסמו וחשיבותו. נסיעה מפרמט הנמצאת ממש בלב ליבו של הפארק, לאורכו של הנהר, תוביל אתכם אל העיירה טפלנה השוכנת לאורך גדות הנהר, שמפורסמת בזכות הטירה העתיקה והארכיטקטורה העות'מאנית המסורתית שלה, עוד לפני שתגיעו לטפלנה, עוברים במפלי ויוסה היפהפיים (Vjosa Waterfalls).
אנחנו ממשיכים בדרכנו מערבה לעבר הישוב טפלנה (Tepelene), עושים הפסקה קצרה לסיור ברחוב הראשי, לצפות על חומות המבצר שבתוכו ישנה שכונת מגורים, צופים מהתצפית ליד המבצר על גשר Ali Pasha Bridge ורואים את הפסל של עלי פאשה טפלנה. האנדרטה המפוארת עשויה מברונזה, במשקל 4 טון, ברוחב 3.1 מטרים וממוקמת בכיכר הכניסה לעיירה
יוצאים מהעיר מערבה (11:20) לכיוון קניוני ניביצ'ה (canyons of Nivica) בדרך עוצרים לתצפית על אמת המים של עלי פאשה (Aqueduct of Ali Pasha) וממשיכים בעליה במעלה ההרים.
אמת המים של עלי פאשה (הנקראת גם אמת המים של בנקה) היא אנדרטה תרבותית מהקטגוריה הראשונה. היא ממוקמת על נהר בנצ'ה, כ-2 ק"מ צפונית לכפר הנושא את אותו שם. האמה היא מפעל הידרוטכני מהמאה ה-19, אשר שימש לאספקת מים לטירת טפלנה. אמה זאת נבנתה בתקופתו של עלי פאשה טפלנה. וסבלה נזק קשה כתוצאה מרעידת אדמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ונבנה מחדש, אך לא בצורתו המקורית. האמה ממוקמת על גשר, המחובר באמצעות תעלת מים, תעלת המים עשויה מאבנים מיוחדות ובטון ונתמכת על ידי 21 עמודים. עמודים אלה בעלי צורה מרובעת, עם גבהים משתנים, בהתאם לשיפוע התעלה. לגשר שלוש קשתות. תעלת המים בנויה מבטון ובתוכו מונחות אבנים קטנות
הגענו לישוב נביצ'ה (Nivicë) והמשכנו עוד דרך קצרה לצפות בגשר Ura e Mullirit,
חזרנו לכפר וממנו יצאנו ברגל לתצפיות על הקניונים (עקב החום החלטנו לא לרדת לתוך הקניון כי אחר כך צריך גם לעלות) 
חזרנו לכפר ועשינו הפסקת נשנוש על הספסלים בצל העץ הענק שנמצא ברחבת מרכז הישוב. בסיום ההפסקה (13:45) התחלנו בנסיעה חזרה לכיוון טפלנה.
חצינו את טפלנה לכיוון דרום לעבר Uji i Ftohtë מסעדה שיושבת צמוד למפלי מים שיורדים בצמוד אליה, עשינו במקום הפסקת קפה (בתמורה לחניה), הזמנו מקום לינה ללילה הקרוב בג'ירוקסטרה ולאחר מכן ירדנו דרך חצר המלון הסמוך (Hotel Uji Ftohte Tepelene) והמפלונים אל גדת הנחל,
סיירנו לידו, צילמנו, עלינו חזרה לרכב (15:45) ונסענו למקום הלינה. מקום הלינה שבחרנו נמצא קרוב מאד לבזאר של העיר וגם למבצר, דבר שחייב עליה תלולה עם הרכב בסמטאות העיר העתיקה עד למקום הלינה, שנמצא בסמטה צרה (16:30), איפה החניה המובטחת? בעל הבית יוצא ומוביל אותי כ-50 מטר ממקום הלינה לחניה שמורה, איזה יופי.
ג'ירוקסטר (Gjirokastër) או ג'ירוקסטרה (תרגום מיוונית "המבצר הכסוף") יושבת על הר בשם "ההר הרחב" (Mali I Gjërë) וחיים בה כ- 43 אלף איש. העיר ידועה גם בזכותם של שתים מהדמויות המפורסמות הקשורות לעיצובה של אלבניה במאה העשרים. האחד, אנוור חוג'ה (Hoxa), הרודן הפרנואיד ששלט באלבניה במשך עשורים, בימיו החשוכים של המשטר הקומוניסטי. וכן את חתן פרס הנובל לספרות, איסמעיל קאדרה (Kadare). ראשית התיישבות במקום מתוארכת לתקופה לפני 2,500 שנים. העיר העתיקה של ג'ירוקסטר נבנתה בתקופה העות'מאנית והשתמרה היטב, ואחד ממקורות המשיכה העיקריים של העיר, הם 600 הבתים מהתקופה העות'מאנית מצופי הצפחה, בכבישיה מרוצפי אבן גיר ופצלי צפחה, הבזאר הצבעוני שלה ונופי עמק דרינה. ולכן היא מוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
התארגנות קצרה ואנחנו כבר יוצאים לכיוון המבצר (16:45) עליה די תלולה אבל לאחר 20 דקות עליה אנחנו מגיעים לכניסה למבצר שמהווה גם מוזאון, קונים כרטיסים ונכנסים לסייר בו, עוברים את שורת התותחים המוצבים לתצוגה בתוך המבצר
ויוצאים לכיוון החצר הצפון מזרחית לעבר מגדל השעון (Clock Tower), בינתיים השמש מתחילה לרדת מאחורי ההרים וצובעת את ההרים ממול בצבעים מודגשים,
לאחר מכן אנחנו חוצים שוב את פנים המבצר לעבר גג חלקו הדרום מערבי.
בסיום הסיור במבצר (17:50) אנחנו יורדים ישירות לעבר הבזאר של ג'ירוקסטרה.
בזאר ג'ירוקסטרה הוא אחד מהבזארים הפתוחים היפים ביותר באלבניה. הבזאר העות'מאני הזה נבנה אמנם במקור במאה ה-17, אך שריפה הרסנית הובילה לכך שהוא שהיה צורך לבנותו מחדש – ומה שתראו היום הוא הבזאר כפי שנבנה במאה ה-19. מלבד מסעדות, תוכלו למצוא בבזאר חנויות רבות המציעות בעיקר מזכרות, וביניהם – קצת בעלי מלאכה שעודם עובדים ואפילו כמה סוחרים שמוכרים את תוצרתם המקומית – דבש, שמן זית, וראקי – משקה אלכוהולי העשוי מפירות שונים, ובמקרה של ג'ירוקסטר – ענבים.
סיירנו ברחוב הראשי של הבזאר ובסמטאות היוצאות ממנו וחזרנו לרחוב הראשי לחפש את המסעדה שקיבלתי הרבה המלצות עליה (Restaurant Tradicional Odaja),
המסעדה נמצאת מעל לרחוב הראשי ורק פתח קטן עם שלט מצביע על מיקומה, ארוחת הערב שהזמנו במקום (מאכלים אלבניים) הייתה טובה מאד כולל הקינוח 
ובסיומה (19:00) עברנו שוב דרך סמטאות הבזאר לעבר כיכר העיר העתיקה, הוספנו לתפריט מנת גלידה מצוינת וחזרנו לחדרנו (19:25).
תם יום מס' 11 של הטיול
יום מס' 12 של הטיול (יום שלישי 21/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו עוזבים את מקום הלינה (09:00) יורדים בסמטאות הצרות של העיר לעבר היציאה ופונים לכיוון דרום. עושים הפסקה קצרה לצלם את גשר הקשתות Ura e Kordhocës וממשיכים לעבר הכפר Labovë e Poshtme בכביש SH96. אנחנו מגיעים לכפר בשעה 09:55 וממשיכים בדרך צרה, תלולה וחלקה עפר לכיוון כנסיית Labova e Kryqit, הגענו למיקום הכנסייה (לפי גוגלמפ) (10:15) לאחר סיבוב במקום – אין כנסייה ואנחנו מתחילים לחזור לכיוון הכפר, מתברר שהכנסייה היא במרכז הכפר למטה והמיקום שלה בגוגל מקורו כנראה בטעות.
Labova e Kryqit היא אחת הכנסיות הביזנטיות העתיקות והיפות ביותר באלבניה כולה. הכנסייה נקראת ע"ש הצלב ששכן בה בעבר – צלב שגולף מחתיכת העץ ששימשה כצלב שעליו נצלב ישו. הצלב ניתן כמתנה לכנסייה ע"י הקיסר הביזנטי יוסטינאינוס הראשון, אבל נעלם ממנה בנסיבות מסתוריות.
נכנסנו לחצר הכנסייה, צילמנו אותה מבחוץ (הכנסייה הייתה סגורה ולא היה אף אחד סביב ע"מ לשאול אותו) והתחלנו בנסיעה חזרה (10:40) למטה לכיוון הכביש הראשי (SH4) וממשיכים עם הכביש דרומה. בהמשך הכביש אנחנו פונים מערבה בכביש SH78 ובהמשך SH99 לעבר מעיין העין הכחולה הדרומי (Syri i Kaltër), מגיעים למגרש החניה, משלמים עבור 3 שעות (11:30) ומתחילים ללכת לעבר הכניסה הראשית (200 מ' על כביש בעליה קלה), כאן יש עמדת גביה נוספת עבור כניסה לשמורה ואנחנו גם משלמים עבור 2 כרטיסים לרכבת תיירים שתיקח אותנו (לכיוון אחד) עד למעיין (11:50).
העין הכחולה (Syri i Kaltër) - מעיין מים ותופעת טבע שכל מבקר חייב לחזות בה. המעיין, עם מים כחולים ובהירים, מדובר במקור של מים צלולים במיוחד, שמבעבע בבריכה בעומק של יותר מ-50 מטר שמהווה גם את מקורו של נהר ביסטריץ (Bistricë) הזורם לים היוני. המים הצלולים מהפנטים, ודרכם ניתן לראות את תחתית הברכה, המעיין עצמו מוקף יער מהמם ביופיו.
ירדנו מהרכבת ליד המעיין, עשינו סיבוב וצילומים סביבו ומהתצפית שמעליו ויצאנו למסלול רגלי לאורך האגם מצידו המזרחי.
זהו שביל הולכי רגל שמסומן היטב וכולל עליות וירידות עם נוף לכיוון האגם ומסתיים ליד נקודת הכניסה. אורכו של השביל 3.6 ק"מ ולקח לנו לעשות אותו (כולל עצירות לצילום ומנוחה) כשעה וחצי, בסיום אנחנו יורדים למגרש החניה (13:30).
אנחנו יוצאים מהשמורה להמשך הדרך מערבה ופונים דרומה על כביש מס' SH98 + SH97 לעבר הישוב Xarrë ובהמשך לעבר מבצר Venetian Triangular Castle, 
חצינו על מעבורת קטנה את תעלת ויואריט (Kanali i Vivarit) לעבר חצי האי Butrint שבו נמצא הפארק הארכיאולוגי Butrint National Archaeological Park,
סיירנו בפארק (בתשלום) כשעה וחצי והמשכנו בנסיעה לכיוון העיר קסמיל (Ksamil) אליה הגענו ב-16:00.
קסמיל - הפנינה נסתרת באלבניה, עיירת הנופש עם הכי החופים הכי יפים באלבניה, אל החופים שלה עד לפני כמה שנים הגיעו רק המקומיים לשכשך במים הצלולים. זאת עיירת חוף קטנה ויפה בה חיים כמה אלפי תושבים. בריוויירה האלבנית יש חופים יפים רבים. עם זאת, רק בקסמיל מרגישים כמו חוף בבורה בורה ורק כאן אתה תרגישו במלדיביים, בלי שעות הטיסה הרבות או ההוצאות הגבוהות הנלוות לזה. החופים מוקפים בנוף הררי מדהים ואפשר לומר שחופי קסמיל הם הפנינה של הריוויירה האלבנית.
נסענו ישר לחוף בו נמצאת היד של קסמיל (Hand of Ksamil) וירדנו לחוף להצטלם, גם שלא בעונה והחוף ריק כמעט לגמרי עדין יש תור לצילומים על היד,
לאחר סיום הצילומים המשכנו לסייר לאורך החוף, מצאנו מסעדה שפתוחה על החוף וישבנו לנשנש ולשתות משהו והכי חשוב למצוא מקום לינה ללילה הקרוב בישוב הסמוך סרנדה, המשכנו לכיוון חוף פודה (Poda Ksamil) שבו יש יד נוספת שמשמשת בסיס למקלחת.
עזבנו את קסמיל (17:30) לעבר סרנדה (Sarandë), הבטיחו לנו חניה אבל העיר פקוקה לגמרי וליד המלון לא הייתה חניה פנויה, עשינו סיבוב נוסף ונאלצנו לחנות כחצי ק"מ מהמלון במעלה הרחוב ולעשות את הדרך עם הציוד שלנו ברגל למלון (18:20), לאחר התארגנות בחדר ירדנו לכיוון הטיילת שלאורך החוף לראות את המקום וגם למצא מקום לארוחת ערב,
לשמחתנו בטיילת הסתובבו אנשים (בניגוד לקסמיל) והיה נחמד להסתובב בה.
לאחר ארוחת הערב טיפסנו חזרה במעלה הרחובות חזרה לכיוון המלון שלנו.
תם יום מס' 12 של הטיול
יום מס' 13 של הטיול (יום רביעי 22/10/2025)
אנחנו יוצאים מסרנדה לאחר ארוחת בוקר והתארגנות (09:40) ונוסעים ישר לכיוון מבצר לקוראס (Kalaja e Lëkurësit) שחולש על העיר.
טירת לקוראס נבנתה בשנת 1537 על ידי הקיסר העות'מאני, הסולטן סולימאן המפואר. הטירה, עם מראה חיצוני עז, נותרה אטרקציה מרכזית, המציעה כמה מהנופים הפנוראמיים היפים ביותר כגון: מפרץ סרנדה, הים היוני וקורפו הנראים באופק. המבקרים מהגבעה יכולים ליהנות מנוף מרהיב של העמק ורכס ההרים בצד השני, כמו גם של אגם בוטרינט. הטירה מרובעת, עם שני מגדלים עגולים. חומותיו, הבנויות מאבן גיר, עוביו כ-2 מטרים וגובהן מגיע עד 7 מטרים. ארטילריה מהמאה ה-20 מוצגת בשער הכניסה, ומוסיפה משמעות היסטורית לטירה זו. טירת לקוראס ממוקמת בין חורבות הכפר העתיק לקוראס, על גבעה גבוהה בצורת פירמידה.
בטירה ישנה מסעדה גדולה שבתקופה הזאת לא פעילה ומקום להופעות ואירועים.
לאחר סיור ותצפיות מהמבצר אנחנו עוזבים את המקום (10:10) ומתחילים לנסוע צפונה לאורך כביש החוף. בדרך עוצרים במסעדת Ujvara Restaurant שמפלים זורמים מתחת לשולחנות שלה,
עץ דולב ענק בן מאות שנים עומד נישא מעליה. למעשה המסעדה יושבת על מעיינות עצומים שמפכפכים ברעש גדול מתחת למסעדה (שבהמשך יורדים לעבר הכפר בורש), עושים במקום הפסקת קפה ושוקולטה חמה, בודקים מקום לינה ללילה הקרוב בהימרה ונוסעים לכיוון לחוף הים בבורש (Borsh) שהיה שומם וריק מאדם
וממשיכים בנסיעה צפונה לעבר מבצר פורטו פלרמו (The Castle of Porto Palermo) אליו הגענו ב-12:50
מבצר פורטו פלרמו היה במקור אי קטן, אשר חובר מאוחר יותר ליבשת באמצעות עבודות הטמנה. המבצר הוא מבצר תלת-צדדי עם שלושה מעוזי תותחים גדולים בפינות וטרסה פתוחה מדרום. למבצר חדר מרכזי משושה, עם תקרה כיפתית ושישה עמודים גדולים, המאפשרים גישה לכל החדרים והטרסות. החיילים שהו בחדרים מלבניים. ניתן להגיע לטרסה דרך גרם מדרגות. במבצר עמדות תצפית, שהיו מוגנות על ידי חומות ומספר בתי שמירה עם גגות אבן.
החניה למבצר נמצאת ליד מסעדה על החוף שהירידה אליה היא מדרך עפר שיוצאת מהכביש הראשי. סיירנו בחדרי המבצר, עלינו על גג המבצר לתצפית על האזור וצילומים וחזרנו לרכב להמשך דרכנו.
בהמשך הדרך צפונה עצרנו לתצפית על בסיס הצוללות פורטו פלרמו שהוא למעשה מנהרה עבור צוללת שנבנה ברפובליקה העממית הסוציאליסטית של אלבניה בתקופת שלטונו של המנהיג אנוור הוקסה ואינו בשימוש עוד. לאחר תצפית מהכביש הראשי על המקום (אי אפשר להגיע למטה) 
המשכנו ישירות למקום הלינה שלנו בהימרה (Orchard Retreat) אליו הגענו ב-14:20. לאחר התארגנות בחדר ותאום זמן לארוחת הערב עם שירה ומשפחתה (מנהלי קבוצת הווטצאפ), אנחנו נוסעים לכיוון הימרה פשאט (Himarë Fshat).
הימרה פשאט היא פשוט שיקוף קסום של החיים האלבניים המסורתיים. רחובות מרוצפים באבנים לא מסותתות, בתים עתיקים יפים, עצי פרי וחופות של גפנים. זה מסוג המקומות שפשוט שווה ללכת בהם לאיבוד. אפילו רק למשך שעה אם אתם קצרים בזמן. בראש הגבעה עומדות חורבות טירת הימרה ומשם נשקף נוף יפהפה על הסביבה והחוצה אל עבר חוף ליבאדי (livadhi).
הגענו לכניסה לכפר העתיק (כניסה בתשלום), והתחלנו לעלות בסמטאות הצרות לעבר מרומי הגבעה לכיוון שרידי המצודה, צפינו על כל האזור, ראינו את שרידי הכנסייה העתיקה
והתחלנו לרדת דרך החלק היותר משופץ והמיושב של המקום. עברנו ליד הכנסייה "החדשה" ובית הספר היווני וחזרנו לרכבנו (16:30). 
עם הרכב ירדנו לכיוון הנמל של הימרה לתצפית על המפרץ, סיירנו לאורך החוף וחזרנו למנוחה בחדר 17:00.
ב-19:30 לאחר תאום אנחנו יוצאים בנסיעה לעבר ELÉA Restaurant שהיא מסעדה יוונית משפחתית המציעה מטבח יווני וים תיכוני. בשעות הערב (אנחנו הגענו כבר בחשיכה) המסעדה מציעה נופים עוצרי נשימה של הימרה, במיוחד במהלך ארוחת ערב בשקיעה. היה מפגש מרגש, סוף סוף רואים מי נמצא בצד השני של הווטצאפ, הרבה דיבורים ואוכל מצוין ובסיום תמונה משותפת למזכרת (21:00)
ומהמסעדה 10 דקות נסיעה חזרה למקום הלינה שלנו.
תם יום מס' 13 של הטיול
יום מס' 14 של הטיול (יום חמישי 23/10/2025)
09:00 אנחנו עוזבים את מקום הלינה בהימרה ונוסעים צפונה לכיוון מעבר לוגרה, בחוץ עננים שמכסים את פסגות ההרים ונקווה שלא יסתירו לנו את הנוף, רגע ליפני הכניסה למנהרה אנחנו פונים לכביש SH8 ומתחילים לעלות לכיוון המעבר. זהו מעבר הרים גבוה בתוך הרי Ceraunian שלאורך הריוויירה האלבנית. המחבר את עמק דוקאט בצפון עם הימארה בדרום. תחנה ראשונה אנחנו עושים לתצפית ב- Big Bunker
תחנה נוספת ב- Panorama Llogara למזלנו העננים קצת גבוהים מאיתנו כך שניתן לראות את הנופים ללא הפרעה,
כל כביש העלייה לכיוון פסגת המעבר חשוף וללא עצים, איך שמתחילים לרדת לכיוון צפון אנחנו נכנסים לתוך יער, בדרך יש את Llogora Tourist Village מלון שבחצרו (המגודרת) מסתובבים איילים, אטרקציה לילדים, ראינו לרגע מעבר לגדר (לא נכנסנו), צילמנו והמשכנו בדרכנו (10:25).
בדרכנו צפונה לכיוון וולורה אנחנו עולים לטירת קנינה Kalaja e Kaninës)), הכביש הראשי הוא כביש חדש והעליה למבצר שונה ממה שמסומן בגוגל, כל המבצר נמצא בשיפוץ מסיבי להכנת המקום לביקורים והכנת מסלולים ובמות תצפית (11:20).
טירת קנינה שוכנת בכפר בעל אותו השם, במחוז ולורה באלבניה. הטירה ממוקמת על גבעה בת שלוש צלעות, בגובה 380 מטרים, המציעה נופים נהדרים על מפרץ ולורה, המרוחק 3 קילומטרים מערבה בלבד, ועל האזור הכפרי שמסביב. היא כללה יישוב מבוצר, שתפס את הקצה המזרחי והצפוני, ומצודה שתפסה את הקצה המערבי והגבוה ביותר.
לאחר הירידה מהמבצר אנחנו ממשיכים לכיוון העיר וולורה (Vlorë), הניווט מכוון לעבר "רחוב היהודים" (Jews' Alley) נכנסנו עם הרכב לסמטה צרה (הינה פה הרחוב) המשכנו לתמרן בסמטה ולהפתעתנו מצאנו חניה באחד הסיבובים (ללא תשלום, בררנו עם תושב המקום) ויצאנו לתור את מרכז העיר.
העיר ולורה אוצרת בחובה חשיבות היסטורית גדולה. במיוחד עבור מדינת אלבניה. בוולורה התארחה האספה הלאומית הראשונה ב-28 בנובמבר 1912 ובה הוכרזה עצמאותה של אלבניה ויציאתה מהשלטון העות'מאני. מוזיאון העצמאות מוקדש לאירוע ההיסטורי הזה. מוזיאונים אחרים בעיר מוקדשים לאתנוגרפיה וההיסטוריה של אלבניה. במרכזה של כיכר הדגל ניצבת אנדרטת העצמאות (Independence Monument) שמסמלת את הכרזת העצמאות של אלבניה מהאימפריה העותומנית בשנת 1912. מומלץ מאוד לבקר במסגד Muradie שנבנה בשנת 1542. זו היצירה היחידה שנותרה באלבניה מהאדריכל המפורסם מימר סינאן. בראש גבעה המשקיפה על העיר נמצא אתר מקודש לכת הבקטשיה בשם Kuzum Baba – זהו מקום קבורתו של אחד ממנהיגי הכת. אפשר לומר שבעיר ולורה מתחילה הריוויירה האלבנית. העיר היא אחד המקומות המומלצים ביותר לתיירות "בטן גב" חופית.
התחלנו בסמטת היהודים המשכנו לעבר מגדל השעון, אנדרטת העצמאות והמסגד שכולם נמצאים במרחק הליכה קצר האחד מהשני,
בגינה שליד בכל פינה מוצלת חבורות של גברים יושבים ומשחקים דומינו, חזרנו לעבר מגדל השעון וישבנו ללגום מילקשייק קר ב- Mon Cheri Muradie, 
זה גם המקום לחיפוש מקום לינה ל-2 הלילות הבאים בבראט (שיהיה עם מכונת כביסה), והכן מצאנו והזמנו מקום במרחק הליכה מהמרכז. לאחר מכן המשכנו רגלית לכיוון המרכז ההיסטורי של וולורה (Qendra Historike e Vlorës) כאשר מעל הרחוב תלויים פרחי ענק לקישוט, 
עברנו לאורך הרחוב הראשי וחזרנו לרכב (13:00). עם הרכב נסענו לעבר רצועת החוף של וולורה עברנו את כל פקקי התנועה של מרכז העיר (סיוט) ונסענו לאורך הכביש שצמוד לחוף לכיוון דרום, החוף היה די שומם ולא ראינו טעם לעצור בו ויצאנו מוולורה.
לאחר עזיבת העיר ונסענו לעבר Drashovica Monument,
אנדרטת דרשוביצה היא אנדרטה מונומנטלית. היא מנסה לספר את סיפורם של שני קרבות חשובים שהתרחשו כמעט באותו מקום, בהפרש של 23 שנים, שניהם משמעותיים במאבק לשחרור הלאומי של העם האלבני ומשמשת כתזכורת לחוסן ולרוח של העם האלבני לאורך ההיסטוריה. עיצובה כולל פרטים מורכבים המשקפים את האמנות והאומנות של יוצריה.
לאחר הפסקה באנדרטה (14:20) אנחנו נוסעים ישירות לעבר מקום הלינה שהזמנו בבראט (Berat) אליו הגענו ב- 16:30 (Aliaj Guest House), התמקמנו בדירה והפעלנו את מכונת הכביסה, ולקראת ערב יצאנו לתור את העיר (18:00).
בראט – העיר מכונה עיר אלף החלונות בשל "קו הרקיע" הנוצר מבתיו הלבנים וחלונותיהם. העיר בת 2,400 השנים, גאוות האדריכלות האלבנית והוכרזה ב-2008 כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. בעיקר הודות למבנים העתיקים שבה, השילוב התרבותי בין המזרח למערב והדתות השונות ובזכות המנהגים והמסורות המקומיים. כל אלו הפכו אותה למוזיאון חי בן 2400 שנה. העיר יוצרת שילוב נפלא של תרבויות מזרח ומערב, תלבושות, מסורות ותפיסת עולם לבבית.
צעדנו לעבר הגשר התלוי וארור (Ura e Varur)
חצינו אותו והמשכנו בצידו הדרומי של נהר אוסום (Osum) לכיוון מערב, מצאנו מסעדה אלבנית נחמדה עם ביקורות טובות (Eni Traditional Food Berat) וישבנו לאוכל בה ארוחת ערב (היה מוצלח מאד), בסיום הארוחה חצינו את גשר גוריקה (Gorica Bridge) לכיוון צפון והתחלנו לחזור חזרה לכיוון החדר שלנו.
גשר גוריקה נבנה ב-1780 על גדות נהר אוסום. הגשר נחשב לאחד הגשרים העותומאניים היפים ביותר באזור הבלקן כולו. האגדה, כראוי לאגדות אלבניות טיפוסיות, מספרת שיסודות הגשר יציבים במיוחד הודות לאישה צעירה שנקברה תחתיו.
הגשר הנוכחי אינו הגשר המקורי שנבנה מעץ ע"י Ahmet Kurt Pasha. גשר זה נפגע בסוף מלחמת העולם הראשונה והגשר כיום הוא שחזור משנות ה-20 של המקור. הגשר משתרע על 130 מטר, רוחבו כ-5 מטר והוא כולל 7 קשתות בגובה של 10 מטר ובאורכים שונים (9-16.7 מטר) עם חלונות וכן מעקות עץ – מה שהופך אותו ליצירת אמנות נדירה שמשלבת עיצוב מקורי והנדסה מורכבת. גשר האבן בן שבע קשתות, מוביל אל גוריצה (Gorica), הרובע הנוצרי.
לאחר מעבר רובע החלונות בעיר המשכנו דרך המדרחוב שוקק המסעדות לכיוון מזרח ובהמשך לחדרנו (20:45).
תם יום מס' 14 של הטיול
יום מס' 15 של הטיול (יום שישי 24/10/2025)
בבוקר אנחנו יוצאים לדרך לכיוון הקניון של אוסומי (Kanionet e Osumit) (09:10)
הקניון של אוסומי ה"גרנד קניון" של אלבניה הוא באורך של 26 ק"מ והוא ממוקם 450 מ' מעל פני הים במחוז בראט, ומחוז סקראפאר. נופי הטבע המרשימים בקניון זה הופכים אותו לאחד האטרקטיביים באזור הבלקן ומתבצעים בו טיולי רפטינג על פני מפלים רבים. כאשר מטיילים בתוכו נדהמים מהיופי המפתיע, פיסות שמים יחד עם חלקים מהקירות האנכיים של אבן גיר אפורה וצמחייה ירוקה משתקפים באגנים הרבים של הנהר, ובכך יוצרים תערובת של צבעים וצורות הפוכות, בחלק מגזרותיו יש מפלים גדולים ומפתיעים ביופיים, במיוחד בימי שמש, שקרניהם נשברת על ידי טיפות מים, ויוצרות קשתות מהשמיים ועד למדרונות הנחל. על הקירות האנכיים של הקניון ישנם סלעים ושקעים רבים שנוצרו בתהליכי קארסט. ביניהם בולטת "Vrima e nuses", הממוקמת 800 מ' ליד הכפר ביגזי ושמהווה חלל / מערה קארסטית בצורת גלריה באורך של 7-8 מ' ובקוטר של כ-2 מ'. אין ספק שבקירות אבן הגיר האנכיים יש עוד מערות גדולות בהרבה, שמחכות לחוקרים לגלות את ערכיהם הרבים.
כביש אספלט סלול בצד המזרחי של הקניון לכל אורכו, עד לגשר Ura Lapanit (מעבר לגשר חברות השכרת הרכב לא מאשרות לנסוע!), לאורך הקניון יש מספר תצפיות מרשימות כגון (מצפון לדרום)
1. מרפסת התצפית שהירידה אליה היא מחניון הקמפינג Kampingu Kanioneve כ-4 ק"מ מדרום ל- Çorovodë.
2. Osumi Canyon viewpoint כחצי ק"מ מדרום למסעדת Lindi Abas Aliu שממנה יוצאים גם טיולי האבובים.
3. Osumi Canyon Bridge שנמצא כקילומטר וחצי מנקודת התצפית הקודמת.
4. Summer bar. Restorant שנמצאת על שפת הנחל עצמו וממנו אפשר בקלות להגיע ברגל לגשר שעובר מעל הקניון (plaża Osumi).
5. הגשר בקצה הדרומי של הקניון (Ura Lapanit)
בדרך חזרה מדרום הקניון עצרנו לנשנוש צהרים (13:00) במסעדת Lindi Abas Aliu, והמשכנו חזרה לכיוון הדירה בבראט.
אחה"צ (17:00) עלינו עם הרכב לטירת בראט (Kalaja e Bashtovës או בקיצור Kala) ומצאנו חניה ממש ליד השער.
טירת בראט נמצאת במיקום אסטרטגי על צוק תלול בגדה הצפונית של נהר אוסום. במקום התגוררו אנשים החל מהאלף ה-3 לפנה"ס, אבל הטירה הוקמה רק במאה ה-4 לפנה"ס. הטירה בנויה בצורת משולש בגודל 100X200 מטר, אבל היא נמצאת בתוך מתחם מבוצר גדול יותר (600X300 מטר) שהיקפו כקילומטר וחצי. הטירה והמתחם כולו נבנו במהלך השנים ע"י האיליריים, הביזנטיים, האלבנים והעותומאניים בהתאם למי ששלט באזור באותה התקופה ולאמונתו הדתית, למשל מסגדים, כנסיות וכו'. כיום טירת בראט כוללת 24 מגדלי שמירה ומספר כנסיות ביזנטיות מתוך כ-20 שהיו בה. בניגוד לטירות אחרות בעולם, טירת בראט משמשת עד היום למגורים. רוב בתי המגורים בטירה הם מהמאות האחרונות (המאות ה-18 וה-19), אך רוב המבנים שנמצאים בה הם מהמאה ה-13.
נכנסנו רגלית דרך שער החומה התחלנו בעליה דרך רחוב החנויות לכיוון המוזאון (Muzeu Kombëtar Ikonografik Onufri)
"נתקענו" אחרי קבוצה מאורגנת שבקושי זזה והחלטנו לשנות כיוון ולעלות ישר ל- Sarajet / Akropoli ולסייר באזור, 
לאחר מכן הלכנו לכיוון התצפית הדרומית (Berat Viewing Platform) וצפינו למטה לעבר הנהר והעיר העתיקה, חיכינו במקום לחשיכה ע"מ לצלם גם את אורות העיר והגשרים המוארים והתחלנו לחזור לכיוון שער העיר ולחניה שבא השארנו את הרכב.
ירדנו עם הרכב חזרה לעיר, מצאנו חניה ליד המדרחוב, עשינו סיבוב במדרחוב לעבר הלונה פארק, הכנסייה והמסגד וחזרנו למסעדה (Bibo Bar) שבחרנו לארוחת ערב (19:00) בסיום חזרנו לרכב ואיתו למקום הלינה שלנו.
תם יום מס' 15 של הטיול
יום מס' 11 של הטיול (יום שני 20/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר במלון, אנחנו עוזבים את המלון והעיר פרמט (09:15)
נהר הויוסה הוא הנהר הפראי האחרון באירופה וצובע את האזור בטורקיז בוהק ומציע לחובבי הטבע וההרפתקאות לא מעט. זהו אפיק מים הזורם בחופשיות ללא הפרעה, כגון סכרים או תשתית משבשת אחרת. הטבע הבלתי נגוע של נהרות פרא הוא חיוני לשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות, במרץ 2023, ויוסה הוכרז רשמית כפארק לאומי באלבניה, והיה לפארק הנהר הראשון באירופה בכלל. חלק משטח הפארק חופף עם פארק לאומי Fir of Hotova. לאורך דרכו הוא עובר דרך מספר אזורים מרכזיים המציגים את קסמו וחשיבותו. נסיעה מפרמט הנמצאת ממש בלב ליבו של הפארק, לאורכו של הנהר, תוביל אתכם אל העיירה טפלנה השוכנת לאורך גדות הנהר, שמפורסמת בזכות הטירה העתיקה והארכיטקטורה העות'מאנית המסורתית שלה, עוד לפני שתגיעו לטפלנה, עוברים במפלי ויוסה היפהפיים (Vjosa Waterfalls).
אנחנו ממשיכים בדרכנו מערבה לעבר הישוב טפלנה (Tepelene), עושים הפסקה קצרה לסיור ברחוב הראשי, לצפות על חומות המבצר שבתוכו ישנה שכונת מגורים, צופים מהתצפית ליד המבצר על גשר Ali Pasha Bridge ורואים את הפסל של עלי פאשה טפלנה. האנדרטה המפוארת עשויה מברונזה, במשקל 4 טון, ברוחב 3.1 מטרים וממוקמת בכיכר הכניסה לעיירה
הגענו לישוב נביצ'ה (Nivicë) והמשכנו עוד דרך קצרה לצפות בגשר Ura e Mullirit,
ג'ירוקסטר (Gjirokastër) או ג'ירוקסטרה (תרגום מיוונית "המבצר הכסוף") יושבת על הר בשם "ההר הרחב" (Mali I Gjërë) וחיים בה כ- 43 אלף איש. העיר ידועה גם בזכותם של שתים מהדמויות המפורסמות הקשורות לעיצובה של אלבניה במאה העשרים. האחד, אנוור חוג'ה (Hoxa), הרודן הפרנואיד ששלט באלבניה במשך עשורים, בימיו החשוכים של המשטר הקומוניסטי. וכן את חתן פרס הנובל לספרות, איסמעיל קאדרה (Kadare). ראשית התיישבות במקום מתוארכת לתקופה לפני 2,500 שנים. העיר העתיקה של ג'ירוקסטר נבנתה בתקופה העות'מאנית והשתמרה היטב, ואחד ממקורות המשיכה העיקריים של העיר, הם 600 הבתים מהתקופה העות'מאנית מצופי הצפחה, בכבישיה מרוצפי אבן גיר ופצלי צפחה, הבזאר הצבעוני שלה ונופי עמק דרינה. ולכן היא מוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
התארגנות קצרה ואנחנו כבר יוצאים לכיוון המבצר (16:45) עליה די תלולה אבל לאחר 20 דקות עליה אנחנו מגיעים לכניסה למבצר שמהווה גם מוזאון, קונים כרטיסים ונכנסים לסייר בו, עוברים את שורת התותחים המוצבים לתצוגה בתוך המבצר
בסיום הסיור במבצר (17:50) אנחנו יורדים ישירות לעבר הבזאר של ג'ירוקסטרה.
בזאר ג'ירוקסטרה הוא אחד מהבזארים הפתוחים היפים ביותר באלבניה. הבזאר העות'מאני הזה נבנה אמנם במקור במאה ה-17, אך שריפה הרסנית הובילה לכך שהוא שהיה צורך לבנותו מחדש – ומה שתראו היום הוא הבזאר כפי שנבנה במאה ה-19. מלבד מסעדות, תוכלו למצוא בבזאר חנויות רבות המציעות בעיקר מזכרות, וביניהם – קצת בעלי מלאכה שעודם עובדים ואפילו כמה סוחרים שמוכרים את תוצרתם המקומית – דבש, שמן זית, וראקי – משקה אלכוהולי העשוי מפירות שונים, ובמקרה של ג'ירוקסטר – ענבים.
סיירנו ברחוב הראשי של הבזאר ובסמטאות היוצאות ממנו וחזרנו לרחוב הראשי לחפש את המסעדה שקיבלתי הרבה המלצות עליה (Restaurant Tradicional Odaja),
יום מס' 12 של הטיול (יום שלישי 21/10/2025)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו עוזבים את מקום הלינה (09:00) יורדים בסמטאות הצרות של העיר לעבר היציאה ופונים לכיוון דרום. עושים הפסקה קצרה לצלם את גשר הקשתות Ura e Kordhocës וממשיכים לעבר הכפר Labovë e Poshtme בכביש SH96. אנחנו מגיעים לכפר בשעה 09:55 וממשיכים בדרך צרה, תלולה וחלקה עפר לכיוון כנסיית Labova e Kryqit, הגענו למיקום הכנסייה (לפי גוגלמפ) (10:15) לאחר סיבוב במקום – אין כנסייה ואנחנו מתחילים לחזור לכיוון הכפר, מתברר שהכנסייה היא במרכז הכפר למטה והמיקום שלה בגוגל מקורו כנראה בטעות.
נכנסנו לחצר הכנסייה, צילמנו אותה מבחוץ (הכנסייה הייתה סגורה ולא היה אף אחד סביב ע"מ לשאול אותו) והתחלנו בנסיעה חזרה (10:40) למטה לכיוון הכביש הראשי (SH4) וממשיכים עם הכביש דרומה. בהמשך הכביש אנחנו פונים מערבה בכביש SH78 ובהמשך SH99 לעבר מעיין העין הכחולה הדרומי (Syri i Kaltër), מגיעים למגרש החניה, משלמים עבור 3 שעות (11:30) ומתחילים ללכת לעבר הכניסה הראשית (200 מ' על כביש בעליה קלה), כאן יש עמדת גביה נוספת עבור כניסה לשמורה ואנחנו גם משלמים עבור 2 כרטיסים לרכבת תיירים שתיקח אותנו (לכיוון אחד) עד למעיין (11:50).
ירדנו מהרכבת ליד המעיין, עשינו סיבוב וצילומים סביבו ומהתצפית שמעליו ויצאנו למסלול רגלי לאורך האגם מצידו המזרחי.
קסמיל - הפנינה נסתרת באלבניה, עיירת הנופש עם הכי החופים הכי יפים באלבניה, אל החופים שלה עד לפני כמה שנים הגיעו רק המקומיים לשכשך במים הצלולים. זאת עיירת חוף קטנה ויפה בה חיים כמה אלפי תושבים. בריוויירה האלבנית יש חופים יפים רבים. עם זאת, רק בקסמיל מרגישים כמו חוף בבורה בורה ורק כאן אתה תרגישו במלדיביים, בלי שעות הטיסה הרבות או ההוצאות הגבוהות הנלוות לזה. החופים מוקפים בנוף הררי מדהים ואפשר לומר שחופי קסמיל הם הפנינה של הריוויירה האלבנית.
נסענו ישר לחוף בו נמצאת היד של קסמיל (Hand of Ksamil) וירדנו לחוף להצטלם, גם שלא בעונה והחוף ריק כמעט לגמרי עדין יש תור לצילומים על היד,
לאחר ארוחת הערב טיפסנו חזרה במעלה הרחובות חזרה לכיוון המלון שלנו.
תם יום מס' 12 של הטיול
יום מס' 13 של הטיול (יום רביעי 22/10/2025)
אנחנו יוצאים מסרנדה לאחר ארוחת בוקר והתארגנות (09:40) ונוסעים ישר לכיוון מבצר לקוראס (Kalaja e Lëkurësit) שחולש על העיר.
טירת לקוראס נבנתה בשנת 1537 על ידי הקיסר העות'מאני, הסולטן סולימאן המפואר. הטירה, עם מראה חיצוני עז, נותרה אטרקציה מרכזית, המציעה כמה מהנופים הפנוראמיים היפים ביותר כגון: מפרץ סרנדה, הים היוני וקורפו הנראים באופק. המבקרים מהגבעה יכולים ליהנות מנוף מרהיב של העמק ורכס ההרים בצד השני, כמו גם של אגם בוטרינט. הטירה מרובעת, עם שני מגדלים עגולים. חומותיו, הבנויות מאבן גיר, עוביו כ-2 מטרים וגובהן מגיע עד 7 מטרים. ארטילריה מהמאה ה-20 מוצגת בשער הכניסה, ומוסיפה משמעות היסטורית לטירה זו. טירת לקוראס ממוקמת בין חורבות הכפר העתיק לקוראס, על גבעה גבוהה בצורת פירמידה.
בטירה ישנה מסעדה גדולה שבתקופה הזאת לא פעילה ומקום להופעות ואירועים.
מבצר פורטו פלרמו היה במקור אי קטן, אשר חובר מאוחר יותר ליבשת באמצעות עבודות הטמנה. המבצר הוא מבצר תלת-צדדי עם שלושה מעוזי תותחים גדולים בפינות וטרסה פתוחה מדרום. למבצר חדר מרכזי משושה, עם תקרה כיפתית ושישה עמודים גדולים, המאפשרים גישה לכל החדרים והטרסות. החיילים שהו בחדרים מלבניים. ניתן להגיע לטרסה דרך גרם מדרגות. במבצר עמדות תצפית, שהיו מוגנות על ידי חומות ומספר בתי שמירה עם גגות אבן.
החניה למבצר נמצאת ליד מסעדה על החוף שהירידה אליה היא מדרך עפר שיוצאת מהכביש הראשי. סיירנו בחדרי המבצר, עלינו על גג המבצר לתצפית על האזור וצילומים וחזרנו לרכב להמשך דרכנו.
הימרה פשאט היא פשוט שיקוף קסום של החיים האלבניים המסורתיים. רחובות מרוצפים באבנים לא מסותתות, בתים עתיקים יפים, עצי פרי וחופות של גפנים. זה מסוג המקומות שפשוט שווה ללכת בהם לאיבוד. אפילו רק למשך שעה אם אתם קצרים בזמן. בראש הגבעה עומדות חורבות טירת הימרה ומשם נשקף נוף יפהפה על הסביבה והחוצה אל עבר חוף ליבאדי (livadhi).
הגענו לכניסה לכפר העתיק (כניסה בתשלום), והתחלנו לעלות בסמטאות הצרות לעבר מרומי הגבעה לכיוון שרידי המצודה, צפינו על כל האזור, ראינו את שרידי הכנסייה העתיקה
ב-19:30 לאחר תאום אנחנו יוצאים בנסיעה לעבר ELÉA Restaurant שהיא מסעדה יוונית משפחתית המציעה מטבח יווני וים תיכוני. בשעות הערב (אנחנו הגענו כבר בחשיכה) המסעדה מציעה נופים עוצרי נשימה של הימרה, במיוחד במהלך ארוחת ערב בשקיעה. היה מפגש מרגש, סוף סוף רואים מי נמצא בצד השני של הווטצאפ, הרבה דיבורים ואוכל מצוין ובסיום תמונה משותפת למזכרת (21:00)
תם יום מס' 13 של הטיול
יום מס' 14 של הטיול (יום חמישי 23/10/2025)
09:00 אנחנו עוזבים את מקום הלינה בהימרה ונוסעים צפונה לכיוון מעבר לוגרה, בחוץ עננים שמכסים את פסגות ההרים ונקווה שלא יסתירו לנו את הנוף, רגע ליפני הכניסה למנהרה אנחנו פונים לכביש SH8 ומתחילים לעלות לכיוון המעבר. זהו מעבר הרים גבוה בתוך הרי Ceraunian שלאורך הריוויירה האלבנית. המחבר את עמק דוקאט בצפון עם הימארה בדרום. תחנה ראשונה אנחנו עושים לתצפית ב- Big Bunker
לאחר הירידה מהמבצר אנחנו ממשיכים לכיוון העיר וולורה (Vlorë), הניווט מכוון לעבר "רחוב היהודים" (Jews' Alley) נכנסנו עם הרכב לסמטה צרה (הינה פה הרחוב) המשכנו לתמרן בסמטה ולהפתעתנו מצאנו חניה באחד הסיבובים (ללא תשלום, בררנו עם תושב המקום) ויצאנו לתור את מרכז העיר.
התחלנו בסמטת היהודים המשכנו לעבר מגדל השעון, אנדרטת העצמאות והמסגד שכולם נמצאים במרחק הליכה קצר האחד מהשני,
לאחר עזיבת העיר ונסענו לעבר Drashovica Monument,
לאחר הפסקה באנדרטה (14:20) אנחנו נוסעים ישירות לעבר מקום הלינה שהזמנו בבראט (Berat) אליו הגענו ב- 16:30 (Aliaj Guest House), התמקמנו בדירה והפעלנו את מכונת הכביסה, ולקראת ערב יצאנו לתור את העיר (18:00).
בראט – העיר מכונה עיר אלף החלונות בשל "קו הרקיע" הנוצר מבתיו הלבנים וחלונותיהם. העיר בת 2,400 השנים, גאוות האדריכלות האלבנית והוכרזה ב-2008 כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. בעיקר הודות למבנים העתיקים שבה, השילוב התרבותי בין המזרח למערב והדתות השונות ובזכות המנהגים והמסורות המקומיים. כל אלו הפכו אותה למוזיאון חי בן 2400 שנה. העיר יוצרת שילוב נפלא של תרבויות מזרח ומערב, תלבושות, מסורות ותפיסת עולם לבבית.
צעדנו לעבר הגשר התלוי וארור (Ura e Varur)
הגשר הנוכחי אינו הגשר המקורי שנבנה מעץ ע"י Ahmet Kurt Pasha. גשר זה נפגע בסוף מלחמת העולם הראשונה והגשר כיום הוא שחזור משנות ה-20 של המקור. הגשר משתרע על 130 מטר, רוחבו כ-5 מטר והוא כולל 7 קשתות בגובה של 10 מטר ובאורכים שונים (9-16.7 מטר) עם חלונות וכן מעקות עץ – מה שהופך אותו ליצירת אמנות נדירה שמשלבת עיצוב מקורי והנדסה מורכבת. גשר האבן בן שבע קשתות, מוביל אל גוריצה (Gorica), הרובע הנוצרי.
לאחר מעבר רובע החלונות בעיר המשכנו דרך המדרחוב שוקק המסעדות לכיוון מזרח ובהמשך לחדרנו (20:45).
יום מס' 15 של הטיול (יום שישי 24/10/2025)
בבוקר אנחנו יוצאים לדרך לכיוון הקניון של אוסומי (Kanionet e Osumit) (09:10)
הקניון של אוסומי ה"גרנד קניון" של אלבניה הוא באורך של 26 ק"מ והוא ממוקם 450 מ' מעל פני הים במחוז בראט, ומחוז סקראפאר. נופי הטבע המרשימים בקניון זה הופכים אותו לאחד האטרקטיביים באזור הבלקן ומתבצעים בו טיולי רפטינג על פני מפלים רבים. כאשר מטיילים בתוכו נדהמים מהיופי המפתיע, פיסות שמים יחד עם חלקים מהקירות האנכיים של אבן גיר אפורה וצמחייה ירוקה משתקפים באגנים הרבים של הנהר, ובכך יוצרים תערובת של צבעים וצורות הפוכות, בחלק מגזרותיו יש מפלים גדולים ומפתיעים ביופיים, במיוחד בימי שמש, שקרניהם נשברת על ידי טיפות מים, ויוצרות קשתות מהשמיים ועד למדרונות הנחל. על הקירות האנכיים של הקניון ישנם סלעים ושקעים רבים שנוצרו בתהליכי קארסט. ביניהם בולטת "Vrima e nuses", הממוקמת 800 מ' ליד הכפר ביגזי ושמהווה חלל / מערה קארסטית בצורת גלריה באורך של 7-8 מ' ובקוטר של כ-2 מ'. אין ספק שבקירות אבן הגיר האנכיים יש עוד מערות גדולות בהרבה, שמחכות לחוקרים לגלות את ערכיהם הרבים.
כביש אספלט סלול בצד המזרחי של הקניון לכל אורכו, עד לגשר Ura Lapanit (מעבר לגשר חברות השכרת הרכב לא מאשרות לנסוע!), לאורך הקניון יש מספר תצפיות מרשימות כגון (מצפון לדרום)
1. מרפסת התצפית שהירידה אליה היא מחניון הקמפינג Kampingu Kanioneve כ-4 ק"מ מדרום ל- Çorovodë.
טירת בראט נמצאת במיקום אסטרטגי על צוק תלול בגדה הצפונית של נהר אוסום. במקום התגוררו אנשים החל מהאלף ה-3 לפנה"ס, אבל הטירה הוקמה רק במאה ה-4 לפנה"ס. הטירה בנויה בצורת משולש בגודל 100X200 מטר, אבל היא נמצאת בתוך מתחם מבוצר גדול יותר (600X300 מטר) שהיקפו כקילומטר וחצי. הטירה והמתחם כולו נבנו במהלך השנים ע"י האיליריים, הביזנטיים, האלבנים והעותומאניים בהתאם למי ששלט באזור באותה התקופה ולאמונתו הדתית, למשל מסגדים, כנסיות וכו'. כיום טירת בראט כוללת 24 מגדלי שמירה ומספר כנסיות ביזנטיות מתוך כ-20 שהיו בה. בניגוד לטירות אחרות בעולם, טירת בראט משמשת עד היום למגורים. רוב בתי המגורים בטירה הם מהמאות האחרונות (המאות ה-18 וה-19), אך רוב המבנים שנמצאים בה הם מהמאה ה-13.
נכנסנו רגלית דרך שער החומה התחלנו בעליה דרך רחוב החנויות לכיוון המוזאון (Muzeu Kombëtar Ikonografik Onufri)
תם יום מס' 15 של הטיול
יום מס' 16 של הטיול (יום שבת 25/10/2025)
09:30 אנחנו עוזבים את הדירה ששימשה אותנו ביומיים האחרונים ומתחילים לנסוע צפונה על כביש SH72 עד למפגש עם כביש SH68 ופונים אליו (לכיוון הישוב Kosovë), לאחר שעוברים את הישוב לכיוון צפון אנחנו נכנסים לאזור אגמי Dumrea.
באזור זה יש 86 אגמים קרסטיים בגדלים שונים שלכל אחד מהם תכונות ייחודיות, כך שהם שילוב יוצא דופן של נוף מרהיב ומיקום מושלם.
דגמנו מספר אגמים לאורך הדרך וביניהם Liqeni Zemër, Liqeni i Degës, Plazhi Merhojës, Liqeni i Rumbullakët ו- Liqeni i Belshit.
לאחר שעברנו את הישוב Belësh פנינו בכיוון כללי מזרחה לעבר אגם באניס (liqeni i banjës).
09:30 אנחנו עוזבים את הדירה ששימשה אותנו ביומיים האחרונים ומתחילים לנסוע צפונה על כביש SH72 עד למפגש עם כביש SH68 ופונים אליו (לכיוון הישוב Kosovë), לאחר שעוברים את הישוב לכיוון צפון אנחנו נכנסים לאזור אגמי Dumrea.
באזור זה יש 86 אגמים קרסטיים בגדלים שונים שלכל אחד מהם תכונות ייחודיות, כך שהם שילוב יוצא דופן של נוף מרהיב ומיקום מושלם.
דגמנו מספר אגמים לאורך הדרך וביניהם Liqeni Zemër, Liqeni i Degës, Plazhi Merhojës, Liqeni i Rumbullakët ו- Liqeni i Belshit.
אגם באניס הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בגרמש, עיירה קטנה ויפה במרכז אלבניה. אגם טבעי זה מציע יופי טבעי יוצא דופן וסביבה שלווה ומרגיעה למבקרים. ההיסטוריה של אגם באניס מתחילה בתקופה העתיקה, כאשר אזור זה היה חלק מגוף מים גדול יותר, המכונה אגם גראמש. במהלך השנים, עקב תהליכים גיאולוגיים והתערבות אנושית, נוצר אגם באניה כפי שאנו מכירים אותו כיום. הוא נוצר בעיקר ממימי נהר דבול, הזורם דרך אזור הררי זה. אגם באניס מוקף בנוף הררי מרהיב עם יערות עבותים והרים גבוהים המשתרעים עד האופק. מימי אגם זה עשירים בצמחייה ובעלי חיים מגוונים, מה שהופך אותו ליעד אטרקטיבי לדייגים.
הגענו לאגם (11:50) ועצרנו במספר מקומות לצילומים,
בהמשך הדרך פנינו לעבר קניון הולטה (Kanioni i Holtës), הפניה היא לכביש מס' SH71 ומיד לאחר כ-1 ק"מ יש פניה לדרך משובשת שממשיכה עוד 1 ק"מ ונהפכת לכביש אספלט טוב אבל צר עם סיבובים, לאחר כ-7 ק"מ יש פניה לדרך עפר טובה (עוד 1 ק"מ) לעבר מסעדת Bar Restorant Kanioni i Holtës, שהיא נקודת ההתחלה של הקניון. הגענו למסעדה (12:45) וישבנו לנשנש ארוחת צהרים, 
ובסיום הארוחה ירדנו לכיוון הקניון, התברר שבעקבות הגשמים של שבוע שעבר כל הכניסה לקניון מכוסה בבוץ טובעני ותוך מס' דקות הבנו שזאת לא דרך עבורנו בזמן הזה, חזרנו למסעדה, שטפנו את הנעלים מבוץ (יש בחצר המסעדה ברץ + צינור ל"בעיות" האלה), וחזרנו לרכב.
קניון הולטה הוא פנינה נסתרת המשתרע לאורך 3 קילומטרים. בתוך הקניון, מצד אחד, זורמים זרמי מים קרים מהרי פורוסאן, ורק כמה מטרים הלאה, למרגלות הצוק, נובעים מים תרמיים חמים בעלי צבעם וריחם האופייניים. במקום מערות קארסט מאבן גיר כוללות נטיפים וזקיפים מדהימים, בעוד צמחייה עבותה ומפלי מים קטנים משפרים את יופיו. הצבעים הרבים הופכים את היופי הטבעי הזה ליעד בלתי נשכח. הליכה במים, גם עמוקים, ואם יש צורך ללכת עם התיקים מעל הראש.
מכאן יצאנו חזרה לכיוון הכביש הראשי ואיתו צפונה לאורך האגם, בהמשך עלינו על כביש מס' SH7 לכיוון הים ולעבר הפארק הלאומי דיביאקה-קרבאסטה (Divjaka-Karavasta National Park). בסיום הדרך הגענו ל- Kulla 360° שבפארק (15:25).
הפארק הלאומי דיביאקה-קרבאסטה הוא מתחם הביצות הגדול ביותר באלבניה, המורכב מארבע לגונות (קרבאסטה, גודולאט, גודולאט א פישס, ספיאקסהו) בשטח של כמעט 5,000 דונם. הוא כולל את דיונות החול ואת דלתת הנהר הממוקמות בחלק המרכזי של האזור המערבי, בין נהר שקומבין בצפון לנהר סמאן (תעלת מיסקה) בדרום.
הלגונה מופרדת מהים על ידי יער האורנים של דיביאקה ולגונה של גודולה. קרבאסטה היא אחת משלושת אתרי הרמסאר באלבניה: היא משמשת כמקלט למספר רב של ציפורים חורפות, והיא גם אתר חשוב למינים רבים בעלי עניין שימורי רב, כמו השקנאי הדלמטי (Pelecanuscrispus). אי השקנאי (Pelican Island) ממוקם בצפון-מערב לגונת קרבאסטה. זהו מקום בעל חשיבות רבה לרביית שקנאים דלמטיים. אורן הבר רשום גם כאנדרטה טבעית באלבניה. הוא מייצג עץ אורן בן 410 שנה הממוקם בדרום-מערב החלק הצפוני של היער.
עלינו למגדל התצפית (בתשלום) במדרגות כי עדיין המעלית לא עובדת, צפינו מלמעלה וירדנו לרכב, סיירנו עם הרכב לכיוון הים וחזרנו לאזור המזרחי וטיילנו רגלית לאורך תעלת המים שמתחברת ללגונה קרבאסטה,
לקראת השעה 17:00 עזבנו את האזור ונסענו במשך שעה צפונה לעיר דורס (Durrës). סימנו בגוגל את אזור הטיילת שליד החוף, בעיר נתקלנו בפקקי תנועה לאורך כל העיר, עד שהייאוש ניכנס בנו והחלטנו לעשות פרסה ולברוח מהעיר בזמן הניסיון להסתובב נכנסנו לחניון פתוח והחלטנו להשאיר את הרכב שם ולטייל ברגל (מזל יותר משכל).
סיירנו לאורך חוף הים לכיוון דרום ובהמשך פנינו לעבר המגדל העתיק (Venetian Tower of Durrës)
עברנו ליד פסל מלך הים (Rodon, the God of the Sea) והכיפה היפה והגדולה שמעל לכביש הראשי (The Convex Dome) והמשכנו לעבר האמפיתאטרון של דורס (Amfiteatri antik romak në Durrës), 
לידו נכנסנו למסעדת פסטות מצוינת (PastaMania) לארוחת ערב, בסיום הארוחה צפינו מהרחבה המוגבהת שליד המסגד לעבר כיכר העיריה הגדולה (Shatervani) והתחלנו לחזור לחניה,
שילמנו עבור החניה (19:20) והתחלנו בנסיעה לכיוון שדה התעופה של טירנה, הגענו לחברת השכרת הרכב (קפיטל) שהייתה מצוינת, ב-20:10 הרכב התקבל במהירות וללא שום בעיה או תלונה ואנחנו כבר בדרכנו (ברגל) לכיוון הטרמינל.
את שלושת השעות הבאות העברנו בצ'ק איין ומסירת הטרולים, ביקורת דרכונים (אלקטרונית) ובהמתנה לטיסה.
טיסת סאן דור יצאה ב-23:30 ובשעה 01:50 (שעון קיץ מקומי) נחתנו בארץ, איסוף הטרולים, המונית חיכתה מחוץ לטרמינל ונסיעה ישר הביתה.
מסלול הטיול שעשינו בדרום אלבניה
הגענו לאגם (11:50) ועצרנו במספר מקומות לצילומים,
קניון הולטה הוא פנינה נסתרת המשתרע לאורך 3 קילומטרים. בתוך הקניון, מצד אחד, זורמים זרמי מים קרים מהרי פורוסאן, ורק כמה מטרים הלאה, למרגלות הצוק, נובעים מים תרמיים חמים בעלי צבעם וריחם האופייניים. במקום מערות קארסט מאבן גיר כוללות נטיפים וזקיפים מדהימים, בעוד צמחייה עבותה ומפלי מים קטנים משפרים את יופיו. הצבעים הרבים הופכים את היופי הטבעי הזה ליעד בלתי נשכח. הליכה במים, גם עמוקים, ואם יש צורך ללכת עם התיקים מעל הראש.
מכאן יצאנו חזרה לכיוון הכביש הראשי ואיתו צפונה לאורך האגם, בהמשך עלינו על כביש מס' SH7 לכיוון הים ולעבר הפארק הלאומי דיביאקה-קרבאסטה (Divjaka-Karavasta National Park). בסיום הדרך הגענו ל- Kulla 360° שבפארק (15:25).
הלגונה מופרדת מהים על ידי יער האורנים של דיביאקה ולגונה של גודולה. קרבאסטה היא אחת משלושת אתרי הרמסאר באלבניה: היא משמשת כמקלט למספר רב של ציפורים חורפות, והיא גם אתר חשוב למינים רבים בעלי עניין שימורי רב, כמו השקנאי הדלמטי (Pelecanuscrispus). אי השקנאי (Pelican Island) ממוקם בצפון-מערב לגונת קרבאסטה. זהו מקום בעל חשיבות רבה לרביית שקנאים דלמטיים. אורן הבר רשום גם כאנדרטה טבעית באלבניה. הוא מייצג עץ אורן בן 410 שנה הממוקם בדרום-מערב החלק הצפוני של היער.
עלינו למגדל התצפית (בתשלום) במדרגות כי עדיין המעלית לא עובדת, צפינו מלמעלה וירדנו לרכב, סיירנו עם הרכב לכיוון הים וחזרנו לאזור המזרחי וטיילנו רגלית לאורך תעלת המים שמתחברת ללגונה קרבאסטה,
סיירנו לאורך חוף הים לכיוון דרום ובהמשך פנינו לעבר המגדל העתיק (Venetian Tower of Durrës)
טיסת סאן דור יצאה ב-23:30 ובשעה 01:50 (שעון קיץ מקומי) נחתנו בארץ, איסוף הטרולים, המונית חיכתה מחוץ לטרמינל ונסיעה ישר הביתה.
סה"כ נסענו בטיול כ-2,400 ק"מ וחזרנו עם כ-4,300 תמונות שאת חלקם הקטן העלתי פה לפוסט
תם טיול נפלא לאלבניה!
לחזרה לסיכום אלבניה צפון לחץ >>> כאן <<<
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה