יום שני, 15 ביולי 2024

מונטנגרו 07/2024






 8 ימים במונטנגרו 01/07-09/07/2024

סיכום הטיול במונטנגרו

על מנת לנהוג במונטנגרו יש לקחת כמה דברים לתשומת לב הנהגים (ומי שיושב לצידם), הכבישים הראשיים טובים מאד ומשולטים, הכבישים שמגיעים לרוב האתרים הם בעלי מסלול אחד בלבד וכאשר מגיע רכב ממול צריך לתמרן בזהירות רבה! (כדאי מאד להשאיר את האגו הנהיגה בארץ),
כמעט כל הנהגים מכירים את הנושא וכאשר רואים רכב ממול - הראשון שמוצא פיסת קרקע ע"מ לרדת לשוליים עוצר וממתין וכולם עושים את זה, לא שמענו הפעלת צופר לנהגים במשך כל הטיול (לכולם יש כנראה הרבה סבלנות). מזג האוויר חוץ מיום גשום אחד היה חם מאד! מעל 33 מעלות.

ועכשיו לטיול עצמו

היום הראשון (יום שני 01/07/2024)
טיסת סנדור (אל על) יצאה בזמן (11:50) ונחתנו בשדה התעופה של טיווט (Mrčevac) ב-13:40, אנחנו רק עם 2 טרולים ופונים ישר לחברת השכרת הרכב (אלמו) לקבלת הרכב שהזמנו מהארץ. בשעה 14:30 אנחנו עוזבים את השדה בדרך ליעד הראשון שלנו - העיירה פראסט (Perast), עיירה ציורית, על קו המים, עם טיילת יפה ובתי אבן מפוארים, וממולה 2 איים קטנים שהמפורסם בהם הוא האי עם הכנסייה הכחולה "גבירתנו של הסלעים" (Our Lady of the Rocks), לעיירה הגענו לאחר שעה של נסיעה דרך הפקקים הארוכים בזמן חציית העיירה קוטור (Kotor). סיירנו לאורך הטיילת והסמטאות הקרובות אליה במשך שעה ורבע וחזרנו לרכבנו להמשך הדרך.
בהמשך הדרך עברנו את הישוב ריסאן (Risan) ופנינו צפונה על כביש מס' P-11 ובהמשך M-11 לכיוון מקום הלינה שהזמנו בניקשיץ' (Nikšić), לפני העיירה ישנה תצפית יפיפייה על אגם מלאכותי, אגם סלאנו (Slano jezero - Vidikovac), עם איים קטנים לאורכו. האגם נוצר בשנת 1950 לתפעול תחנת הכוח המקומית.

ממש בכניסה לעיר ליד שדה התעופה של העיר הופיע לפנינו אנדרטה עם מטוס 
ספיטפייר עם סמלי חיל האוויר הישראלי, שאלה ראשונה שקופצת לנו בראש מה עושה מטוס עם סמלי חיל האוויר הישראלי פה?, מיד פנינו לכיוון האנדרטה ועצרנו, מיד איך שיצאנו מהרכב הגיע לעברנו בחור צעיר והתחיל לדבר איתנו בעברית! מיד שאלתי מי למה ואיך הוא יודע שאנחנו ישראלים?
מתברר שהוא אחראי על ביצוע הקמת האנדרטה לזכר העזרה של היגוסלבים ב- "מבצע ולווטה" שהיה מבצע הטסה לישראל של מטוסי ספיטפייר שנרכשו בצ'כוסלובקיה בשנת 1948 והאנדרטה הזאת מסמלת את הוקרת מדינת ישראל לרפובליקה היוגוסלבית ולעיר ניקשיץ' במיוחד.
והשבוע תחנך האנדרטה בהשתתפות נציגים מחיל האוויר הישראלי, מדינת ישראל ונציגים מקומיים, צילמנו את האנדרטה מכל הכיוונים והמשכנו לעבר מקום הלינה שלנו בעיר,

למקום הלינה הגענו ב-18:20 התארגנו קצת ויצאנו בנסיעה לעבר גשר קארב – (1896) שמוקדש לקיסר הרוסי אלכסנדר השלישי, שמימן בשנת 1896 את בניית הגשר המונומנטלי בעל 18 קשתות. הוא חוצה את נהר זיטה ואת העמק שלו. ירדנו לתחתית הגשר שם יש קשת קטנה להולכי רגל צילמנו מכל הכיוונים וחזרנו למעלה לרכב, וכאן חזרנו לעיר אכלנו באחת המסעדות ארוחת ערב וחזרנו למקום הלינה (21:00).

תם היום הראשון של הטיול.

יום מספר 2 (יום שלישי 02/07/2024)
התעוררנו לקול רעמים וסופת גשם מלווה ברוחות בחוץ, נשארנו עוד קצת בחדר וחישבנו את מסלול הטיול להיום, הייתה הפוגה קצרה ואנחנו יוצאים להמשך הטיול (08:40), עוצרים בקונדיטוריה ממול לקנות מספר נשנושים להמשך היום ופונים דרומה לכיוון מנזר אוסטרוג (Manastir Ostrog), בחלקים מהדרך גשם שוטף אבל לקראת ההגעה הגשם מפסיק ולמרות השמים האפורים הראות לא נפגעת, עולים לכיוון החניה של המנזר ומשאירים במקום את הרכב (09:30) מהחניה יש עוד עליה רגלית בשביל מסודר, המנזר התלוי על מצוק בגובה 900 מטר, והוא האתר המקודש ביותר לנצרות האורתודוכסית במונטנגרו. סיירנו בחדרי המנזר וירדנו חזרה לרכב (10:10).

אנחנו יורדים עם הרכב בחזרה לכיוון הכביש הראשי (E-762) וממנו פונים צפונה עוברים את העיר ניקשיץ' וממשיכים לכיוון הישוב פלוזינה/פלוזין (Pluzine), בדרך תצפית יפה על מאגר המים Pivsko Oko וגם דרך צרה (מאד) לרדת עד לחופו, במאגר יש חווה לגידול דגים ואנחנו נוסעים בזהירות במורד הדרך הצרה למטה (11:35), לאחר מספר צילומים עולים חזרה לכביש הראשי וממשיכים צפונה לכיוון מנזר פיבה שנבנה במאה ה-16 והועתק לאחר בניית הסכר (חבל על הזמן). וממשיכים לכיוון פלוזין שחוץ מכנסיה חדשה (וגשם) שנבנית בו עם כיפות מוזהבות לא ראינו בה שום דבר מיוחד.
אנחנו ממשיכים צפונה לכיוון סכר מראטיניה (Mratinje Dam) שנבנה על נהר הפיבה (Piva) הכביש (E-762) חוצה בגשר את פיצול האגם

וממשיך דרך "אין סוף" מנהרות קצרות לכיוון הסכר שהנוף של האגם נשקף בין מנהרה למנהרה, הגענו לסכר, עברנו אותו וירדנו עד תחתית הסכר (12:45). צילמנו והתחלנו לעלות חזרה לכיוון הסכר עצמו שזכה גם למספר צילומים.

יש לציין שהכביש ממשיך צפונה עד מעבר הגבול לבוסניה אך אנחנו מתחילים לעשות את כל הדרך חזרה דרומה לכיוון פלוזין.
בדרך מספר עצירות בין המנהרות לצילומים, מעט לפני הגשר שחוצה את האגם אנחנו פונים לכביש P-14 שיעלה אותנו לכיוון מעבר הרים סדלו (Prevoj Sedlo) שנמצא בגובה של 1907 מ' ונמצא כבר בשמורת דורמיטור (Durmitor). באמצע העלייה תצפית נוספת (Piva Canyon viewpoint) למבט מלמעלה על האגם,

יש לציין שיש הרבה מקומות לתצפיות חלקם בכלל לא מסודרות, הכביש צר ולא תמיד יש מקום איפה לעצור ולפעמים יש צורך לתמרן אם מגיעה מכונית ממול.
אנחנו עושים הפסקת שתיה ונשנוש (14:00) ליד Monument to the victims of the 2nd world war במקום מספר מקומות לינה ושני בתי קפה/מסעדות. לאחר ההפסקה אנחנו ממשיכים עם הדרך (P-14) דרומה ומזרחה לכיוון העיירה ז'אבליאק (Žabljak), בדרך מספר ישובים קטנים ומבודדים, תצפיות נוף עד שמגיעים למעבר ההרים Mountain pass Sedlo, לא הצלחנו לראות את כל הנוף סביב עקב עננות נמוכה על פסגות ההרים, מכאן הדרך מתחילה לרדת ובסיומה מתחברת לכביש הראשי (P-5) שבו פנינו צפונה לכיוון העיירה ז'אבליאק (Žabljak) עברנו מעט את העיירה והגענו למלוננו לשתי הלילות הקרובים (15:40), מכיוון שמזג האוויר לא היה "משהו" החלטנו להישאר במלון וגם לאכול בו את ארוחת הערב.
לינה 2 לילות – ב- Hotel PAVLOVIĆ (מומלץ)
תם היום השני של הטיול.

יום מספר 3 (יום רביעי 03/07/2024)
התעוררנו לבוקר מעונן חלקית ולאחר התארגנות וארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לטייל (08:50), היום יוקדש כולו לפארק הלאומי דורמיטור (Nacionalni park Durmitor), 10 דקות נסיעה ואנחנו מגיעים לכניסה של האגם השחור (Crno jezero), משלמים עבור הכניסה לחניה. זהו האגם הקרחוני הגדול ביותר והיפה ביותר שנמצא בשמורת דורמיטור ושוכן ברום של 1,442 מטר. ומורכב למעשה משני אגמים קטנים המחוברים ביניהם באמצעות תעלה צרה. האגם השחור נקרא כך בשל עצי האורן השחור (Pinus nigra) המשתקפים במימיו הצלולים וצובעים אותו בגוונים כהים. בתחילה יש הליכה של כ-600 מטר עד שמגיעים לאגם עצמו,
וכאשר הגענו לאגם אנחנו יוצאים רגלית להקיף אותו, רוב הדרך היא בהליכה נוחה עם שביל מאד ברור אך לאחר חצית המעבר בין 2 חלקי האגם השביל נהיה צר ועובר בין הצמחים (בחלק המערבי של האגם) בשלב מסוים חשבנו שאנחנו לא בדרך אך לפנינו הלכו מטיילים נוספים, עד שהגענו לטיפוס תלול, רק החבל שהשתלשל מלמעלה סימן לנו שזאת הדרך לאחר התלבטות קצרה (לחזור את כל הדרך חזרה) שרי שוכנעה לעלות בעזרת החבל כלפי מעלה להמשך הדרך.
המשך הדרך היה בשביל צר שרובו מסומן בסרטי פלסטיק שקשורים על העצים אבל ללא אתגרים נוספים, החלק הצפוני של האגם שטוח עם שבילים רחבים ועבר בנינוחות, בסיום ההקפה אנחנו עולים על הכביש שמוביל לחניה ומסיימים את כל המסלול לאחר שעתיים של צעידה.
אנחנו מתחילים בנסיעה לכיוון תצפית Momcilov grad הצופה על כל העיירה ונמצאת באזור הסקי, למעשה זאת מסעדה שממנה רואים את קו הרכבל של הסקי והמון ירוק בעיניים, ביניהם מבצבצים הגגות הצבעוניים של ז'בליאק, העלייה לתצפית בדרך צרה ויש לשים לב אם באים רכבים ממול ולתמרן בהתאם, ב-11:20 הגענו לתצפית, סיור קצר על מרפסת המסעדה וצילומים ונוסעים חזרה למטה לעיירה ז'אבליאק (Žabljak), עוצרים במרכז לקניות בסופר ועוזבים את העיירה.
אנחנו עכשיו בדרך לאגם השטן (Vražje jezero), מתברר שבמפות גוגל יש שני אגמים שסמוכים אחד לשני עם אותו שם, אחד גדול ואחד קטן, ב-12:30 אנחנו מגיעים לאגם הגדול, האגם בעל גוון טורקיז ונמצא בגובה של כ-1411 מטר מעל פני הים. אנחנו מחנים את הרכב ויורדים לשפת האגם, למקום הגיע גם עדר גדול של עיזים שדאגו לנו לתמונות יפות של עיזים ואגם.
בהמשך הדרך צפונה הגענו לאגם הקטן (13:00). מכאן פנינו לאגם Zminica אגם מושלם, ומוקף ביער עבות. יש שביל סביבו, וספסל לישיבה וזהו אחד האגמים היפים ביותר בדורמיטור, כאן עשינו הפסקת נשנוש צהרים (13:30-14:15).
לאחר ההפסקה אנחנו מתחילים לחזור את כל הדרך חזרה לכיוון האגם השטן (בדיעבד מבחינת המסלול היה כדאי להתחיל באגם הזה) וממשיכים דרומה לכיוון אגם בוקוביץ Glava Bukovice (15:50), בהמשך דרומה (Bukovica Waterfalls) מפלים לא מרשימים אבל אם כבר אנחנו בסביבה אז ירדנו לראות אותם (16:20).
ומכאן אנחנו חוזרים למלוננו אליו הגענו ב-17:00.
תם היום מס' 3 של הטיול.

יום מספר 4 (יום חמישי 04/07/2024)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו עוזבים את המלון (09:10) היעד - גשר הטארה (Most na Đurđevića Tari) שנמצא כ-20 ק"מ מהמלון, הדרך לגשר קצרה אבל מפותלת ובירידה ללא סוף (הכביש מצוין) לגשר אנחנו מגיעים לאחר חצי שעה של נסיעה, עוברים את הגשר וחונים מיד לאחר מעבר הגשר בצד ימין ליד הדוכנים ויוצאים רגלית לחצות את הגשר לצד השני תוך כדי צילומים ולאחר מכן חזרה לכיוון הרכב בדרך רואים את אלה שחוצים את הקניון באומגה מצד לצד, סה"כ סיירנו באזור הגשר כחצי שעה.
רצינו לרדת דרומה לכיוון קולאשין בכביש מס' P-4 אך מתברר שהכביש חסום בהמשך הדרך וגם יש שילוט בהתאם למרות הכל החלטנו לרדת דרומה על הכביש ע"מ לראות את הנוף של קניון הטרה (בקטע הזה מבוצע גם רפטינג), נסענו במשך כחצי שעה עד קמפינג Eko Oaza-Tear of Europe שלאחריו הכביש חסום והתחלנו לחזור לכיוון הגשר, בדרך נכנסנו למנזר דוברילובינה לראות את ציורי הקיר העתיקים (אסור לצלם בפנים), במתחם יש בית מגורים של הנזירות וכנסייה עתיקה מהמאה ה-15 עם ציורים עתיקים שנשמרו חלקית מאותה תקופה.
המשכנו צפונה על כביש P-4 חצינו שוב את גשר טרה והמשכנו לכיוון הישוב "פלייבליה" (Pljevlja) ששוכנת בצפון מונטנגרו, ומשמשת כבירת מחוז פלייבליה. ממוקמת כ-5 ק"מ דרומית לגבול עם סרביה. לפני העיר ותחנת החשמל נכנסנו לדרך עפר בצד שמאל לעבר אגם קטן ללא שם לנשנוש צהרים (12:15).
לאחר ההפסקה חזרנו לכביש הראשי והמשכנו לכיוון העיר, לא סיירנו בעיר אלה רק חצינו אותה מדרום ולאחר מכן פנינו דרומה על כביש מס' P-10, נכנסנו בהמשך הדרך למנזר דובוצ'יקה Monastery Dubochica, Church Saint Nichola במקום לא היה אף אחד אז הרשתי לעצמי להדליק את האור ולצלם את הציורים העתיקים בתוך המנזר וחזרנו לרכבנו (13:20), בהמשך הדרך מספר פיתולים חזקים עם נוף עוצר נשימה לעבר אגם אוטילוביץ' (Jezero Otilovići (Dubočica)) וגשר שחוצה את אחת השלוחות שלו,
לאחר 5 ק"מ מהכניסה למנזר יש פניה מערבה (ימינה) לדרך צרה (חלקה דרך עפר עבירה לכל כלי רכב) לעבר Meandri Ćehotine viewpoint תצפית מדהימה על פיתולי הנהר לפני התצפית חניה קטנה ו-10 דקות הליכה לכיוון (13:50-14:10).
לאחר יציאה חזרה לכביש הראשי אנחנו ממשיכים דרומה עד למפגש עם כביש E-65 ופונים מערבה לעבר שמורת ביוגרדסקה גורה (Biogradska Gora National Park), לשמורה הגענו ב-15:40, שילמנו דמי כניסה ועלינו עם הרכב עד לחניה ליד האגם. התארגנות קצרה ופנינו לבית הקפה שנמצא ליד החניה, הפסקת קפה קר + שירותים ואנחנו יורדים לשביל שמקיף את האגם, השביל נוח מאד ומתאים לכל הגילאים, בחלקו הדרומי של האגם יש שביל עץ שעובר מעל השטח שמוצף לפעמים, ומוקף בצמחיה מרובה עם עלים ענקיים, סיום השביל עץ הוא גם מחצית הדרך של הקפת האגם (להולכים עם כיוון השעון), ומכאן צועדים צפונה לאורך הגדה המערבית של האגם כאשר ברקע משתקפים במים העצים וההרים ממול,
את השמורה עזבנו ב-17:30 ונסענו ישירות לדירה ששכרנו ל-2 לילות הקרובים בקולאשין (Kolasin) לדירה הגענו ב-17:55, התארגנו קלות ויצאנו לסיור במרכז העיירה, העיירה נמצאת בגובה של 954 מטר מעל פני הים ובעלת אקלים נח מאוד. בעיירה עצמה מגיעים ממקום למקום ברגל. המקום קטן. ישנן מסעדות לרוב במרכז העיירה, לאחר סיבוב בכיכר המרכזית ובמדרחוב (הקצר) של העיירה בחרנו מסעדה לארוחת הערב (Konoba Nišavić), המסעדה מומלצת מאד ונמצאת בקצה המדרחוב, בסיום הארוחה חזרנו רגלית למקום הלינה שלנו.
תם היום מס' 4 של הטיול.

יום מספר 5 (יום שישי 05/07/2024)
היום הוקדש לחלק המזרחי והפחות מוכר למטיילים, אנחנו יוצאים מקולאשין (08:55) לכיוון הרכבלים של קולאשין אבל מתברר שכל אזור הרכבלים (Kolasin 1600 Ski Center + Kolašin 1450) נמצא בשיפוצים ובתנופת בניה נרחבת והרכבלים לא עובדים, אנחנו ממשיכים בנסיעה מזרחה, חוצים את המנהרה הארוכה (כמעט 3 ק"מ) וממשיכים עם הכביש עד לעיר בראן (Berane) ופונים דרומה על כביש מס' P-2 ובהמשך כביש מס' M-9 עד שהגענו לאגם פלאב (Plav's Lake) (10:40).
זהו האגם הקרחוני הגדול ביותר במונטנגרו, והוא גם האטרקציה התיירותית הידועה ביותר באזור. את הרכב השארנו בחניון בחוף המזרחי ליד הכניסה לרציף עץ והלכנו לעשות סיבוב על הרציפים, במקום אפשרות להשכרת כלי שייט קטנים, בריכה מתוחמת בין הרציפים עם מקפצות גבוהות, צמחי מים מסביב ונופי השתקפות מכל כיוון, 
עשינו על הרציפים הפסקת נשנוש קצרה עד 11:20 ויצאנו לעבר עמק רופוג'אנה (Ropojana Valley) הדרך לשם היא בכבישים צרים בין בתים כפריים, המקום קרוב לגבול אלבניה ונראה שהאוכלוסייה במקום היא ברובה מוסלמית (לפי המסגדים שנמצאים באזור), עברנו את העיירה הקטנה גוסינייה (Gusinje) ועצרנו בתחנת המידע Visitors Center, National Park Prokletije, Gusinje לאחר קבלת ההסברים החלטנו להתחיל מ"הקשה לקל" נסענו דרומה (כביש צר מאד) עד החניה שנמצאת ליד המסעדה שצמודה למפל Grlja, את הרכב השארנו בחניה (12:05), לקחנו מים לדרך והתחלנו לצעוד לכיוון עין החגב (Oko Skakavice' The Eye'), 40 דקות הליכה בשביל נוח מאד (מתאים לרכבי 4X4) והגענו למקום,
הרבה ילדים היו במקום (טיול מאורגן / קייטנה) אבל זה לא הפריע להתפעל מיופיו של המקום זהו מעיין מים קארסטי המזכיר עין כחולה. ידוע בתור הפנינה של רכס ההרים, מעיין המים המתוקים הזה הוא פלא טבעי, המים הכחולים יוצאים מעומקו של חור בעומק 70 מטר באדמה.
היינו במקום עד 13:20 והתחלנו לחזור חזרה לחניה, מפל Grlja נמצא ממש צמוד לחניה (13:45) וצונח מצוק כ-20 מ' לתוך קניון עמוק באדמה, אפשר לראות אותו רק מהגדה למעלה ואין אפשרות לרדת למטה, לאחר מספר צילומים פנינו למסעדה שצמודה למקום להפסקת קפה קר.
מכאן חזרנו בנסיעה לכיוון מרכז המיידע ופנינו לעבר מעינות "ספרינג" שנמצאים כ-500 מ' ממרכז המידע. אלה מים שמבעבעים מהאדמה וזורמים לכיוונים שונים במקום מספר מבנים ישנים (ויפים לצילום) והרבה נוף, הסתובבנו בשני חלקי האגם, אחד מעבר לגשר עץ מיד בסיום הכביש והשני מתחיל ליד המסעדה ועזבנו את המקום (14:45).
מכאן התחלנו את הנסיעה חזרה לכיוון קולאשין לעבר מקום הלינה שלנו, עברנו את האגם מהצד המערבי שלו והמשכנו צפונה על כביש M-9 עד הפניה לעבר מעבר ההרים Prevoj Trešnjevik, מעבר למעבר ההרים מדרום רואים את אחד הרכסים היפים ביותר בבלקן הוא רכס הקומובי (Комови). המהווה חלק מהאלפים הדינריים. פסגתו הגבוהה ביותר מגיעה לגובה 2,487 מטר. לחדרנו הגענו ב- 16:40, למרות הנסיעה הארוכה לאזור המבודד לפי דעתנו זה היה יום מוצלח מאד את ארוחת הערב אכלנו באותה מסעדה כמו אתמול (Konoba Nišavić).
תם היום מס' 5 של הטיול.

יום מספר 6 (יום שבת 06/07/2024)
היום אנחנו עוזבים את קולאשין לאחר ארגון כל הדברים אנחנו יוצאים לדרך (08:45), פונים לכביש מס' E-65 ותחנה ראשונה מנזר המורצ’ה (Moraca Monastery) זהו אחד מהמנזרים המרשימים ביותר במונטנגרו, וממוקם מעל קניון נהר המוראצ'ה, המנזר נבנה במאה ה-13 והוא מיוחד בציורי הקיר מהמאות ה-16 וה-17 ובהם דמויות מוארכות שנראות לא מהעולם הזה, עם עיניים גדולות. למנזר הגענו ב- 09:15 וסיירנו בתוכו כחצי שעה המנזר מטופח מאד עם פרחים מכל כיוון.
לאחר שעזבנו את המנזר פנינו לכיוון קניון נהר מרטביצה (Mrtvica Canyon) אך מאחר שלרדת מהחניה לקניון הדרך לוקחת כחצי שעה (ואחר כך צריך גם לחזור) והחום בחוץ נהפך לבלתי ניסבל וויתרנו על הרעיון וחזרנו חזרה לכביש הראשי, אנחנו ממשיכים דרומה, תחנה נוספת עשינו לצילום בגשר התלוי Most na sajlama
והמשכנו לכיוון עיר הבירה פודגוריצה (Podgorica), מצאנו חניה ליד גשר המילניום (11:15) ולמרות החום יצאנו לסיבוב באתרים המרכזיים של העיר. חצינו את נהר המורצ'ה לכיוון מזרח על גשר מוסקבה (Moscow bridge) לאחר חצית הגשר הלכנו לכנסיית ג'ורג' הקדוש משם חזרנו לכביש הראשי ונכנסנו למדרחוב והלכנו לאורכו עד לבניין העירייה (Municipal assembly of Podgorica), מכאן פנינו לעבר כיכר הרפובליקה וממנה המשכנו דרומה לעבר העיר העתיקה ורחבת מגדל השעון (Clock Tower), יש שעון עובד במגדל אך הוא רק בצד אחד של המגדל, מכאן נכנסנו בין סמטאות העיר העתיקה לעבר גשר ריבניקה ( (Most na Ribnici– גשר עות’מני עתיק שעובר מעל נחל לידו יש מסעדה בה ישבנו למנוחה ושתיה קרה (12:40),
בהמשך חצינו את הגשר העותומני ועלינו לכיוון גשר Blažo Jovanović Bridge, חצינו את הנהר ופנינו צפונה דרך הפארק חזרה למקום החניה של הרכב (13:20), אם הרכב נסענו לראות את הפסל St. Peter of Cetinje Monument ועזבנו את העיר לכיוון מפלי הניאגרה (Vodopad Nijagara) אליהם הגענו ב-13:40. ירדנו לסייר באזור הבריכה ליד הסכר והמפלים בהמשך הנחל ועלינו חזרה לרכב (14:15).
יצאנו מאזור המפלים חזרה לכיוון פודגוריצה ופנינו דרומה לכביש הראשי מס' M-2.3 ונסענו בו עד הפניה לכיוון דרום לעבר Skadar viewpoint, הפניה היא ליד בית קברות קטן (Groblje Meterizi) ל- כביש צר מאד!
ואיתו מתחילים לרדת לכיוון אגם סקדאר ולא לחינם אני מדגיש את זה, כי מעט מקומות יש לאורך הדרך בהם יכול לעבור רכב שמגיע ממול (שום רכב לא הגיע ממולנו לאורך הדרך) ונראה לי שהנהגים מוותרים על הרעיון לעלות בכביש הזה, בדרך מספר רב של נקודות בהן ניגלה יופיו של האגם (עוצרים, מצלמים וממשיכים), התצפית עצמה נמצאת ממש באחד העיקולים האחרונים של הירידה ויש בה מקום עצירה למכוניות בודדות,
מיד לאחר התצפית הזאת מגיעים לתצפית פאבלובה סטרנה (Pavlova Strana Vidikovac) כאן יש מגרש חניה מסודר + מסעדה במקום, לכאן גם מגיעים (מלמטה) מיניבוסים עם מטיילים. בהמשך הירידה מגיעים לגשר שחוצה את הנהר ובקצהו אנדרטה לחללי לוחמים וקורבנות הפשיזם (Monument to Fallen Fighters and Victims of Fascism) (15:10), בהמשך הכביש לפני חצית הגשר מגיעים לכפר רייקה צ'רנובייצ'ה (Rijeka Crnojevića) ומכאן אפשר לקחת שייט בסירות לאורך הנהר או מה שאנחנו עשינו סיור רגלי לאורך הטיילת עם המסעדות הרבות לאורכה
וחציית הגשר העתיק שבנה הנסיך דאנילו בשנת 1854 (Old Bridge "Danilo's Bridge") וחזרה לרכב. עזבנו את הכפר ב-15:40 כאשר היעד שלנו הוא הישוב וירפאזאר (Virpazar), בדרך עוד מספר תצפיות ששווה לעצור בכל אחת מהן,
וירפאזאר ממוקמת על שפת אגם סקאדר, לכן היא מהווה נקודת יציאה לטיולי שייט , כאשר רוב הסיורים בסירה באגם סקאדר, כאן גם נמצא מלוננו לשלושת הלילות הקרובים (Hotel De‘Andros Virpazar), למלון הגענו בשעה 16:40 קיבלנו חדר מרווח התארגנו ויצאנו להכיר את הסביבה (וגם מקום לשבת ולאכול ארוחת ערב).
תם היום מס' 6 של הטיול.

יום מספר 7 (יום ראשון 07/07/2024)
לאחר ארוחת הבוקר במלון והתארגנות אנחנו יוצאים לדרך (09:35) אנחנו עולים על כביש מס' P-16 לכיוון דרום, זה הכביש שעובר לאורך הגדה המערבית של אגם סקאדר (Lake Skadar) שהוא האגם הגדול ביותר באזור הבלקן ונמצא בין שתי המדינות – מונטנגרו ואלבניה. לאורך הכביש מספר תצפיות על האגם כאשר התצפית האחרונה היא על הרכס ליד הגבול עם אלבניה (Vidikovac Stegvas).
מכאן התחלנו לרדת מערבה לכיוון חוף הים לעבר העיר אולציני (Ulcini) שהיא העיר הדרומית ביותר בחוף מונטנגרו. לפי מה שכולם כתבו "זוהי עיר שקטה ואטרקטיבית והדובדבן שבקצפת הם החופים", הגענו לעיר ב-12:10 ונסענו ישירות לכיוון העיר העתיקה והחופים שלידה, רק לא לקחנו בחשבון שזה יום ראשון! נתקענו בפקקים ארוכים, פנינו לכיוון המבצר ומתברר שזה כביש צר מאד לרכב אחד בלבד, הצלחנו להסתובב בחוף שמצפון למבצר וגם בסופו של דבר לחזור למעלה (כביש צר לרכב אחד) פנינו עם כל התנועה לחוף הדרומי ראינו מה קורה (אין מקום חניה אפילו לאופניים) עשינו חושבים וברחנו מהעיר. מכאן המשכנו צפונה לעבר העיר הבאה באר (Bar), לפני הכניסה לעיר פנינו לראות את עץ הזית העתיק, שגילו נאמד ביותר מאלפיים שנה, אחד העתיקים בעולם, ולאחר מכן בלי הרבה תקוות, נכנסנו לרחוב הראשי ושקט ושלווה מצאנו חניה קרוב לקתדרלה (13:15) ויצאנו לסיבוב לאתרים החשובים של העיר, בחוץ כ-35 מעלות חם!.
התחלנו באטרקציה המרכזית בעיר שהיא קתדרלת סנט ג'ון ולדימיר (The Cathedral of St. John Vladimir), הקתדרלה מרשימה ביותר עם כיפות הזהב שלה והקישוטים בפנים.
לאחר שעזבנו את המקום חצינו את הרחוב הראשי לכיוון ארמון המלך ניקולא, הארמון היה סגור וקיבל תמונת מזכרת מבחוץ, המשכנו ברגל לאורך הטיילת של החוף דרומה עד למרינה ומשם לאחד מבתי הקפה לנשנוש צהרים וחזרנו חזרה לרכבנו.
החלטנו שזה מספיק להיום ופנינו בדרך המהירה חזרה למלון שלנו ליד אגם סקדאר (כביש מס' E-80), בדרך עוברים במנהרה ארוכה בתשלום של 2.5 יורו, למלון הגענו ב-15:15 ומייד הלכנו לבדוק את הג'קוזי והספא של המלון.
לקראת ערב יצאנו לשוטט בסביבת המלון ולבדוק אפשרויות לשייט באגם, מצאנו מסעדה נחמדה לארוחת הערב (Konoba Demidžana) ונגמר היום.
תם היום מס' 7 של הטיול.

יום מספר 8 (יום שני 08/07/2024)
09:05 יוצאים מהמלון לאחר ארוחת הבוקר הכיוון המשך הטיול לאורך חוף הים, הפעם אנחנו נוסעים דרך כביש מס' M-2 שחוצה את רכס ההרים מלמעלה, כאשר אנחנו יורדים לכיוון החוף אנחנו פונים לעבר סווטי סטפאן (Sveti Stefan) שהוא אחד האתרים המפורסמים ביותר על החוף של מונטנגרו, אי קטנטן, המחובר ליבשה בכביש צר על סוללה שנבנתה במיוחד. ירדנו עם הרכב עד החניון שצמוד לחוף (בתשלום) (10:15) סיירנו לאורך הרציף שמוביל לאי שהכניסה אליו סגורה, ופנינו רגלית אל השביל שעולה לרכס מצפון לאי לתצפית לכיוון האי ולכיוון Milocer Beach,
לאחר מכן ירדנו חזרה לחניה ועלינו עם הרכב חזרה לכביש הראשי (E-80) מיד ביציאה מהישוב לכיוון צפון יש תצפיות נוספת על האי (Sveti Stefan great view). 
אנחנו נוסעים עכשיו לעיר בודווה (Budva), זוהי העיר המרכזית לאורך רצועת החוף המונטנגרית ומהווה את מרכז הנופש העיקרי בריביירה לתיירים המחפשים בטן גב. העיר העתיקה של בודווה בת יותר מ-2500 שנים ובנויה על חצי אי ומוקפת חומה, השומרת בתוכה מבנים היסטוריים מהתקופה הונציאנית, רחובות צרים וסמטאות ציוריות. הגענו עד לחניה מסודרת (בתשלום) ליד המרינה וקרוב לעיר העתיקה (11:30) ויצאנו לסיור רגלי, תחילה לכיוון החוף ולאחר מכן נכנסנו לתוך העיר העתיקה,
בסיום הסיבוב בין החומות יצאנו והלכנו לעבר פסל הרקדנית המפורסם - Budva Dancing girl וחזרנו דרך הטיילת שצמודה למרינה חזרה לחניה (12:30).
אנחנו עוזבים את העיר ופונים צפונה לכיוון העליה הר לובצ'ן והפארק הלאומי שצמוד אליו (Lovcen National Park), העלייה להר היא דרך כביש מס' P-1 המפותל עם תצפיות יפות לכיוון מפרץ קוטור, העלייה היא בכביש צר לפעמים גם ללא שוליים, עם סידרה ארוכה של פיתולים, בדרך "נתקענו" אחרי אוטובוס, גם כביש צר וגם סיבובים חדים זה מתכון לצרות והן הכן הגיעו, רכבים הגיעו בירידה ועכשיו איך עוברים ליד האוטובוס? הרבה תמרונים והרכבים ממול נוסעים אחורה למצא מקום מעבר ואופס בניסיון המעבר של האוטובוס הוא נגע באחד הרכבים, עכשיו כולם תקועים ולקח בערך חצי שעה עד שאפשר היה להמשיך לאחר סיום הסיבובים החדים יש פניה ימינה עם שילוט לכיוון ההר, אם ממשיכים עם הכביש ישר מגיעים לכפר נייגושי (Njegusi), ואנחנו ממשיכים לעלות למעלה, בדרך תצפית נוספת (Best View of Kotor),
בהמשך העלייה בצומת של הפניה לפסגה יש עמדת גביה של הפארק ולאחריה המשכנו בירידה לכיוון צ'טיניה (Cetinje). צטיניה, עיר הבירה העתיקה של מונטנגרו ונחשבת לליבה הרוחני של מונטנגרו, מצאנו חניה (15:00) קרוב למוזאון הלאומי והלכנו רגלית לכיוון מנזר צטיניה (Cetinje Monastery) זהו המנזר הסרבי אורתודכסי המפורסם ביותר במונטנגרו. הוא נבנה מחדש בשנת 1785 ויש בו שרידים נוצריים קדושים רבים, כולל עצמותיו של פטר הקדוש מצטיניה. בתוך המנזר אסור לצלם.
הקפנו את חומות ארמון ביליארד, ראינו את כנסיית הטירה, עברנו במדרחוב וחזרנו לרכבנו. מכאן נסענו חזרה למלון שלנו אליו הגענו ב-16:30. התארגנו לשייט ויצאנו לחפש את המפעילים שנמצאים לאורך כל הרחוב מהמלון עד לפסי הרכבת שליד הכביש הראשי, לאחר ברור של סוג השייט ומחירים החלטנו (הייתה בחירה מוצלחת מאד) לצאת רק בקבוצה! נראה לנו די משעמם לשוט לבד עם משיט, בררנו בכמה דוכנים ובסוף יצא שהדוכן הכי קרוב למלון נתן את המחיר והזמן הכי טובים. 
הכותרת של הדוכן היתה Kingfisher ואתר האינטרנט שלו https://skadarlakecruise.com/ בקיצור מומלץ מאד!
בזמן השייט חולקו כוסות יין ומים למי שרצה ללא תשלום נוסף, 
המחיר היה 15 יורו לאדם + 5 יורו שזה מס לפארק (מקבלים קבלה בנפרד) סה"כ 40 יורו לזוג שייט לשעתיים בקבוצה של עד 18 אנשים. השייט יצא ב-17:30 מהמעגן ליד המלון ומתקיים מצפון לגשר שחוצה את האגם (Skadar Lake Bridge),
לאחר שייט של שעה ורבע אפשרו לנו לקפוץ מהסירה לשחייה מרעננת (לא באזור של הצמחייה)

ובסיום חזרה למעגן (19:30). מהמעגן עלינו ישירות לבריכה בגג המלון לפני שתיסגר (ב-20:00)
ולאחר מכן ירדנו לחדר להתארגן ויצאנו לארוחת ערב אחרונה באותה מסעדה מאתמול (Konoba Demidžana).
תם היום מס' 8 של הטיול.

יום מספר 9 (יום שלישי 09/07/2024)
לאחר ארוחת בוקר וסגירת חשבון מול המלון אנחנו עוזבים את המלון (09:30) לכיוון שדה התעופה. הרבה פקקי תנועה באזור טיווט ב-12:30 הגענו לשדה, הצ'ק איין איטי מאד אבל הטיסה יצאה בזמן וגם הנחיתה בארץ.

תם הטיול למונטנגרו




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג