יום שישי, 1 במאי 2009

איטליה - רומא ודרומה

טיול לדרום מערב איטליה 09-18/04/2009
היום הראשון 09/04/2009
בשעות הצהריים לאחר הנחיתה ברומא וקבלת הרכב יצאנו בנסיעה דרומה לאורך החוף לכיוון נאפולי, עברנו את העיר דרומה לאורך החוף של מפרץ נאפולי לכיוון חצי האי סורנטו (Sorrento), אל מקום הלינה שהזמנו מראש ל-3 לילות בישוב ארולה (Arola).
הישוב ארולה נמצא על ההרים בחצי האי סורנטו כרבע שעה נסיעה מהכביש הראשי (Seiano) לכיוון דרום.
הגענו בקלות לישוב אבל איפה הצימר היפה שהזמנו? יצרנו קשר עם בעל הצימר והוא אמר לנו לחכות במרכז הכפר ליד הכנסיה והוא יבוא לקחת אותנו, 
ארולה (Arola)
עברו 5 דקות והבחור הגיע, המליץ לנו להשאיר את הרכב במקום והוא יקח אותנו לדירה, אמרתי לו שאיפה שהוא נוסע גם אני יכול לנסוע ויצאנו עם הרכב אחריו, בתוך הסמטאות הצרות של הכפר ועם מראות מקופלות למנוע פגיעה בהם עד שהגענו לדירה (מקסימה). 
השעה כבר אחרי 19:00 בערב ולאחר התארגנות בחדר אנחנו יוצאים ברגל למרכז הכפר לחפש מקום לארוחת ערב ראשונה (10 דקות עליה ברגל) ובסיומה חזרנו לחדר לישון.
תם היום הראשון של הטיול.

היום השני 10/04/2009
לאחר ארוחת בוקר אנחנו יוצאים עם הרכב לכיוון פומפי והר הגעש וזוב (Vesuvio). אבל ראשית כל יש לצאת מהכפר, הרכב קר, מיד ביציאה מהחניה עליה תלולה ובסיומה צומת T ופניה חדה ימינה, הרכב מתאמץ אבל עומד במשימה ואנחנו מגיעים למרכז הכפר ומתחילים בנסיעה רגילה.
אנחנו מגיעים לקראת השעה 10 לפני כל הטיולים המאורגנים ומוצאים מקום חניה בחניון קרוב לכניסה (יש הרבה חניונים בסביבה והרבה "מקדמי מכירות" שמנסים להפנות את הרכבים לחניון שלהם).
Odeon - Teatro Piccolo
ברחובות פומפיי
Casa dei Vettii
Amphitheatre of Pompeii
פומפיי (בלטינית: Pompeii) - היא עיר רומית עתיקה במחוז קמפניה שבאיטליה. בניגוד לרוב הערים העתיקות, נשתמרו רוב חורבותיה של העיר פומפיי עד ימינו, בשל אופן חורבנה ונטישתה הפתאומית, בהתפרצות הר הגעש הסמוך וזוב. אסון קדום זה כיסה את כל העיר באפר ואבק ובכך שימר את מבני העיר עד ימינו. ייחודה של פומפיי הוא בהיותה עיר עתיקה שבה הזמן כמו עמד מלכת.
פומפיי שוכנת כ-23 קילומטר דרומית מזרחית לנאפולי, על המורדות הדרום-מזרחיים של הר הגעש וזוב, צפונית לשפך נהר הסרנו.
פומפיי ושכנתה הרקולנאום נחרבו בהתפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה. את הרקולנאום כיסו נחשולים פירוקלסטיים בשכבה של כ-20 מטרים של אפר געשי, והיא התגלתה בשנת 1710.
פומפיי, העיר הגדולה והחשובה יותר, שנקברה אף היא תחת שכבה של כארבעה מטרים של אפר וחומרים געשיים, התגלתה במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדהו ונתקל בשרידיה העתיקים, קרוב ל-1,700 שנים לאחר שנקברה תחת האפר. בשנת 1793 התגלתה בפומפיי הכתובת "Rei publicae Pompeianorum" וכך זוהה המקום כפומפיי.
חפירות אינטנסיביות הביאו לכך שרוב העיר נחשפה ופתוחה כיום לציבור. מן הממצאים עולה כי פומפיי הייתה עיר רומית שבה ישבה אוכלוסייה אמידה. ברחובותיה התגלו בתי מגורים, חנויות, מבני ציבור, בתי מלאכה ובתי בושת.
בשנת 1997 הכריז אונסק"ו על פומפיי והרקולנאום כ"אתר מורשת עולמית".
Forum at Pompeii
אנחנו מסיירים בין העתיקות ולאט לאט המקום מתמלא מנחילי תיירים שמגיעים בקבוצות מאורגנות, בשעות הצהריים לאחר שהרגשנו ש"מיצינו" את המקום חזרנו לחניה ונסענו לכיוון הר הגעש וזוב (Vesuvio), עלינו עם הרכב עד לחניה ומשם המשכנו בטיפוס רגלי לכיוון ה"לוע" והשביל שמקיף חלק מהפסגה שמסביב ללוע,
מגרש החניה של הר הוזוב
הר וֵזוּב (באיטלקית: Monte Vesuvio) - הוא הר געש ממזרח לנאפולי הצופה על מפרץ נאפולי, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, ומהאלימים ביותר על פני כדור הארץ.
התפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה החריבה את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום. הייתה זו ההתפרצות המתועדת הראשונה בהיסטוריה. מאז התפרץ הווזוב פעמים רבות ונחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם עקב צפיפות האוכלוסין הגבוהה סביבו. במקרה של התפרצות נמצאים כשלושה מיליון איש בטווח הסכנה.
האזור סביב להר הוכרז כשמורת טבע ב-5 ביוני 1995. ההר (המהווה את לב ליבו של "הפארק הלאומי וזוב") ביחד עם "מיליו דורו" (Miglio d’Oro) נכללו ב-1997 ב"רשת העולמית של שמורות ביוספריות" (World Network of Biosphere Reserves) תחת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו. הפסגה פתוחה למבקרים ונסללו אליה שבילי גישה לנוחיות התיירים. הטיפוס לפסגה בטוח - אין כיום (2017) סימנים לפעילות בהר.
על הר הוזוב
הר הוזוב
בסיום הסיבוב (כשעתיים כל המסלול כולל צילומים) ירדנו לרכב ונסענו לכיוון סורנטו (Sorrento), עצרנו לתצפית על מפרץ סורנטו מעל  Hotel Mega Mare
המשכנו בנסיעה לכיוון סורנטו, מצאנו מקום חניה ויצאנו לברר על שייט לאי קאפרי (Capri) ולאכול ארוחת ערב ובסיומה חזרנו למקום הלינה שלנו בארולה.
תם היום השני של הטיול.

היום השלישי 11/04/2009
מיד לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לכיוון סורנטו (הרכב והנהג כבר מתורגלים בסמטאות הצרות) משאירים בסורנטו את הרכב בחניה ויורדים ברגל לכיוון המעגן ע"מ לקחת מעבורת לכיוון האי קאפרי (Capri). 10:30 בבוקר והרציף מלא במטיילים, כולם רוצים להגיע לקאפרי, 
המעבורת מגיעה, עולים עליה ותוך כחצי שעה של שייט אנחנו כבר בכניסה לנמל בקאפרי, המולה רבה, מוניות, רכבים פרטיים (רכבי אספנות) כולם רוצים לעזור בהדרכה, בהסעה וכד'.
קאפרי (באיטלקית: Capri) - הוא אי קטן בים הטירני, השייך לחצי האי סורנטו דרומית לנפת נאפולי במחוז קמפניה שבדרום איטליה, סמוך למפרץ נאפולי. שם האי נגזר מהמילה עז באיטלקית, כי על האי יש והיו עיזים. 
בקאפרי התיישבו בני אדם עוד מתקופת הרפובליקה הרומית והוא אף שימש כמשכנו של הקיסר הרומי טיבריוס. האי מוקף צוקים תלולים ובהם הרבה מערות ונקיקים. יופיו של האי מושך אליו תיירים רבים והאתר המפורסם ביותר בו הוא "המערה הכחולה" (Grotta Azzurra) המפורסמת בשל מימיה הכחולים. הגבוה בהרי האי הוא מונטה סולארו.
בקאפרי שני נמלים, הנמל הגדול (Marina Grande) והנמל הקטן (Marina Piccolo), ובו שתי ערים, קאפרי במרכז ואנאקפרי במערב. באי רשת כבישים צרים ובהם נוסעים מוניות ואוטובוסים קטנים המאפשרים נסיעה בין הנמלים לערים ולאתרים השונים. לאי ניתן להגיע במעבורות היוצאות מנמלים שונים בסביבה כגון נמל סורנטו.
באי שוכן ביתו של הסופר אקסל מונתה, חווילת "סן מיקלה", המשמש כיום כמוזיאון ליצירתו ומהווה אתר תיירותי ידוע.
בכניסה לנמל בקאפרי
אנחנו החלטנו שאנחנו (קמצנים) ועולים לאנקאפרי (Anacapri) באוטובוס וכמונו עוד הרבה מטיילים, מגיעה האוטובוס (קטן) כולם נדחסים פנימה והנהג מתחיל בנסיעה כלפי מעלה (נהג מרוצים) הנסיעה קצרה וחוויתית אך לא לבעלי לב חלש (נהג מרוצים כבר אמרנו).
האוטובוס בקאפרי
תצפית מאנקאפרי לכיוון הנמל של קאפרי
Faro Di Punta Carena
במרכז ההיסטורי של אנקאפרי
לאחר סיבוב ארוך באתרי באנקאפרי (בעזרת המפה שקיבלנו במודיעין) ותצפיות לכיוון הים המדהים מכל הכיוונים ירדנו עם האוטובוס למרכז העיר קאפרי, טיילנו לאורך הרחובות בעיר ולסיום ירדנו מהתחנה העליונה של הרכבת (Funicolare) לכיוון הנמל.
בנמל חיפשנו מי מוציא שייט לכיוון המערה הכחולה (Grotta Azzurra) יש סירות קטנות ומהירות ויש סירות יותר גדולות, בחרנו בסירה גדולה ויצאנו לכיוון המערה.
הסירה מגיעה עד לפתח המערה ומפה יורדים לסירות קטנות שרק איתם אפשר להיכנס לתוך המערה, בכניסה למערה כולם מכופפים את הראש ובפנים הכל כחול ויפה, שיר קצר של משייט הסירה ויוצאים החוצה (פחות מ-5 דקות בפנים) כגודל התקווה כן גודל האכזבה, המשיטים רוצים כמה שיותר טייפים וכמה שיותר סיבובים עם התיירים שמגיעים לפתח המערה, הכל מאד מאד ממוסחר. 
המערה הכחולה - היא מערה באי קאפרי השייך לאיטליה. המערה נראית כאולם גדול שגובהו כארבע קומות. הכניסה לתוכה אפשרית רק מן הים ועל ידי סירה, דרך קשת אבן שגובהה פחות ממטר. את המערה כרו גלי הים בתוך אבן הגיר והיא מלאה מחציתה מים כתוצאה משקיעתה של אדמת החוף. שמה של המערה ניתן לה בשל האור הכחול המציף את חללה. בימי עבר הייתה המערה משמשת כמקום רחצה לעשירי רומא. המעברים התת-קרקעיים המובילים אליה אטומים בחלקם ונראה שבעבר היוו חלק ממערכת מחילות תת-קרקעית. 
המערה הכחולה (Grotta Azzurra)
לאחר שעלינו חזרה לסירה הגדולה חזרנו איתה לנמל בקאפרי. כאן גם תם סיורנו באי, עלינו על המעבורת חזרה לסלרנו ותוך כחצי שעה הגענו ל"יבשה" לסלרנו.
פנים המעבורת בין קאפרי לסלרנו
סלרנו מראה מכיוון הים
לאחר שירדנו מהמעבורת נשאר לנו לעלות את כל הדרך חזרה לכיוון המקום בו השארנו את הרכב בבוקר
מראה מלמעלה של הרחוב שיורד לנמל 
השעה כבר 18:30 ואנחנו מחליטים לחזור למקום הלינה שלנו בארולה ולמצוא שם מקום לאכול, הגענו לחדרנו והחלטנו לדגום את הפיצרייה המקומית, המקום קטן (ללא מקומות ישיבה), לוקחים והולכים, ראינו משהו לפנינו מזמין פיצה עם צ'יפס והחלטנו שגם אנחנו נעשה הזמנה כזאת, ממתינים כרבע שעה ומקבלים פיצה ענקית עם עוד ערימה של צ'יפס (את המוצר הסופי לא ראינו בהזמנה כי גם הבחור לפנינו הזמין והמתין) חזרנו בזריזות לחדר לארוחת הפיצה שלנו.
יש לציין שלמרות שלא הצלחנו לסיים את הפיצה (בגלל הגודל) היא היתה מצויינת.
כאן גם תם יום הטיול השלישי שלנו

היום הרביעי 12/04/2009
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו מעמיסים את ציודנו על הרכב, נפרדים מבעל הבית שהיה מאד מאד נחמד ויוצאים מארולה לכיוון דרום לעבר כביש אמלפי המפורסם (כביש SS163
האי La Castelluccia (הקטן הימני) והאי Gallo Lungo (הגדול השמאלי)
אנחנו פונים על הכביש לכיוון מזרח לעבר הישוב פוזיטינו (Positano) בדרך ליד כל מפרץ חניה דוכנים רבים לממכר לימונים והמשקה האלכוהולי לימונצ'לו
קו החוף האמלפיטני Amalfi coast – ללא ספק אחת מדרכי הנוף היפות בעולם, נהיגה לאורך צוקים תלויים, דרכים צרות ופתלתלות ונוף ים מרהיב מאין כמותו.! העיירה הראשונה על הדרך הינה פוזיטנו הקסומה והרומנטית שבתיה הצבעוניים מטפסים במעלה ההר, חנויות יוקרה ובוטיקים קסומים מעידים על כך שמדובר בעיירת נופש יוקרתית בה בתי המלון יקרים מאוד. בהמשך הדרך מחכה לנו אמלפי היפה מעצמה ימית בעבר והיום עיירה יפהפייה, אשר במרכזה ניצב הדואומו היפהפה. סמטאותיה עמוסות בחנויות ובמסעדות ותענוג גדול להתהלך בהן. (כ-4 ק"מ לפני אמלפי בעיירה הקטנה Conca dei Marini – נמצאת מערת האזמרגד, אליה ניתן להגיע בשייט קצר ולהתרשם מיופייה המיוחד).את היום בקו החוף מומלץ לסיים בטיפוס ל"עיירת המוזיקה"- ראוולו היפה, ממנה נשקף נופו המדהים של קו החוף ובה ניתן לבקר באחת משתי הוילות היפות צ'מברונה ו/או רופולו.
כביש אמלפי (כביש SS163)
פוזיטינו (Positano) - זכתה לרגע קצר של תהילה במאות ה-12 וה-13 כאשר צי הסוחרים שלו הפך לאחד החזקים בחוף האמאלפיטני, אבל כמה מאות שנים של הידרדרות ודעיכה אילצו כמעט כשלושה רבעים מהאוכלוסייה המקומית להגר לארצות הברית באמצע המאה ה-19. כאשר הסופר ג'ון סטיינבק הגיע לכאן ב-1953 כדי לכתוב את הכתבה המפרסמת שלו לעיתון הארפר'ס בזאר, הוא גילה כפר דייגים קטן ומקסים בשם פוזיטנו, שהיה מוכר רק ליודעי דבר ספורים, בעיקר איטלקים. בעקבות פרסומו של האזור בעקבות הכתבה, הסוד הפך לידוע לכל ואנשי הדולצ'ה ויטה ("החיים הטובים") נהרו אליו בשנות השישים.
העיירה  פוזיטנו, שתוארה על ידי פול קליי כ"המקום היחיד עלי אדמות שתוכנן על ציר אנכי במקום על ציר אופקי", הוא ביתם של קצת פחות מ-4,000 נפשות, אם כי בימי הקיץ אלפים נוספים מגיעים לכאן מדי יום מסורנטו, קאפרי, איסקיה ונאפולי. אך למרות ההמונים המבקרים, פוזיטנו נותר מקום מתעתע להפליא. לא מגיעים לפוזיטנו כדי לראות אתרים - אין כאן כאלה. מגיעים לכאן כדי לגמוע את הנופים המדהימים לצד כוס קמפרי, לשוטט בשווקים ולקנות בדים רכים ונשפכים וסנדלים בעבודת יד, או פשוט להשקיף על הצעדה החולפת והבלתי פוסקת של נשים שזופות בסנדלי זהב וגברים מטופחים ללא דופי הלבושים בגווני פסטל רכים עם סוודרים מצמר קשמיר המכסים את כתפיהם.
הרחוב הישר היחיד בכפר הוא הטיילת שמול החוף, או ככה לפחות זה נראה: כדי להגיע לכל מקום אחר צריך לטפס על המון-המון מדרגות תלולות ביותר. תמיד שוקק כאן במרינה גרנדה (Marina Grande) האפרפרה, שם מסעדות, ברים ועצי אורן גבוהים גובלים בקו החול המעוקל
הישוב פוזיטינו (Positano
כאשר אנחנו מגיעים לפוזיטנו אנחנו מתחילים לרדת בכביש הצר והתלול (הרחוב הראשי) שיורד לכיוון החוף אבל מה?..... כל הכביש הוא פקק תנועה אחד ארוך שלא לדבר שאין שום מקום חניה פנוי (כולל במגרשים), יורדים לאט לאט ומגיעים לחוף (מזל שהכביש חד סיטרי) וממנו מתחילים לעלות למעלה יחד עם כל השיירה, למעלה ליד הכביש הראשי ראינו כבר חניה אבל לא היה לנו כח לרדת את כל הירידה התלולה (ואחר כך לחזור) ע"מ לסייר ברגל ליד החוף.
אנחנו ממשיכים לנסוע מזרחה לאורך הכביש כאשר כמעט ליד כל מפרץ חניה עוצרים לצלם ולהנות מנוף המפרצונים שבדרך.
כביש אמלפי (כביש SS163) 
עד שמגיעים למערת הברקת (Grotta Del Semerald), עוצרים במפרץ חניה מסודר ויורדים במעלית למטה, כאן מחכה לנו סירה עם מחור נחמד שלוקח אותנו לסיבוב בתוך המערה עם הסברים וקצת שירה ועוד הרבה סבלנות ובסיום המליץ לנו לפני העליה חזרה במעלית לעשות סיבוב קצר ברציף ולהתרשם מהנוף, ע"פ דעתנו המערה הזאת שווה הרבה יותר מהמערה בקאפרי שהיתה מאד ממוסחרת. שמחים ומאושרים חזרנו למעלה.
מערת הברקת (Grotta Del Semerald) - ממוקמת במפרץ Conca dei Marini כ-5 ק"מ מערבית לאמלפי. יורדים אליה מהכביש במעלית כ-7 קומות ואז מתיישבים בסירה (אפשרות אחרת היא להגיע בספינה מהנמל של אמאלפי). עד סוף אפריל המערה פתוחה בין השעות 09:00-17:00.
המערה שגודלה המירבי הוא 30X60 וגובהה מגיע ל-24 מטר התגלתה בשנת 1932. שמה של המערה נגזר מהאור הנשקף מהמים הצלולים. המים הצלולים יוצרים אשליה אופטית שהקרקעית קרובה בעוד שעומק המנהרה מגיע ל-10 מטר.
 מערת הברקת (Grotta Del Semerald)
אנחנו ממשיכים בדרכנו מזרחה עד לישוב אמלפי, מצאנו חניה ליד החוף לאחר שחצינו כמעט את כל הישוב ויצאנו לתור את המקום, חוף ים יפיפה ורחוב ראשי שנכנס לתוך הישוב ועובר דרך הקתדרלה במעלה הישוב, הכל מלא בחנויות לתיירים או עם מותיבים נוצרים (בעיקר ליד הקתדרלה) או בנושא הלימונים (תמונות מזכרות ולימונצ'לו).
המרינה וחוף הים באמלפי
הקתדרלה וקבר אנדראה הקדוש - הקתדרלה נבנתה במאה ה-9 אך מאז נבנתה ועוצבה מחדש כמה וכמה פעמים. הבולטות שבהם הן במאה ה-13 ובמאה ה-18. מגדל הפעמונים הצמוד לכנסייה נבנה בין השנים 1180 ל-1270. חזיתה של הקתדרלה ניזוקה קשות בשנת 1861 אך שוחזרה למתכונתה המקורית. בחזית משולבים אלמנטים גותיים עם אלמנטים של אומנות ערבית - אנדלוסית. כמו כן ראוי לציין את הקלויסטר - חצר מוקפת עמודים - הצמודה למבנה הקתדרלה וקרויה "הקלויסטר של גן העדן". החצר משלבת סגנון בנייה ערבי עם פסלים וסרקופגים בסגנון רומאי ואף יסודות מאדריכלות ימי הביניים.
בשנת 1206 לאחר סיום הקמת הקתדרלה של העיר הועברו לקתדרלה מהעיר קונסטנטינופול שרידיו של אנדראה הקדוש הנוצרי על ידי פייטרו, הקרדינל של קפואה. הקתדרלה הוקדשה לקדוש אנדראה, שהיה אחד משליחיו של ישוע ונצלב בצורת האות X, זאת כדי להבדיל עצמו מישוע, שנצלב בצורה אנכית. אנדראה, שהוא גם פטרונה של סקוטלנד, הפך לקדוש המגן של העיר. על פי המסורת אנדראה הקדוש הציל את העיר בשנת 1544 מפני מתקפה מוסלמית על ידי כך שחולל סערת ים גדולה שמנעה מהמוסלמים לכבוש את העיר.
הקתדרלה
 בסמטאות אמלפי
לאחר שמיצינו את המקום אנחנו חוזרים לרכב ונוסעים לכיוון הישוב ראבלו (Ravello) שנמצא מעל לאמלפי, מצאנו חניה ויצאנו להסתובב בישוב כאשר המטרה שלנו היא וילה רופולו (Villa Rufolo).
ראבלו (Ravello) – זהו יעד תיירותי פופולרי. בשנת 1996, רוולו הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
בשונה מרוב עיירות רצועת החוף של אמלפי, יושבת העיירה ראבלו על  ‘אוכף’ הררי, כ- 350 מטרים מעל פני הים. מיקומה המיוחד הוא זה המעניק לה את החן האלגנטי, הנאצל והמעט מרוחק שלה: נראה כי את העממיות ואת שגרת היומיום השארנו למטה, ועכשיו נתפנה למנת האריסטוקרטיות היומית המגיעה, בכל זאת, גם לנו.
קשה שלא להתאהב בראבלו, שנוסדה במאה החמישית על ידי מספר משפחות רומיות עשירות שנמלטו להרים מאימת הפולשים הברברים, והתיישבו באזור. יש בה יופי שנצבר ונערם במשך כל שנות קיומה, ונראה שהיא הצליחה לספוג ולשמר את המיטב מכל התרבויות שחלפו על פניה ושהטביעו בה את חותמן.
כדאי לבקר בשתי וילות מקסימות, כל אחת בדרכה: וילה רופולו הנמצאת בסמוך לכיכר הדואומו היא קטנה יותר וצנועה במידותיה, יש בה חצר פנימית מסוגננת, גינות פרחים ומרפסת תצפית מדהימה ממנה נשקפים נופי מפרץ סלרנו
אחרי שיוצאים מוילה רופולו, אפשר לטייל בין שבילי העיירה, לעצור למנוחה ולקפה במרפסת התצפית הנעימה של מלון וילה מריה (Via S. Chiara, 2) ולהמשיך עד קצה המצוק, אל וילה צ’ימברונה, המשמשת כיום כבית מלון יוקרתי. הוילה וגניה המרהיבים הוקמו על ידי ארנסט בקט, לורד אנגלי שקנה את השטח בתחילת המאה ה-19 ושינה לחלוטין את פניו. 
וילה רופולו (Villa Rufolo)
בסיום הסיור בראבלו אנחנו ממשיכים לנסוע צפונה (על כביש מס' SP1) עד למפגש עם כביש מס' SP2a שאיתו אנחנו יורדים חזרה לכיוון חוף אמלפי (סיבוב של פחות משעה עם נוף יפה), וממשיכים לאורך החוף מזרחה לכיוון סלרנו Salerno)).
Torre Normanna
 Vietri Sul Mare
עברנו את סלרנו לאורך החוף שלה לכיוון דרום והמשכנו בנסיעה דרומה לאורך החוף עד הסיום של מפרץ סלרנו, מכאן המשכנו על כביש מס' SS18 שחוצה את הפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו (Parco Nazionale del Cilento, Vallo di Diano e Alburni) לכיוון הישוב מרטיאה (Maratea)
הישוב Acquafredda
מצאנו מלון נחמד ל-2 הלילות הקרובים בישוב Acquafredda שנמצא על חוף ים מבודד ויפה (Hotel Gabbiano
בירידה לכיוון החוף עוברים מתחת לפסי הרכבת
 Hotel Gabbiano
 החוף ליד המלון
  Hotel Gabbiano
מסלול היום הרביעי
כאן גם תם יום הטיול הרביעי שלנו

היום החמישי 13/04/2009
לאחר ארוחת בוקר במלון אנחנו יוצאים בדרכנו לכיוון דרום (על כביש SS18), היום הוחלט כיום טיול לנופים ברכב, עוברים ליד הישוב Tortora Marina וממשיכים דרומה עד לישוב Paola
בחדר האוכל של המלון
 Tortora Marina
לאחר נסיעה של כשעתיים לאורך החוף אנחנו פונים בישוב Paola מזרחה על כביש מס' SS107 ומתחילים לעלות לכיוון הפארק הלאומי סילה (Sila National Park) השמים אפורים ומידי פעם יורד גשם חזק (מקווים שישתפר בהקדם).
לאחר חצית כביש האורך הראשי אנחנו ממשיכים מזרחה על כביש מס' E846, עוברים סידרה של מנהרות וגם פוגשים שלג שירד פה בימים האחרונים.
 על כביש מס' E846
לאחר שעברנו את המנהרות אנחנו עולים על כביש מס' SS177 לכיוון אגם ססיטה (Cecita Lake) וממשיכים לאורך החוף הדרומי שלו, לאחר סיום האגם אנחנו ממשיכים מזרחה על כביש מס' SP255 לתוך פארק State Reserve Golia Corvo.
לאחר כ-7 ק"מ אנחנו פונים צפונה לכיוון הישוב Longobucco ופוגשים שוב את כביש מס' SS177 ופונים מערבה, (כל הנסיעה הזאת נעשית דרך דרכי נוף יפיפיות).
אגם ססיטה (Cecita Lake)
מישוב Longobucco כביש מס' SS177 מתחיל לטפס בפיתולים חדים במעלה ההר (לגובה של כ-1500 מ') כאשר הנוף מפצה בגדול על הנסיעה בכביש הצר והמפותל (23 ק"מ שלקחו כשלושת רבעי שעה נסיעה) עד שנפגשים עם כביש מס' SS660.
בכביש מס' SS177
 בכביש מס' SS177
עם כביש SS660 אנחנו ממשיכים מערבה עד לישוב Acri, עוברים אותו וממשיכים מערבה לכיוון כביש מס' SP241 ופונים צפונה לכיוון אגם טרסיה (Lago di Tàrsia) והישוב עם אותו שם,
אגם טרסיה (Lago di Tàrsia)
אנחנו ממשיכים צפונה מהישוב טרסיה הכביש (SP241) עובר דרך גבעות ירוקות ותחנות רוח ליצור חשמל
בכביש SP241
ממשיכים לנסוע על הכביש הזה ולהימנע מלעלות על הכביש המהיר, עוברים בתוך הישוב Morano Calabro וממשיכים צפונה עד לישוב Lauria  
Morano Calabro
 Lauria
מהישוב Lauria אנחנו מתחילים לרדת בכיוון כללי דרום מערב בתחילה על כביש SP3 ובהמשך על כביש מס' SS585  שעובר לאורך הנהר Fiume Noce והגבול בין מחוזות בזיקלטה וקלבריה עד לישוב Castrocucco (שעברנו דרכו בבוקר) ונמצא ליד החוף ופונים צפונה לכיוון המלון שלנו, בדרך זוכים לראות שקיעה יפה לתוך הים, חצי שעה הוספת נסיעה ואנחנו כבר בחניה של המלון.
 שקיעה לתוך הים בכביש SS18
מסלול היום החמישי
כאן גם תם יום הטיול החמישי שלנו  

היום השישי 14/04/2009
לאחר ארוחת הבוקר העלנו את כל חפצנו לרכב ויצאנו לכיוון הישוב מרטיאה (Maratea), 
המטרה – לעלות לצלב הגדול (Statua del Cristo Redentore) שנמצא מעל הישוב (מצד דרום), חצי שעה של נסיעה עם פיתולים חדים (מאד) ואנחנו בחניה למעלה. 
מראה הצלב מהכביש הראשי למטה
הכביש המפותל בדרך למעלה
Statua del Cristo Redentore
תצפית על החוף מלמעלה
לאחר סיום הסיור למעלה (והרבה צילומים) אנחנו יורדים חזרה לכיוון הישוב מרתיאה ופונים לעלות לכיוון צפון מזרח על כביש מס' SP3 ובהמשך שמאלה לכביש SS585 לעבר הכפר ריבלו (Rivello)
ריבלו (Rivello) – שוכן 23 ק"מ צפונית למרטאה, וממוקם בצורה דרמטית בין שלוחות הרים מחודדות בגובה 479 מטרים מעל פני הים. הכפר הוא אחד האתרים הפחות מוכרים באיטליה, נוסד בראשית ימי הביניים כקהילה נזירית של המסדר הבזילי. חבריה ניהלו חיים אינטנסיביים מאוד של עבודה ותפילה. הנזירים של ריבלו היו, משך מאות בשנים, חרשי הנחושת היחידים באזור כולו. גם היום, מהדהדים פטישי הריקוע של חרשי הנחושת בסמטאות הכפר התלולות.
לקראת המצוק הדרומי, בקצה הכפר, מתנשא המנזר העתיק, המשמש כיום ככנסיה המרכזית של ריבלו. שום רכב גלגלי אינו מסוגל להתגבר על הסמטאות של ריבלו: לא רק שהן צרות מידי למעבר מכוניות וכרכרות, הן גם יוצרות מבוך של גרמי מדרגות החצובים בסלע הגבעה.
הכפר ריבלו (Rivello)
בסמטאות הכפר ריבלו (Rivello)
לאחר שהסתובבנו כשעה בסמטאות הכפר חזרנו לרכב הצצנו שוב למפה וגילינו שיש בקרבת מקום אגם קטן (Lago Sirino), נסיעה של פחות מחצי שעה דרך כביש ללא שם ואנחנו על גדת אגם יפיפה עם כמה בתים (ישוב ללא שם), השארנו את הרכב ועשינו סיבוב רגלי מסביב לאגם.
Lago Sirino
Lago Sirino
לקראת סיום הסיבוב ראינו שיש שלט שמכוון למסלול רגלי בשטח של ביצות שהם מקורת האגם (sorgenti del lago) ופנינו לעשות סיור רגלי גם בין העצים שטובלים במים ופלגים שזורמים מכל עבר.
sorgenti del lago
בסיום הסיור אנחנו מתחילים לנסוע צפונה עולים על כביש מס' SS19 (לא הכביש המהיר), שמוגדר ככביש נוף בחלקו ועובר דרך כל הישובים, ונוסעים עליו עד הישוב פולה (Polla), חוצים בישוב את הנהר Fiume Tanagro וממשיכים צפונה על כביש מס' SP125 שעובר צמוד לחלק הצפוני של הפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו (Parco Nazionale del Cilento, Vallo di Diano e Alburni) בישוב Petina ממשיכים עם כביש SP35 לכיוון Sicignano degli Alburni.
Sicignano degli Alburni
אנחנו ממשיכים לכיוון מערב ויוצאים "לשטח הפתוח" לכיוון העיר Battipaglia וממנה פונים צפונה לעבר כביש מס' SP164 שעולה לכיוון מעבר ההרים Valico delle croci.
Valico delle croci
לאחר מעבר ההרים אנחנו יורדים לעבר העיירה Montella, חוצים אותה ורואים שזאת עיירה שכדאי לישון בא, סיור עם הרכב לא מגלה מקום לינה ואנחנו יוצאים מהעיירה לכיוון צפון מזרח, מיד לאחר היציאה מצאנו מקום נחמד לישון בו את הלילה הקרוב, התארגנו ויצאנו חזרה לעיירה להסתובב בה ולמצוא מקום נחמד לארוחת ערב. 
מקום הלינה שלנו Agriturismo Pericle
מסלול היום השישי
תם יום טיול מס' 6

היום השביעי 15/04/2009 
יצאנו ממקום הלינה שלנו בכיוון כללי לצפון מערב ולאחר כשעתיים של נסיעה (בכביש המהיר) הגענו לארמון בקזרטה (Reggia di Caserta) השעה 10:00 ובדיוק פותחים את הארמון, החניונים עדיין לא מלאים ומצאנו חניה קרוב לארמון, מה שאותנו מעניין אלה הגנים שמצפון לארמון, אנחנו חוצים את המעבר מתחת לארמון ומגיעים ישר לגנים. 
הכניסה לארמון בקזרטה
מיד לאחר הכניסה לגן נפתח מראה של כל אורך הגן במעלה הגבעה שמצפון החלטנו לקחת את האוטובוס שיקח אותנו לראש הגן ומשם נחזור ברגל (אפשר לעשות את הדרך גם עם כרכרות רתומות לסוסים).
לאחר הירידה מהאוטובוס עלינו ברגל אל ראש המפל העליון והתחלנו בירידה חזרה לכיוון הארמון.
 המפל העליון (עד לכאן מגיע האוטובוס)
ארמון קזרטה (Reggia di Caserta) - הוא ארמון הנמצא בעיר קזרטה בדרום איטליה, כ-25 ק"מ מצפון לנאפולי. הארמון שימש כמעונם המלכותי של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון. זהו הארמון הגדול ביותר שנבנה באירופה במאה השמונה עשרה, ואחד מהמבנים הגדולים ביותר שנבנו באותה תקופה. ב-1997 הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. בהכרזה על המבנה נאמר שהוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי".
הגן שסביב הארמון הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק. הגן משתרע על שטח של כ-1.2 קילומטרים רבועים, וחלקו גבעי. התכנון נעשה בהשראת גני ארמון ורסאי, ויש הטוענים כי גני קזרטה עולים על המקור. הגן מתחיל מחזיתו האחורית של הארמון, ומשתרע ברצועה ארוכה לכיוון צפון. הוא מקיף מערכת של מפלי מים מלאכותיים ומזרקות. חלק מן הגן תוכנן על ידי וניווטלי כגן אנגלי. זוהי אחת הדוגמאות המוקדמות לאדריכלות גנים בסגנון אנגלי ביבשת אירופה (להבדיל מאנגליה עצמה).
המזרקות, מפלי המים והאגנים אליהם נשפכים המים יוצרים תעלה ארוכה, נמשכת אל האופק. כל המערכת, יחד עם הפסלים והעיטורים שסביבה, תוכננו על ידי ונוויטלי; יש הטוענים כי מערכת זו עולה על מערכת המזרקות במתחם הארמונות והפרקים בפטרהוף, ליד סנקט פטרבורג, ברוסיה.
מראה הארמון והגנים מהמפל העליון
 חלק מהמפלים והפסלים בדרך למטה
 ארמון קזרטה (Reggia di Caserta)
סה"כ סיירנו בגנים כשעתיים ובסיומם חזרנו לרכבנו, כאן גם תם המסלול שלנו בדרום מערב איטליה, אנחנו יוצאים מהעיר ועולים על הכביש המהיר לכיוון העיר רומא כאשר היעד שלנו הוא טיבולי (Tivoli), שהגענו עליה לאחר שעתיים נוספות של נסיעה, סיבוב קצר בישוב ומצאנו מקום לינה שנראה כמו מוזאון ללילה הקרוב (La Panoramica), התארגנו ויצאנו לכיוון וילה ד'אסטה (Villa d'Este) לא לפני שבעל המקום עשה לנו סיור מודרך בכל הדירה עם הסברים על חלק מהמוצגים שיש בה.
 B&B La Panoramica
הכניסה לוילה ד'אסטה (Villa d'Este)
וילה דֵ'אֵסְטֶה (Villa d'Este) - הוא ארמון בטיבולי שבאיטליה, הידוע בגנים המיוחדים ובמזרקות הרבות ויוצאות הדופן שבשטחו. הוילה, יחד עם אדרכילות הנוף שלמרגלותיה, המשלבת מערכת מדרגות, מזרקות וגינון, מהווים דוגמה מופתית לאדריכלות הרנסאנס ולעיצוב הנוף האיטלקי ועל כן הוכר המקום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז שנת 2001.
הארמון שימש בעבר כמנזר בנדיקטיני, עד שעבר לידיו של הקרדינל איפּוליטו השני דֵ'אֵסְטֶה (1509-1572), בנם של אלפונסו הראשון דֵ'אֵסְטֶה ושל לוקרציה בורג'ה. איפּוליטו השני מונה בשנת 1550 למושל טיבולי על ידי האפיפיור יוליוס השלישי, ואז החל בהסבת מבנה המנזר למעון מפואר. תכנון הגנים והמזרקות נעשה על ידי הארכיטקט האמן והארכאולוג הנפוליטני פירו ליגוריו Pirro Ligorio‏ (1510–1583), לפי הוראותיו של האדריכל אלברטו גלבני Alberto Galvani. הצייר הראשי שצייר את קירות הארמון היה ליוויו אגרסטי Livio Agresti‏ (1508–1580), שהיה בעל סגנון רנסאנסי - מנייריסטי.
הגן הגדול שלמרגלות הארמון מכיל מגוון גדול ומרשים של מזרקות ובריכות בסגנונות שונים. סך הכל נספרו כ-500 סילוני מים. מקור המים - מנהר האניין וממעיין סמוך.
 בתוך הוילה כל החדרים והתקרות מלאים בציורים
 המרפסת פורחת בוילה
לאחר סיור בתוך הוילה "המצויירת" יצאנו לסיור ארוך בשבילי הגנים המפורסמים שלה ובין המזרקות הרבות.
בסיום הסיור (לקראת ערב) עשינו סיבוב בטיבולי לראות קצת את העיר ולאכול ארוחת ערב שבסיומה חזרנו לחדרנו בדירה.
Rocca Pia
 Ponte Gregoriano
Cathedral
תם יום טיול מס' 7

ימים 8-11 16-19/04/2009
התעוררנו בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר נפרדנו מהמארח שלנו ויצאנו לכיוון רומא. נסיעה קצרה על המפה וארוכה מבחינת פקקי התנועה בכניסה לעיר, המלון שבחרנו ל-3 הלילות הבאים נמצא ליד תחנת הרכבת טרמיני (Roma Termini) ואת הרכב אנחנו אמורים להחזיר בסוכנות שבתחנת הרכבת, אבל איפה עומדים מסביב לתחנה אין מקום אפילו לא להשאיר אופנים, אז לפי הפתגם "ברומא התנהג כרומאי" עצרתי בחניה כפולה (אחרי עוד רכבים) ואשתי ירדה לברר בתוך התחנה איך מחזירים את הרכב, חזרה אחרי כ-20 דקות ואמרה תשאיר את הרכב ככה ובוא עם הציוד והמפתחות לסוכנות, וכך עשינו לקחו מאיתנו את המפתחות הזדכנו על הרכב ויצאנו מהתחנה לכיוון המלון ברגל, שיצאנו הרכב כבר לא היה במקום (איזה זריזות של הסוכנות).
את שלושת הימים האחרונים של הטיול בילינו ברומא ואתריה, 
הקולוסיאום (Colosseo)
 גבעת פלטין  (Collina del Palatino)   
 קשת קונסטנטינוס (Arco di Costantino)
 שער טיטוס (Arco di Tito)
 בגבעת פלטין  (Collina del Palatino)   
 אנדרטת ויטוריו אמנואלה השני (Altare della Patria)
 בית הכנסת הגדול (Synagogue, Jewish Museum of Rome
 הוותיקן (Vatican City)
 טירת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo)
 Piazza del Popolo
 המדרגות הספרדיות (Scalinata di Trinità dei Monti)
 מזרקת הספינה (Fontana della Barcaccia)
 Basilica di San Pietro in Vincoli - פסל משה (Mosè di Michelangelo)
 מזרקת טרווי (Fontana di Trevi)
 הפנתאון (Pantheon)
 Piazza Navona - Fountain of Neptune
בערב האחרון עברנו דרך תחנת הרכבת ע"מ לבדוק מתי ואיפה אנחנו לוקחים למחרת רכבת לשדה התעופה. ובבוקר האחרון חזרנו לתחנת רכבת ואיתה נסענו לשדה התעופה
כאן גם תם טיולנו המוצלח בדרום איטליה (וקצת רומא)
לרשימת שאר הטיולים שלי לחץ ==>  כאן



תגובה 1:

  1. מקסים, איזה יופי, איזה יעד מושלם. המלצות לגבי סיציליה? היית, שמעת? יש לך מה לחלוק בנושא? וביתר ספציפיות -טיולים מאורגנים לסיציליה - דעתך? או שאתה חושב שעדיף לטייל באופן עצמאי

    השבמחק

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג