יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

גאורגיה - טיול ג'יפים בגאורגיה 10/2012


טיול ג'יפים בגאורגיה 10/2012
אנחנו (11 זוגות) שמכירים מעל 20 שנה החלטנו לעשות טיול ג'יפים משותף בגאורגיה לאחר הרבה ברורים והתיעצויות פנינו לחברת טיולים ע"מ להוציא את הטיול לפועל.
הטיול בוצע בתור קבוצה סגורה ללא משתתפים נוספים והותאם לבקשות בספציפיות של החברים.
מסלול הטיול המתוכנן
היום הראשון  30/09/2012
לאחר טיסת לילה אנחנו נוחתים לפנות בוקר בשדה התעופה של טביליסי (04:30), מתארגנים ומקבלים את הג'יפים שלנו (6 ג'יפים) ויוצאים לכיוון טביליסי ע"מ להעמיס את הג'יפים בציוד שנזדקק לו בהמשך הטיול, חוצים את כל העיר ונכנסים לחניה של Cruise Hotel ומעמיסים (בחלוקה) לג'יפים את כל הציוד המשותף שהכינו לנו מחברת הטיולים, לאחר מכן מקבלים תדרוך ראשון מפי המדריך (יצחק יצחק) לגבי המשך היום והטיול בכלל.
נמל התעופה הבינלאומי של טביליסי
 Cruise Hotel
יצחק יצחק - (המדריך שלנו) גיאולוג, וגיאוגרף פיסי, בוגר חוגי סיור ובית ספר שדה הר הנגב, מדריך ותיק בישראל וגבולותיה- סיני, מצרים, ירדן ועוד. איש ספר וטבע. מעפיל כיום לקווקז - גיאורגיה וארמניה וסביבתה וכן ביוון בטיולי שטח וג'יפים 
בג'יפ ראשון נוהג "מיחו" שהוא גם המכונאי וגם האיש הטכני של הרכבים ואיש הקשר עם המקומיים, אני בחרתי להיות הג'יפ המאסף (המדריך אמר שכל יום יהיה מאסף אחר) לאורך כל הטיול ובכך לפתור לו את "הבעיה" הזאת. אנחנו יוצאים לדרך, הפסקה ראשונה בישוב מעל טביליסי לתצפית על העיר ולהכיר את המאפיה המקומית.
 שהלחם טרי וחם (ועטוף בניר עיתון) הוא הרבה יותר טעים
לאחר סיבוב קצר בכפר (וחיסול מלאי הלחם הטרי במאפיה) אנחנו ממשיכים בדרכנו לכיוון היעד הראשון של הטיול – אתר ההנצחה ב- Dudgori
 בדרך לדידגורי ברקע הרי הקווקז המושלגים
דִידגוֹרִי  - הוא הר בגאורגיה, הממוקם כ-40 ק"מ מערבית לבירה, טביליסי, בצידו המזרחי של רכס תריאלתי, שהוא חלק מרכס הקווקז המשני שבהרי הקווקז, ומתנשא לגובה 1647 מ'.
במקום זה התרחש "הניצחון המהולל", בו ניצחו הגאורגים בראשות המלך דוד הבנאי, שנלחמו כנגד הסלג'וקים ב-12 באוגוסט 1121, בקרב שנקרא קרב דידגורי. שדה הקרב שהשתרע על פני מספר קילומטרים מכוסה ברובו של אדמת מרעה תת-אלפינית. בתחילת שנות ה-90, הוקמה במקום הקרב אנדרטה ענקית, המורכבת מתריסר חרבות מוצקות הנעוצות בתוך האדמה בתנוחות מוצלבות, ופסלים כבירים של גופות לוחמים מבותרות מפוזרות על פני האחו. 
לאחר הקרב, גרש המלך דוד את חיל המצב הסלג'וקי שנותר מהממלכה וכבש מחדש את טביליסי לאחר מאבק קשה בשנת 1122. הקרב בדידגורי צויין כתחילת תור הזהב בגאורגיה שנמשך עד לפלישת ג'לאל אד-דין מינגבורנושליט האימפריה החוואריזמית (חווארזם), בשנת 1225.
הרפובליקה של גאורגיה מציינת את הניצחון בדידגורי בחג "דידגוֹרוֹבּה" ("יום דידגורי") ב-2 בספטמבר.
אתר ההנצחה בדידגורי
 כל הקבוצה בצילום משותף
לאחר סיור באתר + הסברים אנחנו חוזרים בחלק מדרך העפר בה הגענו לאתר ופונים לכיוון "צלקה" (Tsalka) האגם והישוב, עושים סיבוב קצר בשוק המקומי ופונים לארוחת צהריים שהוכנה עבורנו במסעדה שנמצאת באחד הבתים במקום.
השוק ב"צלקה" (Tsalka)
המטבח
 מקרר השתיה
אגם צלקה (Tsalka)
לאחר ארוחת הצהריים אנחנו ממשיכים בדרכנו (דרכי עפר) דרך כפרים מבודדים שחיים עדיין רחוק רחוק במאה שעברה שהקידמה כאילו מסרבת להגיע אליהם אבל עם תושבים שנראים מאושרים.
 גללי הבקר והצאן מסודרים ליבוש ומשמשים חומר בעירה לחימום בחורף
 רועה צאן על הסוס אבל טלפון נייד ביד
אנחנו ממשיכים ברמת הבזלת עם נוף געשי מסביב לכיוון מעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass), ובדרך עוברים ליד אגם טבצקורי (Tabatskuri Lake) והישוב בעל אותו שם.
רמת הבזלת עם הנוף געשי מסביב
 אגם טבצקורי (Tabatskuri Lake)
 במעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass)
במעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass) יש עמדה של חיילים גאורגים שהופתעו מהגעת שיירת הג'יפיים ומבצעים לנו ביקורת דרכונים ובירורים מאין באנו ולאן פנינו מועדות, זה גם זמן לסיבוב רגלי קטן במקום ששומר על המקום בו גם עובר  קו צינור הנפט-גז באקו-טביליסי-שיהאן (דרום תורכיה)
מעבר Tskhratskaro - הוא מעבר הרים גבוה בגובה של 2454 מ' מעל פני הים, בדרום גאורגיה. הדרך לפסגה נקרא M-20. והיא מקשרת בין עיירות בקוריאני וגאדו. זאת דרך מתפתלת ותלולה מאוד. פתוח לכל כלי הרכב ממונע, עם זאת, מומלץ בחום עבור כלי רכב 4X4. בפסגה יש שליטה משטרתית, באמצע שום מקום.
המעבר יושב בתוך השמורה המנוהלת של Ktsia-Tabatskuri. אין לנסוע בכביש זה בתנאי מזג אוויר קשים. מפולות, שלג כבד מפולות יכול להתרחש בכל עת.
בשל המיקום הייחודי שלה והטיפוס בגובה והמעבר באזורים מרוחקים, חשוב בעת נסיעה בתנאים אלה להיות מוכנים. אתה צריך מספיק דלק ואוכל. אין תחנות דלק וחנויות. כביש זה בודק את המיומנות, ואת האומץ, של כל נהג. זה בהחלט לא עבור מישהו הסובל סחרחורת או פחד של מפולות.  
מעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass)
לאחר שסודרו כל הפרוצדורות עם החיילים במקום (שעה של בירוקרטיה) אנחנו מתחילים לרדת מהמעבר לכיוון צפון לעבר עיירת הסקי בקוריאני (Bakuriani), שבא נמצא מלוננו ללילה הראשון
בַּקוּריאני (בגאורגית: ბაკურიანი) - היא עיירה במחוז סאמצחה-ג'אוואחתי שבדרום גאורגיה; העיירה מהווה מרכז מנהלתי של המועצה האזורית בקוריאני בנפת בורג'ומי שבצפון-מזרח המחוז. היא הוכרזה כיישוב עירוני בשנת 1926 בתקופת גאורגיה הסובייטית. בזמן המפקד שנערך בשנת 2002, אוכלוסיית העיירה מנתה 1,985 נפש.
במקום אתר ממוקם על המדרון הצפוני של רכס הרי Trialeti, בגובה של 1,700 מטר מעל פני הים. האזור סביב בקוריאני מכוסה ב יערות מחטניים. אתר הנופש נמצא כ- 30 ק"מ מ- Borjomi והוא ממוקם בתוך מה שנקרא לע בקוריאני. אתר הנופש מקושר ל- Borjomi על ידי רכבת חשמלית צרה. אזור העיירה הנוכחי נבנה על ידי זרמי לבה של הר הגעש Mukheri. ההר הגבוה ביותר באתר הנופש המשמש לסקי נקרא הר Kohta המגיע לסביבות 2200 מטרים מעל פני הים.
hotel trialeti bakuriani
תם היום הראשון של הטיול

היום השני 01/10/2012 
בוקר חדש עלה ובחוץ קררררר. לאחר ארוחת בוקר והתארגנות קצרה אנחנו עוזבים את המלון, תחנה ראשונה היא תחנת הדלק וכל הג'יפים מתדלקים עד למקסימום. 
 משאית זחלילית ליד תחנת הדלק
לאחר מכן אנחנו נוסעים בתוך בקוראני (Bakuriani) לבקר בבית של משפחה מקומית.
 בעלת הבית במטבח
במרתף הבית שהוא גם המחסן מאחסנים את כל מה שהכינו בקיץ לקראת החורף הארוך, משתיה חריפה דרך ירקות משומרים ועד לחמוצים.
לאחר סיור בבית (וטעימה ממיני המטעמים) אנחנו מתחילים לנסוע דרומה ועולים חזרה לכיוון מעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass), הפעם במעבר "כבר מכירים אותנו" ואנחנו עוברים בלי עיכובים וממשיכים דרומה (אתמול הגענו למעבר ממזרח).
 בעליה למעבר ההרים צחרה-צקרו (Tskhratskaro Pass
לאחר הירידה ממעבר ההרים אנחנו עושים הפסקת קפה קלה ליד אחד מפלגי הנחל שחוצה את דרכנו.
לאחר מכן אנחנו ממשיכים בדרכנו דרומה ועוברים דרך כפרים קטנים ומבודדים ששיירת הג'יפים היא כנראה האטרקציה השבועית שלהם.
מיון תפוחי אדמה שנאספו לקראת החורף
 נוף כפרי טיפוסי (בכפר Ghado)
 ילדות הכפר רצות לקראתנו ומפזרות חיוכים
את העצירה המשמעותית הראשונה להיום אנחנו עושים בעיר אחלקלאקי (Achalkalaki), עוצרים בכיכר המרכזית (רחבת התאטרון) ומשאירים שם את הרכבים (מיחו האיש טכני שלנו שומר עליהם) ויוצאים לסיור בשוק הססגוני של המקום
אחלקלאקי (Achalkalaki) - היא עיירה בנפת אחלקלאקי  שבמחוז סאמצחה-ג'אוואחתי גאורגיה, אשר אוכלוסייתה מונה 9,802 איש. העיירה שוכנת בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי, כ-30 ק"מ מהגבול עם טורקיה. 90% מאוכלוסיית העיר הם אתנית ארמנים.
העיירה ממוקמת בין שני נהרות גדולים הנשפכים לנהר הקורה, בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי. בדרום-מזרח העיירה ישנה גבעה גדולה, שהמקומיים מכנים אותה "טשבנקה". בעבר הייתה הגבעה מכוסה ביערות אורן צפופים, אבל העצים שימשו כעצי הסקה בשנות ה-90 הקשות.
רחבת התאטרון
 השוק של אחלקלאקי (Achalkalaki
 הרחוב הראשי של אחלקלאקי (Achalkalaki
בתום הסיור (עם זמן חופשי ללא המדריך) אנחנו חוזרים לג'יפים וממשיכים בדרכנו מערבה ולאחר מכן דרומה לאתר וארדזיה (Vardzia), עוברים ליד המבצר בחרתוויסי (Khertvisiמבלי לעצור (מחכה לנו ארוחת צהריים מוזמנת ליד הנחל), עוברים מתחת לאתר המערות ישירות למסעדה שעל שפת הנחל – הפסקת צהריים כבר עוד מעט השעה שלוש.  
Khertvisi Fortress
במסעדה על גדת הנהר קורה
לאחר הארוחה חזרנו עם הג'יפים לאתר המערות והתחלנו את הטיפוס למעלה והסיור במבוך החדרים והמסדרונות כולל ביקור בכנסיה הקטנה שבמקום. 
עיר המערות של ורדזיה (בגאורגית: ვარძია) - היא מערכת מערות חפורות בסלע בצידו של הר ארושלי בדרום גאורגיה, ליד אספינדזה. בנפת אספינדזה, כ-10 ק"מ מהגבול הטורקי. היא נוסדה על ידי תמר המלכה בשנת 1185. בתחילה הייתה במקום מצודה אותה בנה נכדו של המלך דוד הבנאי, ואילו המלכה תמר שינתה את ייעוד המקום מצבאי לדתי, ובנתה שם מנזר, שגדל לעיר שמנתה בימיה הטובים כ-50,000 איש.
המנזר הכיל כ-6,000 מערות בגודל חדר, שנוצרו להגנה מפני המונגולים, והיו מוסתרות בקומפלקס בגובה של 13 קומות . העיר כללה כנסייה וחדר כס, ומערכת השקיה מסובכת בשיטת הטרסות של אדמה חקלאית. הכניסה היחידה לקומפלקס היה דרך מנהרות מוסתרות היטב ליד נהר הקורה.
בשנת 1283, רעידת אדמה בסמצחה השמידה בערך שני שלישים מהעיר, כשהיא חושפת את המערות כלפי חוץ, ולהתמוטטות מערכת ההשקיה.
הכנסייה חוזקה, ונוסף לה מגדל פעמון חיצוני, במהלך שלטונו של בקה ג'חלי במאה ה-13.
הפרסים, שניצטוו על ידי השאח טחמסף ה-1, לפשוט על המסגד, בשנת 1551, בזזו את כל הצלמיות החשובות וסיימו את חיי המנזר באפקטיביות.
האגדה מספרת כי למלכה תמר היו 366 חדרים כדי לבלבל את מי שירצה להתנקש בחייה. ציורי הקיר מתארים את תמר לפני נישואיה. בילדותה כאשר יצאה לשחק במערות וקראו לה, היא ענתה מהמסתור "אכּ וַר דזיה", אני פה דוד.
כיום ורדזיה היא אטרקציה תיירותית בסאמצחה-ג'אוואחתי, שבגאורגיה. המקום מנוהל על ידי קבוצה קטנה של נזירים, וניתן לבקר בו תמורת סכום סמלי. מיניבוסים מקומיים בשם מרשרוקטה מגיעים לוורדזיה כל יום מהעיר אחלציחה.
כ-300 מערות בגודל חדר נותרו חשופות לעין כל, ולחלק מהמערות יש עדיין צינורות מים ישנים, זכר למערכת ההשקיה.
הכנסיה שבמקום
באתר המערות בורדזיה
בסביבות 18:30 עזבנו את האתר עם הג'יפים לכיוון צפון. בדרך לקראת חשיכה עצרנו לתצפית על המיבצר שליד הישוב חרתוויסי (Khertvisi) שעברנו לידו ולא עצרנו בדרך לכיוון ארוחת הצהריים בוורדזיה.  
Khertvisi Fortress
המשכנו בנסיעה צפונה על הכביש, החושך כבר ירד, במשך כשעה למקום הלינה שלנו בעיר אחלציחה (Akhaltsikhe), לאחר התארגנות קצרה במלון (Hotel Bona Dea Akhaltsikhe) יצאנו לסיור ערב במרכז
המבצר החדש באחלציחה (Akhaltsikhe)
תם היום השני של הטיול

היום השלישי 02/10/2012 
לאחר ארוחת הבוקר עלינו לרכבים ויצאנו ישר לכיוון בית הכנסת באחלציחה (Akhaltsikhe), בכניסה למקום כבר חיכה לנו אחד מהיהודים הבודדים שנשארו בעיר, בית הכנסת בשיפוץ ומצופה כולו מבפנים בעץ, שמענו ממנו על היסטורית הקהילה ובית הכנסת.
יהדות אחלציחה - יהודים הגיעו לאחלציחה אשר בגאורגיה כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר. במאה ה-16, עם הכיבוש העות'מאני, הורע מצבם של תושביה הלא-מוסלמים של העיר, נוצרים ויהודים. למרות זאת נבנה בשנים 1741-1742 בית כנסת גדול, ומאוחר יותר גם תלמוד תורה.
מצבם של יהודי העיר בתקופת השלטון העות'מאני היה קשה. הם סבלו מדיכוי דתי, שהתבטא במעצר רבנים, חוקים שאסרו מלבושים מסוימים ועוד, בייחוד בתקופת שלטונם של הסולטאנים מורט השלישי ומורט הרביעי. עלילות ומעשי שוד היו חוויות שכיחות של יהודי העיר. הרדיפות הגיעו לשיא לקראת 1828, לפני המלחמה העות'מאנית-רוסית והקרב הראשון שנערך בעיר, קרב אחלציחה. הרדיפות הביאו להידלדלות היהודים בעיר.
בתקופת שלטון האימפריה הרוסית, החל מ-1828, הפכה העיר לעיר מסחר חשובה. בשנות השמונים של המאה ה-19 נבנה בית כנסת נוסף.
בשנת 1917 החל דוד באזוב לשמש כרב העיר. הרב זכה לכבוד רב מתושביה היהודים והמוסלמים של העיר.
עם תחילת השלטון הסובייטי בגאורגיה, בשנת 1921, סגרו הסובייטים תלמוד תורה באחלציחה, ואסרו לימוד תורה. בשנת 1923 הוציאו הסובייטים את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר במטרה להפסיק את התפילות. אף על פי כן היו בשנת 1930, בשני בתי הכנסת בעיר, 7 ספרי תורה. בשנת 1951 הופקע בית הכנסת הישן של הקהילה ונסגר. בשנת 1953 הוחרם בית הכנסת שנבנה במאה ה-19, והוסב לבית תרבות.
נכון ל-2012 מתגוררים באחלציחה 8 יהודים - 5 נשים ו- 3 גברים ממשפחת לוי. סימן טוב לוי הוא גבאי בית הכנסת הישן שנחנך ב-1863 ובו 15 ספרי תורה, חלקם בני 250 שנה. בית הכנסת עובר בימים אלה שיפוץ ושחזור נרחב בהשקעה גדולה של השלטונות בהוראת הנשיא מיכאיל סאקשווילי. בית הכנסת בית אל שהופקע בהוראת סטלין בשנות החמישים עומד על תילו, אך הרוס לחלוטין מבפנים.
בסמוך לשכונה היהודית שוכן בית העלמין של יהודי העיר. זהו בית קברות מגודר בו פזורות מאות מצבות עם כתובות בעברית, ולדברי המקומיים קבורים בו יהודי העיר ב-400 השנים האחרונות.
לאחר הסיור בבית הכנסת נסענו לשוק של העיר ע"מ לקנות מצרכים שונים שלא נהיה רעבים בהמשך הדרך, כל ג'ים קיבל משימה – אלה להביא ירקות והשניים אבטיחים וג'יפ נוסף גבינות ואנחנו מילונים הכל לפי רשימה מסודרת וכסף שקיבלנו מהמדריך. בסיום סיבוב הקניות בשוק ארזנו את הכל בג'יפים והמשכנו בדרכנו.
20 דקות נסיעה ואנחנו כבר בחניה של ה"מבצר החדש" באחלציחה, השארנו בחניה את הג'יפים ויצאנו לסיור בתוך המבצר.
הכניסה ל"מצודה החדשה"
אחַלציחֶה (בגאורגית: ახალციხე,) - היא עיירה בנפת אחלציחה שבדרום-מערב גאורגיה, ובירת מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי. היא הוכרזה לעיר בשנת 1840 ואוכלוסייתה מונה 17,383 תושבים. היא ממוקמת בגובה 1,029 מטר מעל פני הים, משני צדי גדות הנהר הקטן פצחובי, המחלק את העיר לשניים: העיר העתיקה מצפון והעיר החדשה מדרום. פירוש שמה של העיר "אחל-ציחה" הוא: "המצודה החדשה".
בתוך המצודה
תצפית מראש המגדל במצודה
במצודת אחלציחה
לאחר כשעה וחצי של סיור במצודה (היה חם) חזרנו לג'יפים והתחלנו בנסיעה צפונה בדרכי עפר תוך כדי עליה לשמורת הטבע בורג'ומי חרגולי (Borjom-Kharagauli National Park), 
הפארק הלאומי בורג'ומי-חרגאולי (BKNP) - הוא אזור מוגן במרכז גיאורגיה, הממוקם ברכס הרי הקווקז הקטן, דרומית מערבית לבירת המדינה טביליסי. מדובר באחד מן הפארקים הלאומיים הגדולים באירופה, הכולל שישה מחוזות מנהליים המשתרעים מעיירת הנופש בורג'ומי לעיירה חרגאולי. השטח הכולל של הפרק הוא מהווה 7.6% מהשטח הכולל של גיאורגיה. הייחוד של הפארק הלאומי הוא הגיוון באזוריו הגיאוגרפיים והאקולוגיים, הנופים, האתרים ההיסטוריים והחי והצומח העשירים. לפארק תשתית לתיירים המתפתחת במהירות.
לאחר כשעתיים נסיעה בדרכי עפר בתוך הפארק אנחנו עוצרים לפיקניק צהריים באחת הרחבות שבדרך, האוכל – מה שקנינו בבוקר בשוק, וזהו חלק מהווי הטיול.
לאחר האוכל אנחנו ממשיכים בנסיעה במעלה הפארק, בשלב מסוים מסתיים היער ואנחנו ממשיכים לעלות בנוף הפתוח עם נוף של אחו ועדרי צאן, עד שמגיעים למעבר ההרים Zekari pass.
למה להיות הג'יפ המאסף?
לחובב צילום כמוני זאת הזדמנות לעצור בכל מצב ע"מ לרדת לרגע ולצלם מבלי לעכב את השיירה
ראית הנולד ולימוד השטח מכל הג'יפים שעברו לפני
לנשים שבג'יפ יש שירותים מאחורי הג'יפ ואין אף אחד מאחור
לא מעט פעמים נשמע בקשר "שש איפה אתה?" ואני עונה אחרון בשיירה אין מה לדאוג.
 במעבר ההרים Zekari pass
לאחר סיור קצר ברגל במעבר ההרים אנחנו מתחילים לרדת לכיוון צפון לעבר העיירה סאירמה (Sairme) שמוגדרת עיירת ספא בזכות המעיינות של מים מינראליים שיש במקום,
לסאירמה (Sairme) הגענו שכבר התחיל להחשיך (19:00) ועשינו סיבוב רגלי קצר בין חדרי המשאבות של המקום. 
אתר נופש מרפא סאירמה (Sairme) - נמצא דרומית לעיר כותאיסי בגובה 950 מ' מעל פני הים. ייחודיות של המקום הזה בולט במיקומו הייחודי, במרבצים עשירים במים מינרלים ותרמיים לריפוי. הסביבה נקייה מבחינה אקולוגית, עשירה ביערות מחטניים ונשירים ובטבע יפהפה.. במרחק 282 ק"מ מתביליסי.
התכונות הרפואיות של המינרלים והמעיינות התרמיים ב- Sairme כבר היו ידועים במאה ה -19. כמה מעיינות קטנים זורמים על שטח אתר הנופש. הם נבדלים בהרכב הכימי שלהם ואיכויות הטיפול הרפואי, ולכל אביב ניתנה מספר מסוים לאחר ביצוע ניתוחים כימיים. הייחודיות ויכולות הטיפול הרפואי של כל אחד מעיינות היה מוגדר במדויק, מזרקות שתייה בסגנון עכשווי הותקנו, מה שהופך את תהליך שתיית מים מתוך מעיינות מרפא וקביעת המינון הנכון לאורחים נוח יותר.
מספר מחלות נאמר כי ניתן לטפל על ידי מעיינות Sairme:
חדר משאבה מס 1: מחלות של אבנים בדרכי השתן (מחלת כליות כרונית, הנטייה לחלות במחלות אלו, כמו כן טיפול מניעתי).
חדר משאבה מס 2: מחלת אבנים בכיס המרה (דלקת כיס המרה כרונית, דלקת כבד כרונית לא חריפה, כמו כן טיפול מניעתי).
חדר משאבה מס 3: הפרעות מטבוליות, (סוכרת, דלקת פרקים, כאבים בעמוד השדרה).
חדר משאבה מס 4: מחלות במערכת העיכול (מחלות כיב, חומציות גבוהה או נמוכה, קוליטיס).
לאחר סיור במקום יצאנו בנסיעה לילית לעבר המלון שלנו בכותאיסי (Kutaisi), כשעה וחצי נסיעה כולל חציה של העיר הגענו למלון (Hotel Gora) שנמצא על הגבעה שמצפון לנהר.
תם היום השלישי של הטיול

היום הרביעי 03/10/2012 
התעוררנו עם אור ראשון וראינו את הזריחה (07:25) מעל כותאיסי ולאחר ארוחת בוקר יצאנו ברגל מהמלון לכיוון קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral).
זריחה מעל קותאיסי
קתדרלת בגרטי - הידוע גם בשם קתדרלת דורמיציון או קתדרלת כותאיסי, היא קתדרלה וכנסייה מהמאה האחת עשרה בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה. הקתדרלה שכיום הרוסה, הונצחה, בהיסטוריה של האדריכלות הגאורגית של ימי הביניים, כיצירת מופת.
הקתדרלה היא מבנה בולט בתוואי הנוף של מרכז העיר כותאיסי, והיא מתנשאת על פסגת הר אוק'ימריאוני, על שלוחת סלע לתוך נהר הריוני, ומהווה נקודת תצפית על העיר כותאיסי הפרושה מתחתיו. היא נבנתה בתחילת המאה האחת עשרה, בתקופת שלטונו של המלך בגרט השלישי, שאיחד את הממלכות הגאורגיות לממלכה הגאורגית המאוחדת, ונחשבה לגדולה בכנסיות הארץ. ונקראה על שמו.
בשנת 1692 אירע פיצוץ בקתדרלה, על ידי חיילים עות'מאנים, שפלשו לממלכת אימרתי. הפיצוץ העיף את התקרה וכיפת הקתדרלה, ונותרה שנים ארוכות ללא גג. עבודות שימור ושיחזור החזירו לקתדרלה את יופייה הייחודי וכן הוסיפו נופך מעניין של תוספות בנייה מודרניות לצד שרידיה העתיקים
הקתדרלה משופעת בכותרות רומנסקיות ובאבני בנייה שבהן גילופים של חיות, בני אדם ויצורים מיתולוגיים.
קתדרלת בגרתי (Bagrati Cathedral)
תחנה ראשונה היא השוק ב"צקאלטובו" (Tskaltubo), נוהל הצטיידות לקראת פיקניק בהמשך הדרך, ביצענו את הקניה בזריזות כי יש לנו היום נסיעת שטח ארוכה ומאתגרת.
אנחנו מתחילים בנסיעה צפונה לכיוון מחוז/חבל הסוונטי, בכניסה לאזור מקבלת את פנינו מצודה על אחת הגבעות ולפי ההסבר מהמדריך בכל הדרכים המובילות לחבל יש מצודות שבעבר שמרו על האזור מפני אורחים לא קרואים.
 מצודה בכניסה לחבל הסוונטי
 כלי תחבורה שרואים בדרך
לקראת השעה 14:00 אנחנו עוצרים על גדות הנהר Tskhenistskali Rive לארוחת צהריים מאוחרת שנעשת מכל הפריטים שרכשנו בשוק של צקאלטובו בבוקר.
בירידה לערוץ הנהר
 עולים לאורך הנהר לכיוון צפון (Tskhenistskali Rive)
לאחר ארוחת הצהריים אנחנו ממשיכים בדרכנו במעלה הנהר לכיוון צפון, בקטע מסויים ירדו כולם מהג'יפים לעשות מסלול רגלי לחילוץ עצמות לאחר האוכל, כאשר בכל ג'יפ נשאר נהג (ואני ביניהם) שנגיע עם הג'יפים לאסוף אותם בהמשך הדרך.
אנחנו (הנהגים) ממתינים לקבוצה שהלכה ברגל
בהמשך העליה צפונה הערב כבר יורד ואנחנו עוברים לנהיגת לילה זהירה בשביל העפר, עקב החשיכה שירדה אנחנו עוברים ליד "הר השחארה" (Shkhara) אבל לא רואים אותו וממשיכים לכיוון האורות שמנצנצים מרחוק שהם גם מקום הלינה שלנו שהוא הכפר אושגולי (Ushguli), שם מחכה לנו גם ארוחת הערב וחדרי השינה, זה הלילה היחיד בטיול עם תנאים מינימלסטים (חדרים זוגיים פשוטים אבל עם מקלחת ושרותים משותפים).
במעלה הדרך וברקע "הר השחארה" (Shkhara)
 ארוחת ערב באושגולי (Ushguli)
תם היום הרביעי של הטיול

היום החמישי 04/10/2012  
התעוררנו עם אור ראשון ויצאנו לראות לאן הגענו בלילה ואיפה ישנו (אין תאורת רחוב באושגולי מקסימום נורה קטנה בכניסה לבית), הר האשחרה נראה בולט והכפר מתחיל להתעורר לחי היום, בינתיים גם שאר החברים מתעוררים וארוחת הבוקר עדין לא מוכנה אז מחלצים קצת את העצמות באוויר ההרים הצלול.
מקום הלינה שלנו בכפר אושגולי (Ushguli)
"הר השחארה" (Shkhara)
 בכפר אושגולי (Ushguli)
 ארוחת הבוקר מוכנה (בסיר מעל התנור החלב הטרי מחליבת הבוקר)
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים עם הג'יפים לכיוון מזרח, בדרך בה נסענו אתמול בלילה לכיוון אושגולי ולא ראינו כלום, הכיוון הר השחארה לראות את הקרחון הענק שלו. עוברים את מעבר ההרים זאגאר, מסביב נוף מקסים ומלא צבעים של סתיו.
מעבר זאגאר (הידוע גם בשם מעבר זגארי) - הוא מעבר הרים גבוה בגובה של 2,220 מ ' (8,595ft) מעל פני הים, הממוקם באזור Racha-Lechkhumi ו- Kvemo Svaneti שבצפון-מערב גאורגיה.
בשלב מסויים יורדים כולם מהרכבים לסיבוב רגלי לכיוון התצפית ואנחנו (הנהגים) "חותכים" ישר דרך השטח ע"מ להגיע לאותו מקום.
 במעבר זאגאר (הידוע גם בשם מעבר זגארי)
 בתצפית על הר השחארה ליד מעבר זאגאר
 כל הקבוצה בתצפית
לאחר התצפית אנחנו חוזרים חזרה לכפר אושגולי ועושים סיבוב רגלי בין בתיו וביקור במוזאון הפתוח שבמקום, בגן ילדים שחילקנו בו צעצועים (שהבאנו מהארץ) ולאחר מכן ארוחת צהריים בישוב.
אוּשגוּלי (בגאורגית: უშგული) - הוא מקבץ של ארבעה כפרים זעירים ששוכנים ברכס אנגורי בסוונטי עילית, למרגלות הר שחארה, הגבוה ביותר בגאורגיה והשלישי בגובהו בקווקז. כל  ארבעת הכפרים – ז’יביאני, צ’וויביאני, צ’אזאשי ומורקמלי – שוכנים בגובה של מעל 2,000 מטר, והם מכוסים בשלג כמחצית מחודשי השנה,  ולעיתים קרובות לא ניתן להגיע אליהם ממסטיה בגלל סגירת דרכי תחבורה.
באזור מתגוררות כ-70 משפחות (200 תושבים בקירוב), ויש בו בית ספר קטן. בכפרים יש מגדלי מצור רבים בסגנון סוונתי, וקפלת אושגולי הנמצאת בראש גבעה ליד הכפרים מתוארכת למאה ה-12.
בכל אחד מארבעת הכפרים הללו נמצאים מספר מבנים שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1996, כחלק מההכרזה על חבל הארץ ההיסטורי סוואנתי עילית. בהכרזה של אונסק"ו נאמר כי ההיסטוריה של הכפרים נמשכת לאורך של יותר מ-2,000 שנים. גובהם הרב גרם לבידודם משאר גאורגיה. כתוצאה מכך נשתמרו בהם רבות מהמסורות הדתיות והתרבותיות של הסוואנים.
הגובה הרב ותנאי מזג האוויר הקשים תרמו לבידודם של הכפרים, דבר שעזר לשמר את המסורת המקומית והמנהגים העתיקים. זהו אחד המקומות הטובים ביותר בסוונטי להתרשם מאורח החיים הייחודי, שלוקח אותנו כמה מאות שנים אחורה. לינה בבתי המקומיים בכפרים האלה מספקת הרבה יותר מקורת גג – זוהי הצצה מרתקת לעולם הולך ונעלם, השירותים והמקלחות נמצאים מחוץ לבתים, בחצרות הבתים מסתובבים חזירים, תרנגולות ופרות, והאורחים יכולים לחזות בחליבת הפרות ובהכנת גבינות ויוגורט, שעושים את דרכם לשולחן האוכל. הכי פשוט והכי טעים שיש.
חלוקת צעצועים בגן הילדים באושגולי
בסיום הארוחה אנחנו עוזבים את אושגולי ומתחילים לרדת בדרך עפר שהיא גם הדרך הראשית ועוברת לאורך הנהר האנגורי (Patara Enguri River) לכיוון ה"עיר הגדולה" באזור, מסטיה (Mestia). בחלק מהדרך ובעיקר ליד מסטיה יורד עלינו גשם וחלק מהדרך מתמלא בשלוליות ובוץ דבר שמאט מאד את הנסיעה.
 לאורך הנהר האנגורי (Patara Enguri River)
 
בשעות אחה"צ המאוחרות הגענו למסטיה למלון שנהיה בו ב-2 לילות הקרובים (Hotel Svaneti in Mestia), התארגנו בחדרים ויצאנו באופן חופשי לסיור בישוב לפני ארוחת הערב שמכינים לנו. 
בכיכר המרכזית של מסטיה
 בנין המשטרה במסטיה
מֶסטיָה (גאורגית: მესტია) - היא עיירה בנפת מסטיה שבמחוז סמגרלו וסוואנתי עילית בצפון-מערב גאורגיה, ומשמשת כמרכז המנהלתי של הנפה. העיירה שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על מדרונותיו הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. 128 ק"מ מזוגדידי. אוכלוסייתה מונה 2,600 איש.
מבחינה היסטורית ואתנוגרפית נחשבה מסטיה תמיד כיישוב הראשי של סוואנתי עילית, ונודעה באופן רשמי בשם סֶתי ("სეთი"). למרות גודלה הקטן היישוב היה מרכז תרבותי חשוב במשך דורות. בשנת 1968 הפכה באופן רשמי לעיירה, לפני כן נחשבה לכפר. רק בשנת 1935 נבנה הכביש המחבר בין מסטיה לעולם החיצוני. מאז סיום השלטון הסובייטי נעשה אך מעט לשיפור היישוב. מצד שני התפתחה תיירות של מטפסי הרים ונבנה, בפרברי היישוב, מוזיאון היסטורי-אתנוגרפי חדש. שם המוזיאון מוקדש לאלפיניסט הסוואני הראשון, יליד מסטיה, מיכאיל חרגיאני (1932-1969).
במרכז העיר מתנוססים מספר מגדלי הגנה שהיו נפוצים במחוז ההיסטורי סוואנתי. אחד מהם פתוח לציבור. מגדלים אלה מתוארכים אחורה למאה ה-12, פנים המגדל השתמר עם עבודות העץ המקוריות שלו, ומתוארכים אף הם לאותה תקופה.
מסטיה מהווה בסיס טוב לטיולים ולטרקים באזור, ואפשר לשכור כאן מדריך, להצטרף לקבוצות מאורגנות ואפילו לשכור סוס לטיול רכוב.
 המגדלים המוארים של מסטיה
 ארוחת ערב במלון במסטיה
תם היום החמישי של הטיול

היום השישי 05/10/2012 (יום שישי) 
התעוררנו ליום קצת חורפי עם עננים נמוכים וגשם קל שיורד מידי פעם, לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים עם הרכבים לכיוון צפון לעבר קרחון צ'לאדי (Chalaadi Glacier),
תצפית לחצר המלון ולמגדלי מסטיה מהחדר במלון
בחלק הראשון של הנסיעה (בדרך עפר) אנחנו עוברים ליד שדה התעופה הקטן של מסטיה עם מגדל הפיקוח שבולט מאד בשטח בצורתו המיוחדת וממשיכים בדרך עפר מלאת השלוליות  לאורך Mestiachala River עד לסיום הדרך ומגרש החניה שבמקום, מתברר שאנחנו לא הראשונים ויש כבר במקום מקבץ של ג'יפים השייכים לקבוצה אחרת. 
מגדל הפיקוח של Queen Tamar Airport במסטיה
אנחנו חוצים את הגשר התלוי ונכנסים לשביל שעובר בתוך היער (גשם קל וטורדני יורד כל הזמן), בהמשך היער נעלם ואנחנו חוצים דרדרות סלעים (את הקרחון כבר רואים מרחוק) וממשיכים עד שמגיעים לקרחון צ'לאדי.
Mestiachala River
 בדרך לקרחון צ'לאדי (Chalaadi Glacier)
אחד ממסלולי ההליכה היומיים הקלים ביותר באזור יוצא ממסטיה לקרחון צ’לאדי (Chaaladi). תחילת הדרך לא מאוד מלהיבה וכוללת הליכה בדרך המיועדת לרכבי שטח וחציית שדה התעופה הזעיר של מסטיה, אך בהמשך מתגלה מסלול מקסים שמטפס דרך יערות ופלגי מים עד למרגלות הקרחון המרשים. בשל הקרבה לגבול עם רוסיה יש בדרך עמדת בידוק של צבא גאורגיה ויש להצטייד בדרכונים. אורכו של המסלול שישה קילומטרים וההליכה נמשכת כחמש-שש שעות.
Chalaadi Glacier
לאחר סיור ליד הקרחון אנחנו חוזרים את כל הדרך חזרה לכיוון הג'יפים דרך הגשר התלוי ונוסעים חזרה למסטיה, ארוחת צהריים מחכה לנו במלון, בסיום הארוחה אנחנו עולים שוב לג'יפים ונוסעים בתוך מסטיה לעבר מוזיאון מרגיאני (Margiani's House Museum) שנמצא במעלה הישוב.
מוזיאון מרגיאני (Margiani's House Museum)
מוזיאון מארגיאני (Margiani's House Museum) - אחד המראות העיקריים של סוונטי הוא מוזיאון בית של Margiani אשר נמצא מסטיה, בדירה עתיקה. מוזיאון זה הוא רכוש של משפחה ידועה של Margiani. היו להם גם 8 מגדלים שנותרו כיום רק 4. גובה המגדלים ומספרם דיברו על עושר וכח.
באחד המגדלים יש כמה קומות עם החדרים. באחד החדרים יש ארון - מראני, מיובש בקרבת מקום וחציר מאוחסן, וגם קופסאות מיוחדות מאוחסנים תבואה. בבית זה יש מרתף גדול שבו פחים עבור יין וודקה ( qvevri ), כדי חימר לאחסון הדבש.
לאחר טיול בכל הבית, אי אפשר לעזוב מבלי לעלות לתצפית מהחלק העליון של המגדל ולראות את ההמראות  של יופי האזור.
 תצפית מגג המגדל במוזיאון
בסיום הסיור וההסברים במוזאון אנחנו חוזרים דרך הסמטאות הצרות של מסטיה חזרה למלון למנוחה ולהתכונן לארוחת יום שישי חגיגית שמצפה לנו בערב
תם היום השישי של הטיול

היום השביעי 06/10/2012 
בוקר חדש עולה עם מזג אוויר במצב של שיפור ניכר (פתאום "נולדו" הרים בסביבה), לאחר ארוחת בוקר אנחנו יוצאים בנסיעה בכיוון כללי מערבה לאורך ערוץ הנהר אנגורי (Enguri), לאחר כשעה וחצי נסיעה אנחנו עוצרים להפסקת קפה קלה.
מבט אחרון על מסטיה מהמלון
 בדרך לאורך ערוץ הנהר אנגורי (Enguri)
לאחר ההפסקה אנחנו ממשיכים בדרכנו לאורך הכביש ועושים הפסקה נוספת לצילומים בגשר שמעל חיבור האנגורי עם הנהר Nenskra River
 הגשר ליד חיבור Nenskra River עם נהר האנגורי
בהמשך הדרך ממשיכה דרומה, הנהר מתרחב ונהיה לאגם גדול בצבע טורקיז ואנחנו נוסעים לאורך הגדה המזרחית שלו עד לפניה (צפונה) לכיוון הסכר הענק "סכר אנגורי" (Enguri Dam
אֶנגוּרי (בגאורגית: ენგური) - הוא נהר בגאורגיה שחלקו עובר בגבול עם אבחזיה, רפובליקה אוטונומית בצפון-מערב גאורגיה. אורכו 213 ק"מ ומקורו במדרונותיו הדרומיים של רכס הקווקז.
הנהר מתחיל את זרימתו ליד ההר שחארה וזורם מטה מההרים לתוך אפיק צר ועמוק היוצרים מקום אידיאלי לבניית סכר. הנהר עובר בדרכו מערבית לעיירה, ג'ווארי, שבמחוז מגרליה ונשפך לבסוף לים השחור ליג העיר זוגדידי שבקרבת נפת גאלי האבחזית.
 סכר אנגורי (Enguri Dam)
סכר אנגורי (Enguri Dam) - בשנת 1980, הסתיימה בנייתו של סכר בטון, שנחשב לסכר המקומר הגבוה ביותר בעולם. בגובה 272 מטר על פני הים, ולמעשה הקונסטרוקציה הגדולה ביותר בקווקז. בכך משחק הנהר תפקיד מפתח בשוק האנרגיה של גאורגיה. הקיבולת שלו היא 1.1 מיליון קוב מים, ומייצר 4.5 מיליון קילוואט של אנרגיה מדי שנה, שהם כ-40% מסך יצור האנרגיה של גאורגיה. קיבולת של 1,300 מגוואט לשעה.
מאז הקונפליקט הגאורגי-אבחזי (1992-1993), מוצבים חיילים גאורגים ואבחזים משני צידי הנהר. רוסיה מצידה מחזיקה במקום חיילי "חיל שלום". המעבר המוסדר היחיד על הנהר הוא "גשר אינגורי", שנבנה על ידי שבויי מלחמה גרמנים בשנים 1944-1948. ברבות השנים נוספו לנהר גם גשרים שנבנו באופן ארעי.
לאחר סיור והסברים בסכר אנחנו ממשיכים דרומה לעבר העיר זוגדידי (Zugdidi). ועוצרים לארוחת צהריים במסעדה בעיר, כאן גם הועלתה שאלה "אם אנחנו כל כך קרובים לים השחור למה לא ניסע לראות אותו?" לאחר הסבר של המדריך מה יש בחוף הים (כמו אילת) ועל מחסור בזמן שיש לנו ויתרנו על הרעיון. בסיום הארוחה אנחנו חוזרים לג'יפים ומתחילים לנסוע בכביש הראשי בכיוון כללי מזרחה לעבר העיר כותאיסי (Kutaisi), (נסיעה מנהלתית ע"מ לעבור את קטע הדרך הזה), לפני ההגעה לעיר אנחנו פונים צפונה לכיוון "צקאלטובו" (Tskaltubo) עוברים את הישוב צפונה ולאחר כ-4  ק"מ פונים לכיוון מערת הנטיפים פרומתיאוס (Prometheus Cave).
הירידה לכיוון המערה
 במערת הנטיפים פרומתיאוס (Prometheus Cave)
לאחר סיור במקום יצאנו בנסיעה לעבר המלון שלנו בכותאיסי (Kutaisi), אותו מלון שהיה לנו ביום השלישי של הטיול (Hotel Gora).
תם היום השביעי של הטיול

היום השמיני 07/10/2012 
בוקר חדש עולה מעל כותאיסי ואנחנו מתעוררים ליום בהיר ויפה, אוכלים ארוחת בוקר במרפסת של מקום הלינה, ותארגנים ויוצאים עם הג'יפים לכיוון העיר, נסיעה קצרה במורד הגבעה, חוצים את הנהר ואנחנו כבר בכיכר המרכזית של כותאיסי עם המזרקה היפה שבמרכזה,
 ארוחת בוקר במרפסת במלון (Hotel Gora)
 תצפית מהעיר לכיוון קתדרלת בגרתי (Bagrati Cathedral)
כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) - היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה, עם 196,500 תושבים. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი), סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. ונמצאת בגובה 125–300 מטר מעל פני הים. ממזרח וצפון-מזרח נתחמת על ידי מרגלות ההרים הצפוניים של אימרתי. מצפון ברכס סמגורלי וממערב ומדרום בקרקעות החקלאיות של מישור קולכתי בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה.
 Colchis Fountain
TBC Bank
 התאטרון - Meskhishvili Theatre
מהכיכר המרכזית צעדנו ברגל (חצי ק"מ) לעבר בית הכנסת הגדול של כותאיסי, (אנחנו בחג סוכות ומצפים לפגוש שם יהודים),
הגענו לבית הכנסת בדיוק לפני תחילת ההקפות עם ספרי התורה, גם אנחנו שמחנו למאורע הזה והיהודים המקומיים מלאו שמחה למראה התוספת אנשים (מישראל) שהתווספו לקהל המצומצם שהיה במקום, כמובן שגם הקבוצה השתתפה בהקפות ובנשיאת ספרי התורה, בסיום ההקפות קיבלנו סקירה על יהדות המקום והסברים על הספרים העתיקים שנמצאים בבית הכנסת במשך דורי דורות.
בית הכנסת בכותאיסי
 הקפות עם ספרי התורה בבית הכנסת
בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בגאורגיה, שעד גל העלייה הראשון בשנות ה-70 של המאה ה-20 מנתה למעלה מ-20,000 נפש. בעיר ניצב עדיין בית הכנסת המפואר של הקהילה, שנחנך ב-1887, אחד משלושה בתי הכנסת שהיו בעיר. השלטונות המקומיים מטפחים את הרכוש הציבורי היהודי גם בהיעדר קהילה מאורגנת, שמתחילת המאה ה-21 מונה, בעקבות גל העלייה של שנות ה-90, עשרות משפחות בלבד.
מבית הכנסת צעדנו דרך השוק חזרה לכיכר המרכזית לעבר הג'יפים שלנו. 
אנחנו עוזבים את כותאיסי לכיוון מזרח ועולים על הכביש הראשי שמוביל לטיבלסי, בדרך (אחרי כשעה וחצי נסיעה) עושים הפסקה קלה באחד מהשווקים שפזורים לאורך הכביש הראשי.
לקראת השעה 14:00 אנחנו נכנסים לעיר גורי (Gori) דרך השדרה הראשית של העיר (Stalin Avenue) ישר לכיוון פארק סטלין (Stalin Park) משאירים את הרכבים ליד הפארק ויוצאים לסיור וקצת למידה על סטלין.
סטלין, יוסף (1953-1879) - שלט שלטון יחיד בברית המועצות במשך כשלושים שנה. סטלין נודע באכזריותו ובמשטר הטרור שהנהיג במדינה. הוא אימץ לעצמו את הכינוי "סטלין", שפירושו "איש הפלדה".
בזמן מהפכת אוקטובר עמד לצידו של לנין וב-1922 נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ומאז צבר כוח בהתמדה. אחד מהישגיו הגדולים היה הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
רק לאחר מותו החלו לבקר את מדיניותו ולחשוף את פשעיו כלפי עמו.
Gori Municipality Administration
 קרון הרכבת של סטלין (Stalin Avenue)
 פנים הקרון
 הצריף בו נולד סטלין (כיום בתוך מיבנה ששומר עליו)
 לאחר סיור והסברים (מבלי להיכנס למוזאון עצמו) אנחנו ממשיכים בדרכנו מזרחה על הכביש הראשי (כביש מס' E60) לכיוון טביליסי.
מצפון לעיר מצחתה (Mtskheta) אנחנו פונים צפונה בכביש מס' E117, ב"דרך הצבאית" לכיוון גודאורי (Gudauri), עוצרים לתצפית על מאגר המים הגדול זינבאני (Zhinvali) וממשיכים למבצר אנאנורי (Ananuri) שחולש על האזור.
מאגר המים זינבאני (Zhinvali)
 מצודת אנאנורי
השעה כבר כמעט 18:00 והחושך מתחיל לרדת למצודה לא נכנסנו מחוסר זמן ואנחנו ממהרים לכיוון גודאורי (Gudauri), אמנם על המפה הדרך לא ארוכה (כ-55 ק"מ) אך מאוד משובשת, ולקח לנו יותר משעה נסיעה להגיע לישוב למקום הלינה שלנו ל-2 הלילות הקרובים (Hotel Shamo Gudauri).
Hotel Shamo Gudauri
תם היום השמיני של הטיול

היום התשיעי 08/10/2012 
בוקר חדש הגיע ואנחנו מתעוררים לאט לאט ומגלים לאן הגענו בחשיכה אתמול, לאחר ארוחת הבוקר ותדרוך לפני היציאה אנחנו יוצאים צפונה "בדרך הצבאית", אמנם זאת דרך ראשית אבל במציאות היא דרך עפר מלאה בורות שעוברים בה מידי יום עשרות (ואולי מאות) משאיות ורכבים אל ומרוסיה.
תדרוך לפני היציאה לטיול היומי
הדרך הצבאית
הפסקה ראשונה אנחנו עושים במונומנט אנדרטת אחוות העמים (אנדרטת הידידות עם רוסיה)
תצפית מהאנדרטה
אנדרטת הידידות עם רוסיה – המונומנט נבנה ביזמת הרוסים ב-1983. הציורים שבו צוירו על אריחים ומבטאים סצנות ממיתולוגיית העמים, סממנים אידיאולוגים ועוד.
האנדרטה הוקמה לציון 200 שנות ידידות בין רוסיה לגיאורגיה, מחולקת לשני חלקים סימטריים. כל מה שמופיע מצד ימין ומתייחס לאימא רוסיה, מצויר במקביל גם משמאל בגרסה גרוזינית. הפנורמה הצבעונית הענקית מתארת תמונות מחיי היום יום של שני העמים ומעלה על נס את העבודה יגיע הכפיים שלום ואחווה. חיילים מניפים עלי זית לאות שלום ודמות אימהית של אימא רוסיה מחבקת ילד גרוזיני כהה שיער ועיניים ובצד השני. אירוניה משהו….
"אנדרטת הידידות" בקווקז הגבוה נבנתה בחצי גורן על פי תהום (אלא איפה יבנו אותה?) בסגנון האמנות המגויסת האופיינית לרוסים בשנת 1983 לציון 200 שנה להסכם השלום שנחתם בין הצארית יקאטרינה להרקלי, מלך גאורגיה, ב-1783. היה ברור לו שגאורגיה עומדת להיכבש על ידי כח גדול ממנה, והאופציה הייתה הפרסים או הרוסים. המלך העדיף "בעלי בית" נוצרים אורתודוקסים, ולכן בחר ברוסיה.
עקרונית, האנדרטה אמורה לתאר במין תקבולת את גיבורי גאורגיה ואגדות העם שלה, לצד גיבורי רוסיה. אבל המבחינים בדקויות ישימו לב שהרוסים מתוארים כמצילי העולם, עם חיילי הצבא האדום הרומסים את צלב הקרס, ואילו גיבורי גאורגיה מצוירים כבורחים מהמערכה. באמצע מצוטט שיר על ידידות של שותא רוסטווילי, המשורר הלאומי הגאורגי הנערץ וכותב האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר". בכל עיר, כפר ועיירה תמצאו רחובות וכיכרות על שמו.
אנדרטת "אחוות העמים" מראה מהדרך הצבאית
לאחר הסברים וצילומים אנחנו ממשיכים במעלה הדרך הצבאית לכיוון צפון, עד לשיא הגובה במקום שנקרא "מעבר הצלב" (את הצלב לא ראינו בגלל הערפל) שנמצא בגובה של 2385 מ'.
מיד לאחר המעבר (שנמצא ליד Jvari), בתחילת הירידה לכיוון צפון (אחרי כ-4 ק"מ) אנחנו פוגשים בתופעת טבע של סלעי גיר מומסים וצבעוניים  שנקראים "טרוורטין" (Mineral Springs). ולצידם שוק מזכרות קטן.
הדרך הצבאית הגאורגית (בגאורגית: საქართველოს სამხედრო გზა ) - הוא השם ההיסטורי לדרך הראשית החוצה את הרי הקווקז מגאורגיה לרוסיה. אורכה של הדרך הוא 208 ק"מ והיא מקשרת בין טביליסי, בירת גאורגיה, לולדיקווקז, בירת צפון אוסטיה ברוסיה. בחלקה הגאורגי ממוספרים הכבישים לאורך הדרך כ-M1 ו-M3. הדרך נמתחת מטביליסי צפונה לאורך נהר הקורה ונהר תתרי ארגווי, חוצה את מעבר ג'ווארי בגובה 2,379 מטרים ואת נקיק דריאל, ומשם דרך הגבול הבינלאומי ובמורד עמק נהר טרק עד ולדיקווקז.
הדרך הצבאית הגאורגית הוזכרה לראשונה על ידי הגאוגרף היווני, סטרבון, במאה ה-1, ונקראה בזמנו כ"הדרך למעבר דריאל". צבא האימפריה הרוסית סלל כבר בתקופת מלחמת רוסיה-טורקיה, 1774-1768 מסלול שיאפשר לכוחות צבאו לעבור בדרך הצבאית. בניית הדרך, תחת פיקודו של הגנרל הרוסי ג.ג. טוטלבן, החלה עם חתימת חוזה גאורגייבסק, בשנת 1783, שהפך את הממלכה המזרח גאורגית, כארתלי-קאחתי למדינת חסות של האימפריה הרוסית. בשנת 1799 השלים הצבא הרוסי את בנייתה של הדרך לאורך נתיב אשר שימש פולשים וסוחרים. לאחר שכארתלי-קאחתי הצטרפה לאימפריה הרוסית בשנת 1801, החלו הרוסים בעבודות הרחבה וסלילה של הדרך אשר באו לכלל סיום בשנת 1863.
לדרך נודעה משמעות רבה בהתפתחות עבר הקווקז, אך עם השנים פחתה חשיבותה בשל העיכובים במעבר הגבול שבין גאורגיה ורוסיה, ולעיתים אף סגירתו המוחלטת או לזרים בלבד.
עוד כמה תמונות מהדרך הצבאית
אנחנו ממשיכים לרדת צפונה עד לכפר קובי (Kobi) ופונים מערבה בשביל עפר בדרך ל"קניון טרוסו" (Truso Gorge),
הכפר קובי (Kobi)
הדרך ל"קניון טרוסו" (Truso Gorge)
עולים לתצפית על הנהר "טרק" (Terek) ואת הירידה התלולה לכיוון הנהר כולם עושים ברגל פרט לנהגים שיורדים אחד אחד תוך כדי הכוונה של מיחו (האיש הטכני של הקבוצה) עד לעוד משטח של סלעי גיר צבעוניים.
הירידה לכיוון הנחל
משטחי סלעי הגיר המומסים
לאחר סיור במקום אנחנו חוזרים בנסיעה לכיוון הדרך הצבאית ופונים צפונה לכיוון הכפר קזבקי (Kazbegi) לארוחת צהריים אותה אנחנו מכינים לבד ובשיתוף עם משפחה מקומית שמארחת אותנו לארוחה.
לאחר סיום הארוחה, שטיפת הכלים ונקיון המקום אנחנו יוצאים בנסיעה במעלה ההר לכיוון כנסית השילוש הקדוש (Gergeti Trinity Church) שנמצאת ממול לכפר.
כנסית השילוש הקדוש (Gergeti Trinity Church)
כנסיית השילוש הקדוש - כנסיית גרגטי טריניטי (Gergeti Trinity Church) - שפירושה כנסיית השילוש הקדוש, היא אחד מהאתרים הקדושים והיפים ביותר בגיאורגיה. הכנסייה שוכנת בפסגה מושלגת לצידו של הר קזבק האדיר (Kazbek), בגובה של 2170 מטרים. הדרך אל הפסגה מאתגרת, מלווה בהרים מושלגים, אינסוף פרות ונוף שהשאיר אותנו המומים. אל הפסגה תוכלו להגיע ברכב שטח, או ברגל (כשעתיים וחצי) בדרך תלולה. בפסגה מצפה לכם נוף פראי עוצר נשימה, המשקיף להרים מושלגים ויערות מוריקים.
כנסיית השילוש הקדוש היא אחד מהאתרים האהובים והמרשימים ביותר במדינה המרהיבה, הנמצא לאורך הדרך הצבאית החוצה את גיאורגיה. הכנסייה נבנתה במאה ה-14 במקום מבודד ובטוח מאוד, על מנת לאחסן בכנסייה חפצי קודש יקרי ערך, שהובאו ממספר כנסיות ברחבי המדינה. בנוסף, מן הכנסייה ישנה דרך המובילה לתצפית על קרחון דבאדרקי, הנמצא על הר קזבק (שפירושו הר הקרח), שהוא הר געש כבוי המתנשא לגובה של כ-5,047 מטרים, ומתהדר במספר קרחונים, כאשר המפורסם ביותר הוא דבאדרקי- המתנשא לגובה של 2,295 מטרים. חוויה פראית ומרתקת שלא כדאי להחמיץ!
תצפית לעמק מכיוון כנסית השילוש הקדוש (Gergeti Trinity Church)
לאחר סיום הסיור והתצפית מהכנסיה אנחנו מתחילים לרדת למטה, חזרה לדרך הצבאית, מכאן יש לנו דרך ארוכה ומשובשת (כ-שעתיים נסיעה) חזרה דרומה לכיוון המלון שלנו בגודוארי.
ארוחת ערב חגיגית וגם שתיה כדת וכדין במלון ולאחריו מופע פולקלור מקומי (לילה אחרון של הטיול).
תם היום התשיעי של הטיול

היום העשירי 09/10/2012 
יום אחרון של הטיול, לאחר ארוחת הבוקר אנחנו מארגנים את כל הציוד (מפרידים בין הפרטי לכללי), תדרוך אחרון עוזבים את גודוארי ומתחילים לנסוע דרומה לכיוון טביליסי.
הנוף ממקום הלינה שלנו
תחנה ראשונה אנחנו עושים במבצר אנאנורי (Ananuri), (שראינו אותו לפנות ערב לפני יומיים) ועושים סיור ותצפית בתוך המבצר.
מבצר אנאנורי (Ananuri) - הוא אחד ממאות טירות שנותרו מימי הביניים הגיאורגיים . המבצר הקרוי על שם הכפר הקרוב והוא שוכן על הדרך הצבאית הגיאורגית ,כ 64 ק”מ מצפון טביליסי, ו- 12 ק”מ מהעיירה Zhinvali . הטירה והמבצר נבנו במאה ה-16 על ידי הדוכסים של אראגווי (Aragvi) ששלטו באזור מהמאה ה-13. המבצר נבנה בעמק בין שני נהרות האראגווי ו- Vedzatkhevi, ונועד ולהגן ולעצור צבאות האויב מלעבור מצפון לדרום לעבר טיביליסי . זהו מעין "שער טבעי ", מעבר צר בהרים , שהוקם על ידי הטבע בכבודו ובעצמו .
הוא היה פעיל עד ראשית המאה ה-19. במאה ה-18 התחוללה בו שריפה גדולה, ממנה שרדו בכנסייה כמה ציורי קיר, בהם ציור קיר נהדר של יום הדין, ועל חזיתה הדרומית מתנוסס עדיין במלוא תפארתו תבליט צלב הגפן. הוא מסמל את צלב שריגי הגפן שקיבלה בחלומה נינו הקדושה ממריה ובעקבותיו יצאה להנחיל את הנצרות לגאורגיה. מומלץ לעלות לתצפית בראש המבצר הנשקף אל המרחבים הפסטורליים של העמק והאגם
כיום העמק הוצף באגם מלאכותי המספר מי שתיה לעיר טבליסי והסביבה. הביצורים מורכבים משתי הטירות שחוברו על ידי חומה מאסיבית. הביצורים בחלק העליון כוללים מגדל מרובע גדול, המכונה Sheupovari. הצד התחתון, כולל מגדל עגול, והוא אינו מתוחזק. המתחם כולו יושב בקצה אגם Zhinvali המלאכותי , שבדרומו קיים סכר ענק , ואוגר ומספק מי שתייה לאזור . הנוף מן המתחם על שלל ביצוריו , הכנסייה ונופי האגם, כמו לקוחים מארץ האגדות .
במבצר אנאנורי (Ananuri)
אנחנו ממשיכים בדרכנו דרומה לעבר הבירה העתיקה של גאורגיה מצחתה (Mtskheta), מגיעים לאזור הקתדרלה המפורסמת, קתדרלת סווטיצחובלי  Svetitskhoveli Cathedral), משאירים את הג'יפים בחניון וצועדים לעבר מתחם הקתדרלה דרך הרחוב "התיירותי" וגשם מתחיל לרדת, שמגיעים לכניסה הגשם הופך לגשם שוטף ואפילו לטייל בחצר אי אפשר, לאט לאט נרגע הגשם ואנחנו עורכים סיור בחצר ובתוך הכנסיה.
מצחֶתה (בגאורגית: მცხეთა) –הינה הבירה העתיקה של גיאורגיה, ונחשבת לעיר רוחנית ומקום קדוש עבור אנשי גיאורגיה
העיר מממוקמת במרחק של 20 ק”מ מטביליסי, במצחתה קיים "ריכוז " של כנסיות ומבני דת, ומסיבה זו היא מכונה בפי המקומיים "ירושלים השנייה". . במצחתה בישרה סנט נינו מקפדוקיה את הבשורות הטובות לגיאורגיה.
העיר ממוקמת במפגש הנהרות קורה ואראגווי, העיר השוכנת במרכזו של חבל כארתלי ההיסטורי משמשת כיום כבירת מחוז מצחתה מתיאנתי, ומהווה את המרכז המנהלתי של נפת מצחתה. בעיר נפגשות הדרך בין הים הכספי והים השחור עם הדרך היוצאת מטביליסי צפונה לכיוון רוסיה (הדרך הצבאית הגאורגית). במצחתה עוברת גם מסילת הברזל העיקרית של גאורגיה, המוליכה מטביליסי מערבה. מרכזה של העיר, שהינה אחת מהעתיקות בגאורגיה, הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. והוכרזה לעיר בשנת 1956.
 במתחם קתדרלת סווטיצחובלי  Svetitskhoveli Cathedral))
הכניסה הראשית למתחם (מבט מתוך המתחם)
קתדרלת סווטיצחובלי ("קתדרלת העמוד נותן החיים") - הינה קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית, הממוקמת בעיר ההיסטורית מצחתה, שבגאורגיה, כ-20 ק"מ צפונית לעיר הבירה, טביליסי. סווטיצחובלי היא קתדרלה עם עיצובים גרנדיוזיים, הכיפה בנויה בצורת צלב ענק , צד-מזבחות מעוטר בתבליטים וקשתות סימטריות יוצאות מן החזית בצורת צלב גבוהה משני הצדדים. מאחורי החזות והקישוטים , צורת מבנה הקתדרלה בסיסי ביותר , זהו מבנה מלבני , באמצע עמודים מסותתים וקשתיים לתמיכה בכיפה , כל קשת תמיכה שכזו מכילה 16 חלונות. בחזיתות מקדש מעוצבת בגילופי אבן המאופיינים לאדריכלות הגיאורגית מן המאות ה- 10 -11. הקשתות ומסגרת החלונות, מגולפים בתבליטים ונישות. ניתן לראות של דמויות מלאכים עפים, וכנאה שהם שרידים מכנסייה קודמת שעמדה כאן מן המאה ה-4.
סווטיצחובלי הייתה במשך זמן רב כנסייה גאורגית מובילה, ונשארה אחת מהכנסיות המכובדות במדינה. בתפקידה כיום היא משמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של מצחתה ושל טביליסי שהוא באותו הזמן הפטריארך הקתולי של גאורגיה
הקתדרלה הנוכחית נבנתה במאה ה-11, על ידי האדריכל הגאורגי ארסוקידזה, אף שהאתר עצמו קדום יותר (מתוארך לתחילת המאה הרביעית) ואפוף במספר אגדות המתייחסות לתחילת המסורות הנוצריות. הקתדרלה היא השנייה בגודלה בגאורגיה, אחרי קתדרלת סאמבה (השילוש הקדוש), החדשה יחסית (משנת 1994). הקתדרלה היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו יחד עם שאר המונומנטים ההיסטוריים של מצחתה.
קתדרלת סווטיצחובלי  Svetitskhoveli Cathedral))
בסיום הסיור בקתדרלה אנחנו נוסעים לטביליסי (Tbilisi), לעיר מגיעים בסביבות 13:30 בצהריים ומיד יוצאים לסיור במרכז העיר, בתחילה שוק הפשפשים לאחר מכן המרכז העתיק וגשר השלום וממשיכים לכיוון בית הכנסת הגדול של טביליסי. 
נהר הקורה (Kura) שחוצה את העיר
 המרכז העתיק של טביליסי
 Presidential Palace (מראה מגשר השלום)
 גשר השלום (The Bridge Of Peace)
גשר השלום (The Bridge Of Peace) ופארק רייק החדש והיפה (Rike Park)
  המרכז העתיק של טביליסי
 בית הכנסת הגדול בטביליסי
 כנסיית מטחי (Metekhi Church)
לאחר מכן אנחנו חוצים את גשר השלום ואת פארק רייק לעבר תחנת הרכבל שיקח אותנו לכיוון מצודת הנריקלה (Narikala Fortress) והפסל של "מאמה גאורגיה" העמק שנמצא במרומי ההר.
 מבט על העיר ממצודת הנריקלה (Narikala Fortress)
מהגבעה אנחנו יורדים ברגל חזרה לכיוון מרכז העיר ולמטה מקבלים שעתיים זמן חופשי לסייר איכן שרוצים ואנחנו פונים לכיוון הרובע המוסלמי ובית המרחץ והחמם ומסיירים מעל הגגות המקומרים שלו, (המסגד הגדול וכל האזור נמצאים בשיפוצים), בסיום הזמן אנחנו חוזרים לנקודת המפגש וממנה חוזרים לכיוון הג'יפים שלנו.
המסגד הגדול
על גג בית המרחץ Gulo bath
מכאן אנחנו ממשיכים למסעדה לארוחת ערב מסכמת של כל הטיול, הרבה אוכל, הרבה צ'צ'ה והרבה שימחה היו בארוחה, ובסיומה יצאנו לכיוון שדה התעופה של טביליסי הזדכינו על הג'יפים (הכל עבר בשלום) ועלינו לטיסת לילה חזרה לארץ. 
מפת מסלול הטיול שלנו
תם טיול מדהים עם ח'ברה מעולים ומדריך מצויין (כן ירבו טיולים כאלה).


לרשימת שאר הטיולים שלי לחץ ==>  כאן



תוכנית הטיול (המתוכנן)
ימים  1-2/ 29-30.9 - ת"א – טביליסי - בקוריאני
נצא בטיסת לילה ישירה מתל אביב לטביליסי, בירת גיאורגיה. הנחיתה תהיה בשעת בוקר מוקדמת, עם הנחיתה נקבל את הג'יפים ונצא בנסיעת שטח מערבה דרך רכס הרי הקווקז הנמוך לכיוון אגם צלקה, אחד האגמים הגדולים בדרום המדינה. משם נמשיך בנסיעת שטח מערבה אל אגם טבצקורי, לקראת ערב נגיע עייפים, אך מרוצים אל עיירת הסקי בקוריאני.
לינה בבקוריאני.
הטיסה ממריאה ב 29.9 (לפני חצות).
יום 3/ 1.10 - בקוריאני – מערות וארדזיה – אחלציחה
הבוקר נעלה דרומה למעבר צחרה-צקרו, המקום בו גם עובר  קו צינור הנפט-גז באקו-טביליסי-שיהאן (דרום תורכיה) שבתהליכי סיום העבודות לקראת הפעלתו. נדרים על רמות יבחטי, רמה ולקנית בהרי הקווקז בגובה כ 2000 מטר עם משטחי אחו ירוקים ומספר אגמים גדולים. הכפרים כאן ברובם מיושבים ע"י תושבים ממוצא ארמני, עובדה המורגשת בשפה ובארכיטקטורה המקומית. לקראת צהריים נגיע לעיר אחלקלאקי- עיר דרומית עם שוק אוכל מסוגנן. לאחר הפסקה בעיר, נמשיך בנסיעה מערבה עד הגיענו לוארדזיה - אתר מהחשובים בגיאורגיה ומהמרשימים שיהיו במסע הג'יפים, הן לאוהבי קלאסיקה והן להרפתקנים. כאן במהלך המאה ה 12 נחצבה עיר שלמה בסלע, תחילה כעיר מבצר על הגבול התורכי ובימי תור הזהב של גיאורגיה, הגדילה המלכה תמר את ההר לקומפלקס של אלפי חדרים חצובים בסלע, אשר ירדו לעומק של כ 13 קומות, אותה הפכה למוקד דתי חשוב. פרסקות רבות וציורי קיר מרשימים נשארו עד היום בצבעים יפים בחדרים השונים בקומפלקס המערות. רעידות אדמה גרמו לשברים ותזוזות וחשיפת חלק מהחדרים. נטייל במקום, נזחל במחילות בין החדרים ונחווה את המקום. מכאן ניסע למקום הלינה שלנו בעיירה אחלציחה.
לינה באחלציחה.
יום 4/ 2.10 - אחלציחה – שמורת בורג'ומי -  קוטאיסי
יום שטח ארוך ובלתי נשכח לפנינו, עם שחר נצא לסיור מרגש בבית הכנסת העתיק של אחלציחה – שם נותרה קהילה יהודית קטנטנה הפועלת עד עצם היום הזה ונחשבת לאחד השרידים האחרונים לימים המפוארים של הקהילות היהודיות הרבות שפעלו במדינה. מכאן נצא ליום אתגרי בו ניסע דרומה בטיפוס הררי מרהיב אל תוך שמורת בורג'ומי חרגולי- שמורה גדולה עם יערות עד, שמורה זו הוכרה כבר בשנות ה20 של המאה הקודמת כשמורת טבע בזכות מעיינות המים המינראליים ומעינות המרפא המאכלסות את המקום. היער השמור התפתח ליער עבות, ובמהלך יום הנסיעה בג'יפים נחצה דרכו רכס הרים, נעצור להליכות רגליות במישורי האחו שבחלקים העליונים ונפגוש רועים העולים עם עדריהם בקיץ למרעה. נמשיך בנסיעת השטח ונחצה את הרכס מערבה בגובה מעל 2000 מטר  לעת ערב נגיע לעיר קוטאיסי - העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה. שם נתמקם בבתים מקומיים שהוסבו למקומות לינה לתיירים המארחים אירוח ביתי בלתי נשכח עם תפריט עשיר ומגוון שבעלי, או בעיקר בעלות הבית, עמלים כול היום כדי להגישו למטיילים המגיעים עייפים אך מרוצים ממסע ג'יפים מרתק באזור.
לינה בקוטאיסי.
 יום 5/ 3.10 - קוטאיסי – מסטיה – מחוז סוונטי
הבוקר מתחיל מסענו אל נבכי חבל ארץ מסתורי מרגש ואותנטי. עם שחר נפרד מהעיר קוטאיסי ונצא בנסיעה צפונה לכיוון מחוז סוונטי, הנחשב לאזור ההררי היפה והמיוחד ביותר בארץ זו. נטפס בדרך  המטפסת על פסגות ההרים הגבוהים ונגיע לכפר אושגולי הממוקם בגובה 2200 מטר אין ספק - אחד המקומות המרשימים ביותר בטיול. הכפר נחשב למקום המיושב הגבוה באירופה. נלון בכפר בתנאים פשוטים יחסית לגרוזיה, אך החוויה של השהייה כאן- שווה כל מאמץ (חדרים זוגיים, שירותים משותפים).
יום 6-7/ 4-5.10 – מחוז סוונטי
את הבוקר נפתח במסלולי הליכה קצרים באזור הכפר אושגולי הממוקם למרגלות אחת מהפסגות החשובות של הקווקז הר השחארה משם נמשיך לטייל בינות פינות חמד קסומות. בהתאם למזג האוויר נטייל לקבוצת אגמים נהדרת ונלך רגלית לקרחון עד בדרך יער עם שלכת מרהיבה. נמשיך בנסיעה מערבה לאורך נהר האנגורי בדרך לא קלה לאורך נהר מולכרה כשבדרך כפרים מבודדים וכנסיות הפזורות בנקודות גבוהות ויפות. את הלילות הבאים נבלה במסטיה הנחשבת לבירת האזור.
לינה במסטיה.
יום 8/ 6.10 - אושגולי – סוונטי התחתון – קוטאיסי
הבוקר נפרד מהכפר מסטיה הממוקם למרגלות הר טטנולדי המתנשא לגובה של 4,700 מטרים מעל לפני הים ושהוכרז מטעם אונסקו כאתר מורשת עולמית. מכאן נצא בנסיעה לאורך נהר האנגורי, החוצה יערות ונהרות קסומים אל קוטאיסי, המקום בו כבר ביקרנו בתחילת הטיול שם נעביר את הלילה. 
לינה בקוטאיסי.
יום 9/ 7.10 - קוטאיסי – גודאורי
הבוקר נצא בנסיעה לעבר בירתה העתיקה של גיאורגיה – מצחטה. נבקר בכנסיית ג'בארי מתקופת ימי הביניים – כנסייה אליה הביאה הקדושה נינו את הצלב המקורי. תצפית מרהיבה אל עבר העיר מצחטה היושבת על מפגש הנהרות מט'קבארי ואראגוי. נערוך סיור בעיירה ובקתדראלת סווטיצחובלי (העמוד החי) שנבנתה על שרידים עתיקים עוד מהמאה ה-4. נמשיך לכיוון צפון בדרך הצבאית הגיאורגית – מהדרכים היפות ביותר באזור הקווקז. בדרכנו לעבר גודאורי נצפה על מאגר המים החשוב זינבאני וכן במצודת אנאנורי החולשת על האזור – אנאנורי. לינה וארוחת ערב בגודאורי.
לינה בגודאורי.
יום 10/ 8.10 - גודאורי – קזבגי - גודאורי
בבקר נצא צפונה, נחצה את מעבר ההרים צאוחי המתנשא לגובה של 2380 מטר, נמשיך בנסיעה לכיוון עמק טרוסו, בו נמצאים ריכוזי מינראלים בצבעי צבעי חום ונחושת יפים, בערוץ הצר של נהר הארגאווי. משם נמשיך לכפר קזבגי שממנו עלייה חדה אל כנסיית השילוש הקדוש- אחת התצפיות המרהיבות ביותר בכל גיאורגיה, כנסייה שלרגלי פסגת הר הקזבגי. נמשיך ונסייר באזור הקווקז הגבוה ונצא בנסיעה דרך נהר סנו אל העיירה הנידחת ג'וטה, במקום בו נגמר הכביש נבקר בבית משפחה מקומית עם קשר ישראלי (במידת האפשר) ונשוב חזרה אל עיירת הסקי גודאורי ללינה.
לינה בגודאורי. 
יום 11/ 9.10 - גודאורי –  טביליסי.

נשלים את ביקורנו באזור גודאורי, נבקר בדרך הצבאית ונמשיך בנסיעה דרומה לכיוון טביליסי עיר הבירה. בדרכנו דרומה נעצור לביקור באגם אנאנורי והכנסייה שלצדו, נמשיך לביקור במצחטה, בירתה הקדומה של גיאורגיה ובשעות הצהריים נגיע לטביליסי לביקור על שלל אתריה ושווקיה לאחר ארוחת ערב מסכמת נשוב שמחים ארצה.  


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג